Beth-El Orthodox Sephardic Congregation

Welcome to Beth-EL Orthodox Sephardic Congregation

Welcome to the website of the Spanish

Jewish community in

Myrtle Beach SouthCarolina

At your service in all Jewish matters

תרומה לחיילים בישראל

מבצע ערכת חנוכיה מאלפת וסופגניות לחיילנו היקרים, מקהילת מירטל ביץ. דבר שישמח ויאיר להם את הדרך אל הניצחון. ערכה אחת 15$ מומלץ במידת האפשר לרכוש זכות ערכה לכל אחד מהמשפחה. כל הקודם זוכה לשמח את חיילנו. הזדרזו והרשמו מיידית. שימו לב שעל הערכה מופיע שם הקהילה ושם העיר. בכדי שחיילנו ידעו שוב ושוב שאנו חושבים עליהם. החלוקה לחיילים תחל מחר ב״ה. תבורכו מיידית אמן ואמן

Selling an educational menorah kit and donuts for our dear soldiers , from the Myrtle Beach community . Something that will make them happy and light the way to victory . One kit $15 It is recommended, if possible, to purchase the right to a kit for each member of the family . First come first served to make our soldier happy . Hurry up and register immediately . Please note that the name of the community and the name of the city appear on the assessment . So that our soldiers know again and again that we are thinking of them . The distribution to the soldiers will begin tomorrow . Bless you immediately Amen and Amen

וישב שו״ת הפרשה

פתיח: חז״ל קבעו האהבה מקלקלת השורה. האוהב רואה בחבירו את הטוב והיפה ומתעלם מהשלילי ולהיפך אצל השנאוי רואים ומחפשים את השלילי והפחות

תפקידנו ללמוד מטעויות העבר האישי וההיסטורי יהודי ועולמיט

1.״ועשה לו כתונת פסים״

מדוע יעקב אבינו מלביש את יוסף בנו אהובו כתונת פסים מהודרת?

תשובה

כלי יקר (ל"ז ג' ) עשה לו כתונת פסים כי לאחר שניטלה הבכורה מראובן, הפך יוסף לבכור ותפקידו דומה לכהן גדול, וראוי שילבש תשבץ, בגד הכהונה.

2.הרב יחיאל מיכל רבינוביץ, בעל “אפיקי ים” מתייחס בהקדמתו לספרו (חלק שני) ושואל שלוש שאלות על הפסוק:

א.מהי הלשון “ויבא יוסף את דיבתם רעה אל אביהם״, מדוע לא נאמר בדרך פשוטה, “ויספר” כמו שנאמר בהמשך, בעניין החלומות, “ויספר אל אביו”?

תשובה: כוונתו של יוסף, כשסיפר ליעקב על דברים שעשו האחים, הייתה ביסודה כוונה טובה, להביא לידיעת יעקב את מעשיהם כדי שיוכיח אותם ויתקן את דרכם. כי מותר לספר דברים שליליים על אדם, כאשר הכוונה היא לתועלת (חפץ חיים כלל י’).

ואף כשמטרת הסיפור לתועלת, אין הדבר מותר מיד, אלא נדרשים כמה תנאים: אם ניתן להשיג את אותה תועלת בדרך של תוכחה ישירה בלי לספר לאחרים, חובה לעשות כך ואסור לספר; ובנוסף, גם כשכבר מותר לספר, יש להקפיד לספר את הדברים בדיוק כפי שהם, ללא גוזמה והפרזה. וכן, צריך שכוונתו תהיה רק לתועלת, ולא להנאה עצמית מהסיפור (כמפורט בחפץ חיים, כלל י’).

ולכן מדגיש הכתוב, שכל הדברים הללו התקיימו אצל יוסף:

ב. ״יוסף בן שבע עשרה שנה, היה רועה את אחיו בצאן, והוא נער״

מה הצורך לומר “והוא נער”, מה תוספת לימוד מכך?

תשובה:״והוא נער” – יוסף ידע שאין בכוחו להשיג את התועלת על ידי שיוכיח את האחים בעצמו, כי לא היו שומעים לו והיו בזים לתוכחתו, מאחר שהיה ״נער״ (ומה גם שחלק מביקורת יוסף הייתה על כך שאין נוהגים כבוד בבני השפחות בלהה וזלפה, ולכן לא היו שומעים ליוסף, שהוא עצמו היה נער ומשרת של בני השפחות).

ג.מדוע נאמר “ויבא יוסף את דבתם אל אביהם“, ולא “אל אביו” (כמו שנאמר קודם לכן בפסוק, “נשי אביו“, וכן בהמשך הפסוקים בעניין החלומות, “ויספר אל אביו ואל אחיו”)

תשובה:יוסף הדגיש “אל אביהם” ולא “אל אביו” – ללמדך, שלא סיפר לו מצד שהוא אביו ורוצה להתחבב עליו כמביא סודות ומעשה האחים לראש המשפחה

אלא אך ורק מטרתו היחידה שאביהם, מחנכם, מעצבן הרוחני יוכיח אותם ויתקן את דרכם (ואילו נאמר “אל אביו” היה מקום לחשוב שמטרת הסיפור להתחבב על אביו על ידי הסיפור, וכאמור, גם בלשון הרע לתועלת, אין היתר אלא אם הכוונה טהורה לתועלת)

4. מדוע יעקב אבינו שולח את יוסף אהובו לחפש את אחיו במדבר כשהסיכון רב בדרך ויש מתיחות בין יוסף לאחים?

תשובה מספר פרדס יוסף:

רש”י כותב, שיוסף סיפר לאביו על האחים שלושה דברים:

א) שהם אוכלים אבר מן החי.

ב) בני לאה מזלזלים בבני השפחות וקוראים להם “עבדים”.

ג) הם חשודים על העריות.

באותו משקל, מבקש יעקב מיוסף שלושה דברים בשליחותו:

1.“לך נא ראה את שלום אחיך” – שהם בשלום זה עם זה ולא מזלזלים איש ברעהו; “ואת שלום הצאן” – שהצאן שלמים באבריהם ואין אוכלים מהם אבר מן החי; “והשיבני דבר” – בדוק האם חשודים בעריות, שבתורה “דבר” ( “כי ימצא בה ערוות דבר“)

יתכן שיעקב ניסה ללמד את יוסף לדון לכף זכות

5.״וימצאהו איש, והנה תועה בשדה, וישאלהו האיש לאמור, מה תבקש״ (לז, טו)

רש”י מפרש שה”איש” הוא המלאך גבריאל. והנה, גם בפרשה וישלח נאמר “ויאבק איש עמו עד עלות השחר” (לב, כה), ושם מפרש רש”י “זהו שרו של עשיו”.

איך ניתן להבחין בין מלאך טוב לרע?

תשובה:רבי חיים מצאנז, בעל ה”דברי חיים”: פעם ביקש מתלמיד חכם אחד לסייע לו במאמציו לסייע לעני חסר כל . אותו תלמיד חכם, סירב והסביר שהוא עסוק בתלמוד תורה ובהעברת שיעורים וכיוצא בזה ואין לו פנאי לסייע . אמר לו על כך הגר”ח מצאנז, בזכותך התיישבה לי קושיה: בפרשת וישלח נאמר “ויאבק איש עמו” ומפרש רש”י שהוא שרו של עשיו, ואילו בפרשת וישב, על “וימצאהו איש והנה תועה בשדה וכו'”, מפרש רש”י שהוא המלאך גבריאל; ולכאורה, מניין לרש”י הבדל זה, שה”איש” בפרשת וישלח הוא שרו של עשיו וה”איש” בפרשת וישב הוא המלאך גבריאל? אלא שהדבר נלמד מתוך המעשה עצמו: ה”איש” בפרשת וישב פוגש אדם הזקוק לעזרה, ומיד מפנה מזמנו, מתעניין במצוקתו ומציע לו את עזרתו – “איש” זה, המלאך הטוב גבריאל; אך ה”איש” בפרשת וישלח, כשיעקב מבקש ברכה, הוא משתמט בנימוק שהוא צריך לומר שירה לפני הקב”ה (רש”י ש”שלחני כי עלה השחר” פירושו שצריך אני לומר שירה לה׳), ומי שמשתמט מלסייע לזולת בנימוק שהוא עסוק במצווה ובאמירת שירה לקב”ה, “איש” כזה הוא שרו של עשיו… אותו אדם הבין את המסר ושינה מדרכו לעזור לכל נצרך ולא לברוח מחסד בטענה זו או אחרת אפילו מעיסוק בלימוד.

6. וימאן, ויאמר אל אשת אדוניו… ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת וגו’ (לט, ח-ט)

יוסף מסרב לחטוא, ככתוב : “וימאן, ויאמר אל אשת אדוניו … ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלוקים”.

לכאורה, “וימאן” בתחילת הפסוק מיותרת, שהרי המיאון עולה מעצם התיאור בפסוק; כי כל המשך הפסוק מתאר את מיאונו של יוסף ואת הסברו לסירוב (“הן אדוני לא ידע אתי מה בבית וכל יש לו נתן בידי… ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת וגו'”), אם כך, מדוע נאמר “וימאן”.

תשובה:

השפת אמת משיב:

בתחילה מיאן בעבירה בלי טעם, רק כמו שאמרו חז”ל

(תו"כ ) אל יאמר אדם אי אפשי בבשר חזיר וכו' אלא אפשי ואפשי אלא אבי שבשמים אסרו.

שעל ידי יראת שמים זוכין אח”כ למצוא טעמים לבחור בטוב ולמאוס ברע.

התורה באה ללמדנו כיצד על יהודי ירא ה׳ שיראתו קודמת לחכמתו לנהוג כשהוא עומד בפני פיתוי לחטוא:

השלב הראשון הוא, “למאן”, דהיינו, עוד בטרם מתן טעמים שכליים מנומקים ומפורטים, עליו למאן מכוח עצם הידיעה שהדבר שהוא עומד לעשות נוגד את רצון הקב”ה, וזהו “וימאן”; רק לאחר מכן, יגיע מקומם של הנימוקים השכליים וההגיוניים, כפי שאכן הוסיף יוסף בהמשך – הן אדוני לא ידע אתי מה בבית וכו’; כאשר אדם הולך בדרך זו, וממאן תחילה מכוח ציווי ה’ בלבד גם מבלי ידיעת הטעמים המדויקים, על ידי כך מסייעים לו משמים להבין את הטעמים לאשורם,לכן נאמר תחילה “וימאן”, ובהמשך מפורטים טעמי המיאון.

7.חז״ל (פסחים ח.)לימדונו ש״שליחי מצוה אינם ניזוקין״

אים כך,איך יוסף ניזק ונזרק לבור מלא נחשים ועקרבים שהרי היה בשליחות אביו יעקב לבדוק את שלום אחיו?

תשובה:

יעקב שלחו עד שכם והוא המשיך לדותן שהיתה מחוץ לתחום שליחותו בעצת המלאך גבריאל

8.שואל הרמב״ן:מדוע יש צורך בכל המהלך שיוסף מחפש את אחיו בשליחות אביו והמלאך גבריאל פוגשו ומפנה אותו אל העיר דותן

ואז אחיו מתנקרים לו להורגו

יכל יוסף לחזור לאביו לאחר שלא מצאם בשכם ולומר לא מצאתים והרי יודע יוסף שאחיו לא בקשרי אחוה איתו והוא בסכנה הגם שיכל להפטר מהחיפוש שהרי אביו שלחו לשכם ולא לחיפוש בכל האיזור הרחב

תשובה:

ה׳ מסובב הכל בכדי להגיע אל היעד לפי הרצון האלוקי גזירת בין הבתרים כנאמר

בבראשית פרק טו פסוק יג

״ ויאמר לאברם ידע תדע כי־גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה

ללמדך שההשתדלות אפס והגזירה אמת

צריך לעשות השתדלות אך בסופו של יום דבר ה׳ יקום

9. איך לומדים מסיפורי יוסף על אחיו שה׳ משלם מידה כנגד מידה?

תשובה: יוסף סיפר לאביו על האחים שלושה דברים:

א) שהם אוכלים אבר מן החי.

ב) בני לאה מזלזלים בבני השפחות וקוראים להם “עבדים”.

ג) אחיו חשודים על העריות

רש"י פרק ל"ז פסוק ג' –

שלשה אירועים קרו ליוסף כעונש על שלוש הדיבות שהוציא על אחיו:

א. על אבר מן החי, נאמר: " ממדרש כת"י שהובא בגנזי שכטר:

(ל"ז, לא) "וישחטו שעיר עזים" – ושלם הקב"ה לבני אדם מידה כנגד מידה... ואפילו לצדיקי עולם משלם מידה כנגד מידה. יעקב אבינו רימה באביו בעורות גדי עיזים

ובניו רימו בו בגדי העזים "וישחטו שעיר עזים ויטבלו את הכתנת בדם"

ב.שמזלזלים בבני השפחות וקוראים להם עבדים, נאמר: "לעבד נמכר יוסף" (תה' ק"ה י"ז).

ג. על העריות, נאמר: "ותשא אשת פוטיפר את עיניה" (ל"ט ז').

וכן הספורנו על הפסוק "לכו ונמכרנו" ל"ז כ"ז 'שיהיה עבד תמורת מה שחשב להשתרר עלינו'

רואה במכירת יוסף '’מידה כנגד מידה'’

וכן יהודה רימה את אביו בגדי עיזים (שהטביל כותונת יוסף בדם גדי עיזים), גם תמר רימתה אותו והסכימה שישלח לה גדי עיזים ואח"כ נעלמה מהמקום.

בגדר כאשר עשה כן יעשה לו

10. שואל ומשיב האור החיים הקדוש:מדוע יוסף מספר לאחיו את חלומותיו דבר המעורר רוגז כעס וקנאה? תשובה:יוסף רצה להודיע לאחיו שעליונותו באה מהשמים על ידי החלומות וע״י זה לא ישנאו אותו כי מאת ה׳ היתה זו בנוסף ניסה להרבות אחוה ביניהם ע״י שמספר להם דברים אישיים ביותר העוברים עליו

11. שאלה: איך יתכן שאחר שהשליכו (זרקו להורג) אחי יוסף אותו אל הבור ״ישבו לאכול לחם״ איך יכלו לבלוע את הלחם ביודעם שרצחו את יוסף אחיהם איפה הרחמים עליו ועל אביהם יעקב תשובה: לפעמים האדם טועה בגדול וחושב שעדיין צודק הוא ואף גאה במעשיו .אסור לאדם להצדיק פעולותיו הנובעים מקנאה ושנאה ואז מוצאים היתר להזיק לעצמם עד כדי הריגת אח. צריך לדעת שאת הכל יביא ה׳ במשפט וגלגל מסתובב בעולם כבומירנג בגדר כאשר עשה כן יעשה לו והנה לאחר עשרים שנה יוסף צריך לספק להם לחם להחיות נפשם ונפש משפחותיהם בספר "קול התור" (פרק ב' אות קנא) מובא בשם הגר"א הסבר להתנהגותם הברברית ו המפיוסית של אחי יוסף : כשראו את יוסף הצעיר (בן שבע עשרה) "עושה מעשה נערות, מתקן בשערו, ממשמש בעיניו כדי שיהיה נראה יפה" (רש"י), מוציא דיבה ועושה מעשים נוספים שאינם הולמים את הקו הרוחני של יעקב, החליטו האחים שיוסף הוא המהדורה השלישית של האח הדחוי כמו ישמעאל ועשו.

ואם תאמר הרי יעקב אבינו אהב את יוסף מכל אחיו, עובדה זו לא הפריעה להם, שהרי גם אברהם

טעה בישמעאל עד שבקש: "לו ישמעאל יחיה לפניך". ואם תאמר אין הדבר דומה, שהרי ישמעאל היה בנה של האמה (הגר המצרית)? עשו יוכיח, שהיה בן הגבירה (רבקה אמנו) ואף על פי כן נדחה. וכמו שאברהם טעה בישמעאל ויצחק טעה בעשו, כך גם יעקב עלול לטעות ביוסף.

וכשהגיעו למסקנתם זו, אז אדרבא דווקא מפני שיעקב אוהב את יוסף מכל אחיו היא שהדאיגה יותר את האחים, מפני שהעדפתו של יוסף עלולה לסכן את עתידו של עם ישראל, שמא יעקב ימסור את הנהגת עם ישראל לבנו יוסף, שבעצם לפי דעתם אינו שייך לעם ישראל אלא דחוי ממנו.

מרגע זה יש הגיון בהתנהגות האחים, משהחליטו האחים שעתיד העם נתון בסכנת קיום, הם ראו במלחמתם ביוסף מלחמת קודש של הצלת עם ישראל, הצלה שלפי דעתם כל האמצעים כשרים לה, אפילו לרוצחו נפש, או להשליך אותו לבור, וכל זה מוצדק לדעתם כאשר על הפרק עומד עתיד קיומו של עם ישראל.

להרחיק את יוסף מבית יעקב

לפי ההסבר הזה ניתן להבין גם את הקלוּת בה מקבלים האחים כל הצעה חלופית שמציעים להם כיצד לנהוג ביוסף, מפני שלא קנאה או שנאה אישית היא שהנחתה אותם (שאם זו היתה הסיבה אז היו מתעקשים לרוצחו נפש) אלא מה שהיה חשוב להם הוא להרחיקו מבית יעקב.

והמניע הזה גם מסביר מדוע כל אותם שנים שיוסף היה במצרים נמנעו האחים לגלות ליעקב שיוסף חי אי שם במצרים, למרות שהם ראו את יעקב בסבלו ובאבלו, כי גם כאן הבטחת קיומו של עם ישראל הצדיקה בעיניהם גם את סבלו של יעקב.

וזה גם מסביר את שביעות הרצון שלהם לאחר שהשליכו את יוסף לבור עד כדי ישיבתם לאכול לחם, כי הם ראו בכך מעשה של הצלת העם, וכל כך היו בטוחים בצדקת עמדתם עד שבסיום משימתם מצאו שיש מקום אפילו לחגיגה.

אבל התנהלותם זו היתה טעות, היה כאן גלוי של "שנאת חנם", והיא חמורה יותר בהיותה מגובה בהצדקה של "לשם שמים", ועל המעשה הזה שילם עם ישראל מחיר כבד בהריגת עשרה הרוגי מלכות

Get your tickets for the Beth-El Fundraiser Raffle &nbs

XXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXX

פרשת וישלח מספר שו״ת הפרשה
הרב שלמה מאיר אלהרר ס״ט

מפגש האחים יעקב ועשו
לאחר 34 שנות ניתוק

כאשר ראה יעקב את עשו ו-400 חייליו
השתחווה שבע פעמים לעשו.

רחמיו של עשו התעוררו עליו והוא נפל על צוואר אחיו ונשקו, עשיו שאלו ”מי אלה לך?” ויעקב ענה ”הילדים אשר חנן אלהים את עבדך”.
לאחר תחנוניו של יעקב הסכים עשו לקבל את במתנה את העדרים.
ניסה עשו לשכנע את יעקב לצעוד איתו להר שעיר אך יעקב הצליח להתחמק בתירוצים שונים וצעד לבדו עם כל משפחתו שעברה את המפגש בשלום בנס של ממש

1. ״כה אמר עבדך יעקב עם לבן גרתי ואחר עד עתה"

איך מבינים את פירוש רש״י :
"'גרתי' בגימטרייה תרי"ג. כלומר, עם לבן הרשע גרתי, ותרי"ג מצות שמרתי, ולא למדתי ממעשיו הרעים".

וכן את שאלת ה"שפתי חכמים": לכאורה קשה, מה רצה להגיד יעקב לעשיו בזה, הרי עשיו כופר בכל התורה, והאם זה בכלל מדבר אליו שיעקב שמר את כל התרי"ג מצוות?

תשובה
מסבירים, שהתכוון יעקב לרמוז לעשיו שלא תוכל להתגבר עלי ולנצחני, כי הברכה שברכך יצחק אבינו "ועל חרבך תחיה" הוא על התנאי המובא בהמשך הכתוב "והיה כאשר תריד, ופרקת עלו מעל צוארך"
כהסבר רש"י: כשיעברו ישראל על התורה, ויהיה לך פתחון פה לשוב ולהצטער על הברכות שנטל יעקב ממך - רק אז ופרקת עלו מעל צוואריך,
אבל אנכי יעקב שמרתי תרי"ג מצות, ולכן לא תוכל לי.
וחכמים סוברים, שדווקא באותה שעה ראה יעקב את חשיבות ודחיפות הדבר להודיע לעשיו על היותו ירא מצוות ה׳, כי ידע שאף רשע כעשו הנשלט ביצר תאוותיו, בכל זאת בעימקי לבו
מעריך הוא את אלו ההולכים וחיים בתמימות טוטלית עים ה׳ ואינם נכנעים לפיתויי יצר העברה

XXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXX

Parasha Vayishlach

Questions and Answers to be discussed with the whole family around the Shabat table.

Introduction: The encounter of the brothers Ya’akov and E’esav after 34 years of separation. When Ya’akov saw E’esav with 400 soldiers he bowed down seven times to him. E’esav’s mercy was triggered, and he fell on Ya’akov’s neck and kissed him. E’esav then asked: “Who are these?” And Ya’akov answered him: “The children whom Hashem has granted your servant.” After Ya’akov’s insisting, E’esav agreed to accept the present Ya’akov had sent him, the few herds. E’esav attempted to convince Ya’akov to walk together with him to Har Se’eir, however Ya’akov was successful in avoiding this joint trip by giving few excuses, and ultimately traveling just himself with his family and belongings after having surpassed this challenge in peace after a miraculous salvation.

Question #1: The verse says in Bereshit 32, 5 when Ya’akov sent a message to his brother E’esav on his way to greet him: “… so said your servant Ya’akov: ‘with Lavan I have resided, and I stayed until now.’” How can we understand Rashi’s explanation: "the word “Garti— I have resided” has the Gematria (numerical value) of Tariag (613) meaning to say that I have lived with Lavan Harasha’a and I kept all 613 Mitzvot and I didn’t learn from his evil actions.” Also, the question that the Sifted Chachamim posed that it seems difficult to understand what message was Ya’akov telling E’esav here since E’esav denied the whole Torah so what effect would the fact the Ya’akov kept the whole Torah have on E’esav?

Answer: The commentators explain that Ya’akov’s intention was to hint to E’esav that he wasn’t going to be able to defeat Ya’akov because the blessing that his father gave E’esav of : “And on your sword you shall live— meaning that he will be victorious using the sword” (Bereshit 27, 40) would only take effect on the condition of what said following this phrase: “…and it will be when he [Ya’akov] goes down (that Israel will transgress the Torah) [then] and you will remove his yolk from on your neck.” And like Rashi explains over there: “When the nation of Israel will transgress the Torah, and it shall be for you a winning argument to go back and suffer for that that Ya’akov took the blessings away from you. Then and only then will you remove his yolk from on your neck.” However, I, Ya’akov, kept all 613 Mitzvot and therefore you can’t defeat me.

And our rabbis then understand that precisely at that moment Ya’akov felt the urgency and importance of letting E’esav know that Ya’akov feared Hashem and His Mitzvot, because he knew that even though a Rasha’a like E’esav who's governed by his desires, nevertheless in the depth of his heart he values those who live a life of total simplicity (completeness) with Hashem and don’t succumb to the incitations of their instinct to commit sin.

Question #2: “… so said your servant Ya’akov: ‘with Lavan I have resided, and I stayed until now.’” (Bereshit 32, 5) Ya’akov tells his brother: “From the time I left my parents’ home I was with Lavan for 20 years and my life was no easy task like it says in the verse: “I was in the day eaten by the heat and the ice in the night and I withheld sleep from my eyes.” (Bereshit 31, 40) And like the Radak explains, "I was”: Since I didn’t want to hand over the herd to any other shepherd, I had to endure the heat of the sun during the day and the cold of freezing nights. “And I withheld sleep from my eyes”: whether because of the cold, whether because I was worried about the herds lest wolves come and attack the sheep or robbers come to steal. But as we know, Ya’akov spent 14 years in the yeshiva of Shem and E’ever before going to Lavan’s house, so why didn’t Ya’akov mention that period to E’esav?

Answer: The saying goes: “A wise man has his eyes over his head”. Ya’akov wanted to calm E’esav down since at the end E’esav was born and developed in a holy house of Torah and fear of Heaven next to Yitzhak and Rivka, the forefathers of the nation, and he was able to absorb some Torah in him therefore Ya’akov wanted to hide from him the level of “the voice is the voice of Ya’akov” (Bereshit 27, 22) which refers to the voice of Torah and Tefilah of the nation of Israel which represents the downfall of the nation of E’esav. Like our sages teach us that if the voice of the Yeshivot and the Shuls (synagogues) keeps reverberating then the hand of E’esav poses no threat to the nation of Israel. So Ya’akov didn’t want to mention this attribute of his that he possessed— the influence of “the voice of Ya’akov”— not to incite in E’esav feelings of jealousy and hatred at these times of distress. Instead, Ya’akov opted for lowering his profile and hence keeping E’esav’s cruelty inactive and even raising his hopes that perhaps he can get to the level of “...the hands are the hands of E’esav” (Bereshit 27, 22) which is the flip side of Ya’akov not using “his voice” properly as mentioned above (so it will mean that E’esav’s hands, meaning his sword, can damage Ya’akov, Chas Veshalom). Meaning that as long as Ya’akov has not grown in Torah then there’s no danger of losing E’esav’s status, and all this to lower the flame and withhold the feelings of murder and destruction that lie inside of E’esav. Ya’akov’s display of diplomatic strategies.

Question #3: The verse says in Bereshit 32, 12: “Please save me [Hashem] from the hand of my brother from the hand of E’esav because I am afraid of him lest he comes and smites a mother on children.” Rav Yosef Dov Soloveitchik in his Sefer Bet Halevi, asks why did Ya’akov have to mention in his prayer to be saved from his brother, and from E’esav, since we know that Ya’akov only had one brother who was E’esav?

Answer: Rashi answers that Ya’akov asked Hashem to save him from his brother who is not acting as a brother rather like E’esav who still stands on his evilness.

A different answer is proposed by the same Bet Halevi who said that Ya’akov prayed for two separate issues. First that E’esav shouldn’t behave with him like an enemy and therefore he prayed to be saved from E’esav, but also Ya’akov feared that E’esav would behave in a brotherly fashion and seek Ya’akov’s love and therefore Ya’akov asked Hashem to be saved from his brother, meaning E’esav acting like a brother.

Both behaviors are detrimental for Ya’akov. Like an enemy is self-understood since it implies that his own life and that of his family is in danger of being hurt physically, but acting as a brother seems a little more difficult to understand since what better than having your enemy make peace with you and love you? But Ya’akov understood better and avoided that relationship too because it poses a spiritual danger since being close to E’esav would mean that he and his family would get influenced by E’esav’s ways which are totally contrary to the Torah values and therefore cause a fall in our commitment to Hashem and His Mitzvot. And therefore, Ya’akov, knowing his brother and his way of thinking which was full of hatred and cruelty, feared a tremendous fear and shed tears on the potential effects from both sides.

And with Hashem’s unmeasurable kindness, both prayers were accepted; E’esav didn’t try to kill him despite the previous messages that were assumed otherwise and E’esav returned to his place like it says in the verse: “And he E’esav returned on that day to his way to Se’eir (Bereshit 33, 16). Tzadik decrees through his Tefilot and Hashem fulfills.

What’s the message for our generation? There are two threats that hover amongst our societies, 1) the antisemitic assaults and persecutions 2) the closeness we experience with the gentiles that make it easier, Chas Veshalom, for assimilation to occur. And therefore, we try to constantly tap into those two Tefilot of “save me please Hashem from the hand of E’esav (as an enemy) and the hand of my brother (as a close one)."

Ya’akov feared the aspect of being close to him which at first sight might seem less threatening but the truth it leads to total ruins and destruction since it simply dissolves all the holiness and essence of the Jewish nation, Chas Veshalom. And for the same reason Ya’akov and his family and his wives’ ran away from their father’s house just like one run away from a fierce fire to avoid any sort of outside influence in the development of the nation of Israel.

The calculation is very simple: One should not put himself in any spiritual danger regardless of the situation to preserve the legacy and the purity of our nation in its transmission to the next generations.

XXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXX

מאמר לפרשת
תולדות מהספר שו״ת הפרשה
הרב שלמה מאיר אלהרר ס״ט

פתיח:בכח תפילה תמימה לשבר הרים ולפוצץ סלעים, להגשים חלום ולשנות מצב נתון, כמאמר רבי נחמן:אים התפללת ובקשת ולא נעניתה ,סימן שלא התפללת כראוי, שהרי אין מושג,תפילה ללא מענה
שאלה: נאמר
וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו כִּי צַיִד בְּפִיו וְרִבְקָה אֹהֶבֶת אֶת יַעֲקֹב"

האם באמת הצליח עשיו לרמות את אביו יצחק ולהציג עצמו כצדיק ?

תשובה:
ההבדל בין יצחק לרבקה הוא התמימות והחשיפה לאומות ולעולם הפתוח.
אהבת יצחק לעשיו היא "צדיק בן צדיק". אהבת רבקה ליעקב היא "צדיק בן רשע" כפירוש רש"י.

יצחק אהב את עשיו כיוון שהיה יצחק בחיו מובדל ומופרש, לא יצא אף פעם את הארץ, בנם של קדושים.

והנה בא בנו ושואל שאלות הלכתיות כמובא במדרש: "איך מעשרים את התבן ואת המלח?" מוצרים שאין צורך לעשרן, יצחק חשב שעשיו באמת צדיק ואף חסיד,
״מחמיר״ אוכל רק בד״ץ

אבל רבקה שבאה ממקום של רמאים ידעה בדיוק מי עשיו ומכיוון שבחלה בדרך משפחתה (בתואל ולבן הרמאים) לכן בחרה באמת כי זיהתה את אישיותו הערמומית, שלילית ודו פרצופית אחד התנהגותו ברחוב ושני מול אביו

יש המבארים:
שיצחק אבינו ידע בדיוק "עם מי יש לו עסק"... הרי הוא ראה שעשיו כל היום בשדה ואילו בנו יעקב רכון על לימודיו בגדר ״ויעקב איש תם יושב אהלים״. ובשל כך "וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו כִּי צַיִד בְּפִיו"
האהבה לעשיו באה ממקום של התפעלותו של יצחק מבנו עשיו. הוא רואה שהוא שקוע בעולם הזה,כל היום צד ציד - כל כולו נתון כביכול בעולם הזה בעולם החומר
ממוקד בפעילותו
ולכן כדאי לחזק החלש ברוח גם ע״י אהבה יתירה מתנות שוחד וכבודהמקרב ופותח הלב בניסיון להלהיבו ליראת שמים

וכך גם התלהב מהמעשה של יעקב כאשר לקח מעשיו את הברכות בערמה. כשהוא מכריז ואומר "גם ברוך יהיה" - מתפעל יצחק על בנו יעקב כאומר: למרות שיודע לרמות - יושב ועוסק בתורה
אך ניסיון קירוב עשו לעבודת ה׳ לא צריך התפוצץ בעוצמה רבה כשיצחק הבין שיעקב הוא האמיתי הוא המנצח
וגם בפניו של עשו מכריז
״גם ברוך יהיה״

Parasha Vayera
From the Book
SHU”T HAPARASHA
Rabbi Shlomo meir ELharar S”T

Questions and Answers to be discussed with the whole family around the Shabat table.

Introduction: Reward and punishment correspond to the house and foundation of the laws of the Torah: "if you do good you get rewarded with a lot of interest (extra payment) and also the opposite (Chas Veshalom)."

Question #1: Why does the Torah identify the place “Elone Mamre” as the place where Hashem chose to come and visit Abraham after he was sick while recovering from the Brit Milah? (Elone Mamre is a place named after Mamre, one of Abraham Avinu’s friends)

Answer: One of the fundamentals of the Jewish Emuna (belief in Hashem) that the Rambam enumerates is the concept of reward and punishment. Hashem gives a full reward for every single good action. Here we see how Hashem pays back Mamre, a very close friend of Abraham, who advised him and encouraged him to prepare his Brit Milah even at the age of 99 years old like Hashem had asked from him [Abraham]. And even despite having his other two friends Eshkol and A’aner opposing Milah, Mamre prepped Abraham to hold strong in his belief in Hashem and not to be deceitful regarding their opposition. Eshkol and A’aner advised him not to circumcise his foreskin and that is why the Torah emphasizes that Hashem went to visit Abraham Avinu while his was in Mamre’s property to show what he earned for his good advice.

Message: Even though there is an automatic consequence of receiving good for a positive action, nevertheless a person shouldn’t be virtuous just to get rewarded, rather he should do good because of its own value and the reward will come at the end.

Question #2: “And it was after these things and Hashem tested Abraham and He said to him ‘Abraham’ and he said, ‘here I am’” (Bereshit 22,1). The Nisayon of the A’akeda (the test of the sacrificing of Yitzhak) was the tenth test and weighed a lot because of its degree of difficulty aside from being already an addition to the other 9. And the Torah speaks it out explicitly that Hashem “tested” Abraham and he placed him into a not so simple situation. Why is it that Hashem had to test Abraham and in general, why every person must be tested? Hashem really knows every person and knows their thoughts and emotions and can distinguish between someone that fears Him and someone that doesn’t. What then is the purpose of the Nisayon?

Answer: 1) R. Abraham Even Ezra says that Hashem tested Abraham Avinu to give him a reward by withstanding the Nisayon. 2) The Ramban says that the purpose of the test was to bring out the actual sentiment that’s set in someone’s heart from the potential aspect to the practical aspect to get reward from the actual good deed and not just reward for having a good heart. 3) The Rambam explains that the purpose of a challenge is not just to test the person and see where he is holding rather the main goal is to teach the person how someone should act and how to deal with difficult situations that come across. 4) Rashi on the verse at the end of the Parasha Bereshit 22,12: “…because now I know that you are fearful of Hashem and you didn’t withhold your son, your only one, from Me,” explains to mean that Hashem was telling Abraham Avinu that from now on I [Hashem] have what to answer the Satan and the nations of the world who were asking: “what is your extra love to Abraham?” I have an argument now because they can see that you are fearful of Hashem. (So, the purpose of this test was to show the world Hashem’s extra love for Abraham). 5) The Radak explains that the purpose of the Nisayon is to teach the coming generations and the whole world that the love for Abraham was complete and it wasn’t done for that specific generation rather for the coming generations who believe in Hashem’s Torah that Moshe Rabenu wrote down in the name of Hashem and the accountings in it so they can see to what extent was Abraham’s love for Hashem too.

רעיון לפרשת וירא מתוך הספר
״שו״ת הפרשה״
הרב שלמה מאיר אלהרר-מירטל ביץ

פתיח:שכר ועונש האלף בית והבסיס לחוקי התורה עשית טוב קיבלת טוב עים ריבית וכן להיפך

פרשת וירא
1. מדוע התורה מציינת את ״אלוני ממרא״ המקום בו ה׳ בוחר לבקר את אברהם בהיותו מחלים מברית המילה? תשובה: מעקרונות האמונה היהודית שהרמב״ם מונה היא שכר ועונש. ה׳ משלם במושלם לכל עושה מעשה טוב. פה אנו רואים איך ה׳ מתגמל את ממרא חבירו הטוב של אברהם שיעץ לו ועודדו לערוך ברית מילה בגיל 99 שנים כבקשת ה׳ ואף חיזק את אברהם שיחזיק באמונתו בה׳ שלא מאכזב בניגוד לשני חבריו ענר ואשכול שהתנגדו ויעצו לו לא לימול את בשר עורלתו ולכן התורה מציינת שה׳ בחר לבקרו כשהיה בבית ממרא. המסר: יש שכר לפעולה חיובית עשית טוב צפה לטוב אך אל תעשה טוב על מנת לקבל טוב אלא עשה טוב כערך וסוף הטוב לבוא

2. וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי".
ניסיון העקדה הקשה ומורכב העשירי שניסה הקב"ה את אברהם,  כתוב במפורש שהקב"ה "ניסה" את אברהם. ה׳ מעמיד את אברהם במבחן לא פשוט  מדוע הקב"ה צריך להעמיד את אברהם או כל אדם, בניסיון? והרי ה׳ יודע מחשבות אדם "ובוחן כליות ולב״ ויודע מי הוא ירא ה' ומי לא? מה מטרת הניסיון?

תשובה:
1. ר' אברהם אבן עזרא:הקב"ה ניסה את אברהם כדי שיקבל שכר
2.רמב"ן: מטרת הניסיון להוציא את הדבקות של האדם בה' מן הכח אל הפועל "להיות לו שכר מעשה טוב לא שכר לב טוב בלבד".
3.הרמב"ם מסביר שאין מטרת הניסיון רק להעמיד את האדם הפרטי במבחן, אלא מטרתם בעיקר להראות לבני אדם כיצד יש להתנהג, כיצד יש להתמודד כשיש ניסיון וקושי.   רש"י: על הפסוק שבסוף פרשת העקדה: "כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ מִמֶּנִּי"
"מעתה יש לי מה להשיב לשטן ולאומות התמהים מה היא חבתי אצלך, יש לי פתחון פה עכשיו שרואים כי ירא אלהים אתה".
הרד"ק: מטרת הניסיון היא ללמד את הדורות הבאים: "והאמת כי הנסיון הזה להראות לבני עולם אהבת אברהם השלמה, ולא נעשה לאותם הדורות אלא לדורות הבאים המאמינים בתורה שכתב משה רבינו מפי האל ובספוריה שיראו עד היכן הגיע אהבת אברהם לאל

BETH EL MYRTLE BEACH KIDS & YOUTH GRPOUP

Recite Tehilim for Israel's Soldiers and People

We encourage all youth in our community to recite the Tehilim below. The requirement is we need at least 10 people to participate. Then send a video to the Beth El chat group on WhatsApp and enter the weekly drawing for $100. The next raffle will be on Sunday November 5th at 10:30 am at Sunday School.

Let's do something meaningful for our people in Israel!

קל,א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת:
מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יְהוָה.
קל,ב אֲדֹנָי, שִׁמְעָה בְקוֹלִי:
תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ, קַשֻּׁבוֹת-- לְקוֹל, תַּחֲנוּנָי.
קל,ג אִם-עֲו‍ֹנוֹת תִּשְׁמָר-יָהּ-- אֲדֹנָי, מִי יַעֲמֹד.
קל,ד כִּי-עִמְּךָ הַסְּלִיחָה-- לְמַעַן, תִּוָּרֵא.
קל,ה קִוִּיתִי יְהוָה, קִוְּתָה נַפְשִׁי; וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי.
קל,ו נַפְשִׁי לַאדֹנָי-- מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר, שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר.
קל,ז יַחֵל יִשְׂרָאֵל, אֶל-יְהוָה: כִּי-עִם-יְהוָה הַחֶסֶד; וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת.
קל,ח וְהוּא, יִפְדֶּה אֶת-יִשְׂרָאֵל-- מִכֹּל, עֲו‍ֹנֹתָיו

שאלה מפרשת לך לך מספר שו״ת הפרשה

הרב שלמה מאיר אלהרר ס״ט

ה׳ מצוה את אברהם
למול את עצמו ובני ביתו.
המדרש מספר לנו שאברהם הלך להתייעץ עים שלשת חבריו האחים ענר,אשכול וממרא, היתכן שאברהם מסופק בקיום מצוה כה חשובה וצריך יעוץ?
תשובה:
חז"ל אומרים שהיו לאברהם אבינו שלושה חברים ענר, אשכול וממרא, והוא שאל בעצתם אם למול כמצות ה'. ענר ואשכול יעצו לו שלא למול, וממרא יעץ לו למול, וזה רמוז בר"ת של שמם, ענר אמר לו: עינוי נפש רע, אשכול אמר לו: אין שוה כלום למילה, ואילו ממרא אמר לו: מול מהר רופאך אל. וקשה, וכי אברהם אבינו היה צריך ליטול עצה מחבריו אחרי שהקב"ה ציוה עליו למול?! אלא, ידוע הדבר שכאשר יש לאדם חבר טוב, ובא אדם אחר ורוצה להתחבר עמו הוא צריך ליטול את רשותו של חברו הראשון, כך גם אברהם אבינו כשנצטוה על המילה הוא אמר לקב"ה כיון שאתה כורת עמי ברית, ברצוני לצרף את שלושת חברי, והסכים הקב"ה עמו, ולכן ממרא שיעץ לו לשמוע לציווי ה', נגלה ה' בחלקו . ויש מבארים, שאברהם אבינו לא רצה ליטול עצה אם לשמוע בקול ה' חלילה, אלא שהתייעץ אתם אם למול בפרהסיא או בצנעא. ממרא יעץ לו למול בפרהסיא כמו שנח נכנס לתבה לעיני כל העולם למרות האיומים של בני דורו שרצו להורגו ולשבור את התיבה (עיין בראשית ז, יג, ושם פירש"י "בעצם היום הזה" - "למדך הכתוב שהיו בני דורו אומרים אילו אנו רואים אותו נכנס לתיבה, אנו שוברין אותה והורגין אותו. אמר הקב"ה אני מכניסו לעיני כולם ונראה דבר מי יקום"(בשם הרב מרדכי אליהו זצ״ל)

ב.ללא ספק אברהם לא הלך להתיעץ עים חבריו אודות ציווי הבורא לעשות ברית מילה
אלא רצה להעצים את הניסיון הקשה ולהראות שיעשה את רצון ה׳ אף נגד רוב חבריו הטובים בעלי בריתו הדואגים לבריאותו שהרי ידע את ״יעוצם״ ואופן חשיבתם מראש שהרי הכירם היטב
וגם להראות שוב ושוב את אהבתו לה׳ כנגד כל דבר ויעוץ בגדר ״עצת ה׳ לעולם תעמוד״ ובכך לקדש יותר את שם ה׳

המסר:אין מה לפחד ולדאוג בקיום המצוות האלוקיות אלא ההיפך הוא הנכון קיומם הוא הוראת האמונה לקיומו והשגחתו
עשה מצוה והוכח את שייכותך ואמונתך במי שאמר והיה העולם
מי שלא מקיים מצוות מכל סיבה שהיא מסמן אי אמונתו האבסולוטית וחוסר בטחונו בתכלית הבריאה

יהודי, היה גאה ונמרץ בקיום ושמירת ההלכה.
״כי הם חיינו ואורך ימינו ובהם נהגה יומם ולילה״

מהם שלשת הפעמים בהם נאמר בעצם היום הזה ומדוע?
תשובה: רש"י(דברים לב) בשלשה מקומות נאמר בעצם היום הזה,
א.בנח (ז, יג) בעצם היום הזה בא נח וגו' , במראית אורו של יום, לפי שהיו בני דורו אומרים בכך וכך אם אנו מרגישין בו אין אנו מניחין אותו לכנס בתבה, ולא עוד אלא אנו נוטלין כשילין וקרדמות ומבקעין את התבה. אמר הקדוש ברוך הוא הריני מכניסו בחצי היום, וכל מי שיש בידו כח למחות יבא וימחה.
ב.במצרים נאמר (שמות יב, נא) בעצם היום הזה הוציא ה', לפי שהיו מצרים אומרים בכך וכך אם אנו מרגישין בהם אין אנו מניחים אותם לצאת, ולא עוד אלא אנו נוטלין סיפות וכלי זין והורגין בהם. אמר הקדוש ברוך הוא הריני מוציאן בחצי היום וכל מי שיש בו כח למחות יבא וימחה. אף כאן, במיתתו של משה, נאמר בעצם היום הזה, לפי שהיו ישראל אומרים בכך וכך אם אנו מרגישין בו אין אנו מניחין אותו, אדם שהוציאנו ממצרים וקרע לנו את הים והוריד לנו את המן והגיז לנו את השלו והעלה לנו את הבאר ונתן לנו את התורה אין אנו מניחין אותו. אמר הקדוש ברוך הוא הריני מכניסו בחצי היום .

לכאורה ישנם 4 מקומות שבהם כותב רש"י "בעצם היום הזה" ???

משא"כ בברית מילה שהרי יש דין של זריזין מקדימין למצוות [ובמיוחד אצל אברהם] א"כ ודאי שלא המתין לחצות היום, ולכן אין ה'בעצם היום הזה' שלא דומה לכולם ולכן לא נשנה עם כולם.
וממילא בברית מילה לא נאמר

PARASHAT LECH LECHA

RABBI SHLOMO MEIR ELHARAR S”T
Question
and Answers to be
discussed with the whole family around the Shabbat Table

‏Introduction: Whatever happens to our forefathers is a sign for their children (meaning expect it happen to the children of Israel as well). A person’s tests (Nisiyonot) and specially Abraham Avinu’s tests are a lesson for the whole nation. Rashi brings that Abraham Avinu was able to withstand all the tests and didn’t even think negative of Hashem’s attributes because of his great love for Hashem. In Avot of Rabbi Natan says that in return to Abraham’s success in withstanding the 10 tests given to him by Hashem, his children were gifted with 10 miracles that occurred to them in Egypt. And the Midrash in Tehilim says: “and what is his [Abraham’s] reward? He is a shield for all those who find shelter in Him. Like it hints “I will be a shield for you”.

‏The nations of the world ask: “why is it that Hashem loves Abraham so much and saves him" like it says in the Midrash: The Rabbis say: "Since our father Abraham was afraid and said: ‘I went down to a burning furnace and was saved. I went down to a war against kings and was saved. Maybe I have received all my reward in this world and thus don’t have anything left for the World to Come?!' Hashem answered back: ‘Don’t be afraid, I’ll be a shield for you! And all I have done for you in this world I’ve done it for free however your reward is awaiting in the World to Come. Your reward is very big!!' Like it says in the verse: ‘How great is Your goodness that you have set aside for those who fear You!’ ”

‏The Midrash in Tehilim adds on: “Even if I'll say to him to take his son and offer him to My name, he will listen to Me.” That is why I protect him like it says “[Hashem is] a shield for all those who find shelter in Him.” Tomorrow (in the days to come) his [Abraham Avinu’s] children will be blessing in the Tefila: “Baruch Ata Hashem Magen Abraham (shield of Abraham).” The reward for the withstanding of the tests is next to him.

‏Question: Why was Hashem’s instructions to Abraham of "Lech Lecha,” [leave for yourself], which was the commandment to leave the place he was in, his land, his birthplace, and the house of his father, said in a repetitive form since it would have been enough to just say “Lech” which means “leave” and then say from your land, etc.?

‏Answer: 1) The Gematria (numerical value) of the words “Lech Lecha” in Lashon Hakodesh is 100. Hashem was hinting to Abraham the after this test of leaving his place to the land that was prepared and set aside for him he will still live another 100 years. Abraham was 75 years old when he left and he passed away at 175 years of age. Meaning by adding the extra word “Lecha” which means "for yourself" there was an extra 50 in the numerical value added to the commandment and hence adding to a total of 100. 2) When Hashem commands Abraham to go to the land of Israel He guarantees him that in that land he will merit to have everlasting descendants like it says in the verse: “And I will make you a big nation…” And therefore in the words “Lech Lecha” is hinted when will this promise be fulfilled— when Abraham will be 100 years old which is the Gematria of “Lech Lecha”. And it was then, at age 100, that Itzhak Avinu was born to Abraham Avinu and Sarah Imenu. 3) To hint to him that at the end of all this Heavenly commandments there is a benefit for the person. “Lech” which means “ [to] go”, and represents the actual state of living and moving ahead in life, of every Jew, despite any obstacles, yields a “Lecha” which means “for you” meaning that there will be goodness set aside for you for living that way. Aside from the spiritual benefit gained by bringing good to the world by being an emissary of Hashem. 4) Rashi brings that Lech Lecha means "to go for you own benefit and for your own good.” In any Mitzvah and commandment of Hashem no matter how hard it is, lies an unmeasurable goodness. Lech Lecha meant that Abraham had to leave his hometown and is known that any separation from one’s family and friends, from one’s city and country, from one’s culture and customs, is a big challenge. However, a true believer knows that everything that is from Hashem is all for the good and like the saying goes: “if the end is good, then everything is good” even though the beginning seemed more of a tough situation.

‏Message: The fact that a challenge lies ahead of us and there’s a little obstacle standing right in front of us as we prepare to undertake any task which Hashem expects from us and which we know is incumbent upon us to complete is by no means a cue to weaken our devotion to execute and even less to cool off our excitement in our responsibilities, instead we should look at them (the challenges and obstacles) as our main vehicle to achieve greatness and gratification. Simply because a person is born to toil and toil involves “sweating” through any attempted impediments in our journey to success.

שו״ת הפרשה-נח
מאת הרב שלמה מאיר אלהרר ס״ט

‎פרשן המקרא,התלמוד
ומבעלי התוספות
‎רבי שמואל בן מאיר
‎רשב"ם, נכדו של רש"י ותלמידו מאיר עיננו באומרו
נח היה הראשון שנולד אחרי מות אדם הראשון, שכן למך אבי נח נולד עוד בחיי אדם. לפיכך, נתלתה בנח תקווה גדולה ועצומה של נוחות ונחמה, צורך חיוני להמשכיות יציבה,
שהקללה שבה נתקלל אדם הראשון תתבטל בימיו

החזקוני מוסיף:
התקווה נבעה מן ההנחה שהקללה רובצת רק על החוטא בימי חייו, ואינה אמורה לחול על זרעו לעולמים, ככתוב: "ארורה האדמה בעבורך - כל ימי חייך"
בעבורך,ולא בעבור הדורות הבאים שלא המשיכו טעותך
ובהמשך,הקללה מוגבלת לחייך ולא לנצח בתנאי שלא תמשיך בקלקול הדרך
(אמרי ש.מ.ח)

שאלה
1. אלה תולדות נח,נח איש צדיק תמים היה בדורותיו…
מדוע הכפילות נח נח?

תשובה:
פירוש בעל הטורים:
1. שהיה נח לשמים ונח לבריות
2.נח לעליונים נח לתחתונים
3.נח בעולם הזה נח לעולם הבא
נח כשמו כן הוא , אדם חושב שככל שינוח יצבור יותר כח לעשיה ולימוד
בפועל זה לא עובד, אלא מי ששקוע בנוחות ומנוחה בסופו גופו מתרגל ומקשה עליו יותר להכנס למסלול העשיה והבניה.
מנוחה יתירה מביאה להרגל מנוחה ותוצאתה שוב מנוחה.

הרמב״ם לימדנו ככל שאדם מרגיל עצמו לדבר מסויים הרבה פעמים הגוף המידות הדיבור והמעשים יטבעו בחותמם לפורמולה המשוננת לטוב או לרע

2. מדוע לקח לנח 120 שנה לבניית התיבה והלא כל סיפור נח היה בנוי על ניסי ניסים ה׳ יכל להנחית תיבה מין השמים או לבנות תיבה קטנה יותר ולהקל במלאכת הבניה על נח? תשובה: כדי לתת אפשרויות רבות לדור המבול להרהר בדבר בצורה אוביקטיבית ולשוב בתשובה משלש עבירות חמורות גזל (חמס),עבודה זרה וגילוי עריות שהרי הנביא קובע:״כִּי לֹא אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הַמֵּת נְאֻם אֲדנָי יְהֹוִה וְהָשִׁיבוּ וִחְיוּ״ (יחזקאל יח לב) ורק בלית ברירה מענישו קשות רק אחרי שמיצא את כל האפשרויות בגדר ״ויפן כה וכה״ לפני שמשה רבנו טמן את המצרי באדמה בדק אים יצא ממנו תולדות הגונים

PARASHAT NOACH
RABBI SHLOMO MEIR ELHARAR S”T

Q & A
Parasha Noach
To be discussed in the Shabat Table with the whole family

Introduction: Rabbi Shmuel ben Meir the grandson and student of Rashi, who was also from the group known as the Ba’ale Tosafot a group of Rishonim that explained the Talmud as his custom is to explain the simple understanding of the verses of the Torah opens our eyes by saying that "Noach was the first person born after Adam Harishon (the first man to ever live) passed away.” And because Lemech the father of Noach was born while Adam Harishon was still alive, therefore Noach represented the concept of great hope and consolation and the acknowledgment that there is continuation in the world, and therefore realizing Adam Harishon's curse was annulled in Noach’s life.

And the Chizkuni adds on that hope comes from the assumption that a curse only lies over the sinner himself during his lifetime but will cease from on his descendants forever like it says in the verse: “the land shall be cursed because of you [Adam]…all the days of your life” meaning that "because of you” and not because of the later generations that didn’t follow after the fathers’ mistakes. And later in the verse it teaches us that the curse is limited to “your life” and not forever on the condition that you shouldn’t follow the wrongdoings that preceded you. (Imre Sh.M.H.)

Question #1: The verse says: “These are the generations of Noach, Noach a righteous and simple [complete] man he was in his generation” (Bereshit 6,9). What is the meaning of the double use of the word “Noach?”

The word "Noach" in Lashon Hakodesh means “pleasant” and also can mean “rest”.

Answer: The Ba’al Haturim explains: 1) to teach us that he was pleasant to the Heavens and pleasant to the creatures on earth. 2) Pleasant to the higher celestial beings and pleasant to the lower terrestrial beings. 3) Pleasant in this world and pleasant in the world to come. Noach was just like his name represents: “pleasant”.

And in the subject of “rest” we can offer a small but strong message: a person may think that the more he rests he can gather strength to perform better but practically this is not the case, rather the opposite because someone who seeks and embeds himself in resting and relaxing ultimately he’ll accustom his body to this state and then it will become very hard for him to become active and productive.

Extra rest just adds to the state of idleness and in turn produces more rest.

The Rambam taught us that the more a person accustoms himself to any activity eventually his traits, speech, and actions will become “stamped” in this way whether for the good or the opposite.

Question #2: Why did it take Noach 120 years to build the Teva (ark) since all of Noach’s accountings were based on miracles after miracles, Hashem could have just brought down a Teva from the Heavens or maybe command him to build a smaller ark and perform the miracles that way?

Answer: This was the case because Hashem wanted to give that generation the opportunity to reflect on their actions in an objective form and arrive to the conclusion that they had to repent from the 3 major sins that they were involved with: stealing (chamas), idolatry, and prohibited marital relationships. The prophet even advised us: “Because I don’t want the death of the dead man is the word of Hashem, return [do Teshuva] and live!!” (Yechezkel 18,32). And really Hashem only punishes the hard way when there is no other way out because all the options have been expired. Similar to what is said in Moshe’s episode when he killed the Egyptian that was hurting another Jew that it says: “And he [Moshe] turned this way and that way….” and our sages teach us that he looked deep inside to see that there was going to be any good coming from him [the Egyptian] and when he saw that not then he killed him.

Reflection from Parashat BERESHIT
By Rabbi Shlomo Meir ELharar S”T

Q1: The torah
starts with the letter “bet” and ends off with the letter “lamed” (kol yisrael), these two letters together spell LEV and BEL. What is the torah trying to tell us with these letters?

A1: For us to go in depth and understand the divine message of the torah, a Jew must have a combination of intellect of LEV AND BEL. LEV means a Jewish heart, warmth, emotional, proud in his heritage and tradition, and then he’ll be merited to have a much more clear understanding of the torah. If there is no combination of intellect and LEV, there will be BEL, meaning he won’t understand and will not have the heart and drive.

Q2: The written Torah starts with the letter “Bet” and the oral Torah starts with the letter “Mem” (Mem is found in masechet brochot in me’ematai koreim et shema). Together these two letters spell בם, why are these letters chosen, what do they teach us?

A2: We see in shema yisrael “ודברת בם,” to remind us of and teach us that we must learn both written Torah and Oral Torah, which is Mishna and Gemera, always and apply it to every situation. ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך״ - they should be an integral part of your daily life so they can teach you the path you should walk in this world. Great is the learning that brings you into action- Our sages in the Talmud ask, should I engage in more learning, or should I engage in more actions? Rebbe Tarfon says greater actions and Rebbe Akiva says greater learning. All our sages teach that the more we focus on our learning, the more we’re inspired to act (קדושים מ,ב).

רעיון לפרשת בראשית מתוך הספר שו״ת הפרשה

הרב שלמה מאיר אלהרר ס״ט

סֵפֶר בְּרֵאשִׁית נִתְעַטֵּר
בְּשֵׁם נוֹסָף, סֵפֶר הַיָּשָׁר

בַּגְּמָרָא עֲבוֹדָה זָרָה כה. מֻסְבָּר, שֶׁסֵּפֶר בְּרֵאשִׁית מְתָאֵר אֶת מַעֲשֵׂי הָאָבוֹת אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב, אֲבוֹת הָאֻמָּה שֶׁהָיוּ יְשָׁרִים,
הַיְּשָׁרוֹת לְפֵרוּשׁ הַנְּצִי"ב בְּהַקְדָּמָתוֹ לְפֵרוּשׁוֹ "הָעֵמֶק דָּבָר" עַל סֵפֶר בְּרֵאשִׁית :
יֹשֶׁר מְצַיֵּן אָדָם שֶׁמִּלְּבַד קִיּוּם הַמִּצְווֹת,
מִתְעַלֶּה בִּיחָסָיו לַחֶבְרָה וְלָאָדָם, חַי בְּטוֹב וּבְשָׁלוֹם עִם סְבִיבָתוֹ וְעִם זוּלָתוֹ, וְזֹאת אַף כַּאֲשֶׁר דְּרָכָיו וּמַעֲשָׂיו שֶׁל הַזּוּלָת פְּסוּלִים בְּעֵינָיו.
תְּכוּנָה זוֹ, הָיְתָה מְאוֹד בּוֹלֶטֶת בִּשְׁלֹשֶׁת אֲבוֹת הָעָם, וְלָכֵן זָכוּ לְתֹאַר הַכּוֹלֵל בְּתוֹכוֹ אֶת מַהוּת הַחַיִּים-יָשְׁרָהּ

אַבְרָהָם – מִתְפַּלֵּל עַל אַנְשֵׁי סְדוֹם וְחפֶץ לְהַצִּילָם לַמְרוֹת רִשְׁעָתָם, דּוֹאֵג וְלוֹחֵם חֶבְרָתִי

יִצְחָק – מִתְנַהֵג בְּשָׁלוֹם וּבְדַרְכֵי פִּיּוּס עִם אֲבִימֶלֶךְ וּמְרֵעָיו עַל אַף הַצָּרוֹת שֶׁגָּרְמוּ לוֹ-רוֹדֵף שָׁלוֹם

יַעֲקֹב – מְדַבֵּר עִם לָבָן בְּדֶרֶךְ רַכָּה וּמִשְׁתַּדֵּל לְפַיְּסוֹ, עַל אַף כָּל תְּכָכָיו וּמַעֲלָלָיו נֶגְדּוֹ-
שֶׁהֲרֵי דֶּרֶךְ אֶרֶץ קָדְמָה לְתוֹרָה

כָּל הַמִּדּוֹת הַנַּעֲלוֹת נוֹבְעוֹת מִכֹּחַ אֱמוּנָתָם בְּבוֹרֵא עוֹלָם
וְתַפְקִיד שְׁלִיחוּת הָאָדָם בְּעוֹלָמוֹ לְקַדֵּשׁ שֵׁם שָׁמַיִם וּלְקָרֵב אֶת הַחֶבְרָה לַעֲבוֹדַת ה' עַל יְדֵי יֹשֶׁר וְדֻגְמָא אִישִׁית
וּבִלְשׁוֹן הָרַמְבָּ"ם "לְהַאֲהִיב אֶת ה' עַל הָאֲנָשִׁים"
כְּדִבְרֵי הַנָּבִיא הוֹשֵׁעַ
יד,י ״מִי חָכָם וְיָבֵן אֵלֶּה נָבוֹן וְיֵדָעֵם כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי יְהוָה וְצַדִּקִים יֵלְכוּ בָם וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ

Rabbi Shlomo Elharar

כל כך עצוב וכואב
ארצינו משותקת בדומה למלחמת יום כיפור
פחד רעד ודאגה

השנאה של שונאינו חצתה כל קו הגיוני

זו לא שנאת אוייב
זו אכזריות ברמות שפל ורוע לב
לא אנושי ואף לא בהמי אלא יצורי השטן בהתגלמותו ויותר מזה
כמה דמעות ותפילות הורדנו על אובדן חמד ילדי שעשוע בחורים נערים וזקנים
גזירה קשה עד מאוד

הבה נרים תפילה למרום שירחם על עם ישראל הסובל רבות ונצורות ללא רחמי אנוש
נבקש על המשפחות שנהרסו חייהם בין רגע
ונבקש על הפצועים ונעדרים
אמן כן יהי רצון
ליבנו איתכם בשעות קשות ומרות אלה

לזכר הנרצחים ה׳ יקום דמם
קכט,א שִׁיר, הַמַּעֲלוֹת:
רַבַּת, צְרָרוּנִי מִנְּעוּרַי-- יֹאמַר-נָא, יִשְׂרָאֵל.
קכט,ב רַבַּת, צְרָרוּנִי מִנְּעוּרָי; גַּם, לֹא-יָכְלוּ לִי.
קכט,ג עַל-גַּבִּי, חָרְשׁוּ חֹרְשִׁים; הֶאֱרִיכוּ, למענותם (לְמַעֲנִיתָם).
קכט,ד יְהוָה צַדִּיק; קִצֵּץ, עֲבוֹת רְשָׁעִים.
קכט,ה יֵבֹשׁוּ, וְיִסֹּגוּ אָחוֹר-- כֹּל, שֹׂנְאֵי צִיּוֹן.
קכט,ו יִהְיוּ, כַּחֲצִיר גַּגּוֹת-- שֶׁקַּדְמַת שָׁלַף יָבֵשׁ.
קכט,ז שֶׁלֹּא מִלֵּא כַפּוֹ קוֹצֵר; וְחִצְנוֹ מְעַמֵּר.
קכט,ח וְלֹא אָמְרוּ, הָעֹבְרִים-- בִּרְכַּת-יְהוָה אֲלֵיכֶם;
בֵּרַכְנוּ אֶתְכֶם, בְּשֵׁם יְהוָה.

לרפואת הפצועים

קל,א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת:
מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יְהוָה.
קל,ב אֲדֹנָי, שִׁמְעָה בְקוֹלִי:
תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ, קַשֻּׁבוֹת-- לְקוֹל, תַּחֲנוּנָי.
קל,ג אִם-עֲו‍ֹנוֹת תִּשְׁמָר-יָהּ-- אֲדֹנָי, מִי יַעֲמֹד.
קל,ד כִּי-עִמְּךָ הַסְּלִיחָה-- לְמַעַן, תִּוָּרֵא.
קל,ה קִוִּיתִי יְהוָה, קִוְּתָה נַפְשִׁי; וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי.
קל,ו נַפְשִׁי לַאדֹנָי-- מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר, שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר.
קל,ז יַחֵל יִשְׂרָאֵל, אֶל-יְהוָה: כִּי-עִם-יְהוָה הַחֶסֶד; וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת.
קל,ח וְהוּא, יִפְדֶּה אֶת-יִשְׂרָאֵל-- מִכֹּל, עֲו‍ֹנֹתָיו.

כל כך עצוב וכואב
ארצינו משותקת בדומה למלחמת יום כיפור
פחד רעד ודאגה

השנאה של שונאינו חצתה כל קו הגיוני

זו לא שנאת אוייב
זו אכזריות ברמות שפל ורוע לב
לא אנושי ואף לא בהמי אלא יצורי השטן בהתגלמותו ויותר מזה
כמה דמעות ותפילות הורדנו על אובדן חמד ילדי שעשוע בחורים נערים וזקנים
גזירה קשה עד מאוד

הבה נרים תפילה למרום שירחם על עם ישראל הסובל רבות ונצורות ללא רחמי אנוש
נבקש על המשפחות שנהרסו חייהם בין רגע
ונבקש על הפצועים ונעדרים
אמן כן יהי רצון
ליבנו איתכם בשעות קשות ומרות אלה

לזכר הנרצחים ה׳ יקום דמם
קכט,א שִׁיר, הַמַּעֲלוֹת:
רַבַּת, צְרָרוּנִי מִנְּעוּרַי-- יֹאמַר-נָא, יִשְׂרָאֵל.
קכט,ב רַבַּת, צְרָרוּנִי מִנְּעוּרָי; גַּם, לֹא-יָכְלוּ לִי.
קכט,ג עַל-גַּבִּי, חָרְשׁוּ חֹרְשִׁים; הֶאֱרִיכוּ, למענותם (לְמַעֲנִיתָם).
קכט,ד יְהוָה צַדִּיק; קִצֵּץ, עֲבוֹת רְשָׁעִים.
קכט,ה יֵבֹשׁוּ, וְיִסֹּגוּ אָחוֹר-- כֹּל, שֹׂנְאֵי צִיּוֹן.
קכט,ו יִהְיוּ, כַּחֲצִיר גַּגּוֹת-- שֶׁקַּדְמַת שָׁלַף יָבֵשׁ.
קכט,ז שֶׁלֹּא מִלֵּא כַפּוֹ קוֹצֵר; וְחִצְנוֹ מְעַמֵּר.
קכט,ח וְלֹא אָמְרוּ, הָעֹבְרִים-- בִּרְכַּת-יְהוָה אֲלֵיכֶם;
בֵּרַכְנוּ אֶתְכֶם, בְּשֵׁם יְהוָה.

לרפואת הפצועים

קל,א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת:
מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יְהוָה.
קל,ב אֲדֹנָי, שִׁמְעָה בְקוֹלִי:
תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ, קַשֻּׁבוֹת-- לְקוֹל, תַּחֲנוּנָי.
קל,ג אִם-עֲו‍ֹנוֹת תִּשְׁמָר-יָהּ-- אֲדֹנָי, מִי יַעֲמֹד.
קל,ד כִּי-עִמְּךָ הַסְּלִיחָה-- לְמַעַן, תִּוָּרֵא.
קל,ה קִוִּיתִי יְהוָה, קִוְּתָה נַפְשִׁי; וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי.
קל,ו נַפְשִׁי לַאדֹנָי-- מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר, שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר.
קל,ז יַחֵל יִשְׂרָאֵל, אֶל-יְהוָה: כִּי-עִם-יְהוָה הַחֶסֶד; וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת.
קל,ח וְהוּא, יִפְדֶּה אֶת-יִשְׂרָאֵל-- מִכֹּל, עֲו‍ֹנֹתָיו.

High Holidays at Beth-EL Orthodox Sephardic Congregation

Parashat Haazinu

שו״ת הפרשה-האזינו
הרב שלמה מאיר אלהרר ס״ט

פתיח
בדרך כלל פרשת האזינו נקראת בשבת שבין ראש השנה ליום הכיפורים, הידועה כשבת שובה, או בשבת שבין יום הכיפורים לסוכות.

בפרשתנו פרטים על מותו של משה רבנו. רוב הפרשה היא שירת האזינו העתידה, כפי שנאמר למשה בפרשה הקודמת, להיות עדות לעם ישראל לקראת הקורה אותם בדורות העתידיים. השירה היא תיאור היסטורי של עם ישראל: כיבוש ארץ ישראל, חטא, גלות וגאולה.

1. האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ". מדוע נבחרו השמים והארץ כעדים ואיזה נביא אמר אימרה דומה: "שמעו שמים והאזיני ארץ"?

תשובה
השמים והארץ נבחרו כי:
א.הם קיימים לעולם.
ב. באמצעותם ניתן השכר או העונש.
שעליהם נאמר יד העדים תהיה בהם לראשונה
שאים ישראל יקיימו את החוזה התנאי עם בורא עולם אזי יזכו גם לשפע כלכלי הגשם ינתן בעיתו בלא שיפריע לאדם היינו בלילי שבת ורביעי שכולם בבית

והארץ תתן פריה באיכות ראויה להתכבד
הנביא ישעיהו העתיק ושינן רעיון זה באומרו:" שמעו שמים והאזיני ארץ" (ישעיהו,א)

2.״וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט”
מה הגורם למתעשר לבעוט בדרך אבות?

תשובה: הפסוק ״וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט שָׁמַנְתָּ עָבִיתָ כָּשִׂיתָ וַיִּטֹּשׁ אֱלוֹהַּ עָשָׂהוּ וַיְנַבֵּל צוּר יְשֻׁעָתוֹ״(דברים לב,טו)
מורה את הסיבה להזנחה במצוות שע״י הרחבת החומריות ללא קונטרול וחשבון נפש וללא משפט צדק וללא שילוב עבודת ה׳ ויראתו עים החומר והעשירות
מביא לאיבוד הרוח והשכחת מקור הברכה

רלב"ג:
והנה אחר זה הטוב המופלג שהטיב השם יתעלה לישראל , הנה כאשר שמן , בעט בשם יתעלה המשפיע לו אלו הטובות , וזה דבר בתכלית הגנות; כי בדבר בעינו אשר הטיב להם בו , תעו ומרו בשם יתעלה. הנה מפני הפלגת שמנם , כאלו כסו לבם ונטשו מפני זה השם יתעלה אשר עשה אותם , והביאם אל זה הטוב הנפלא שהביאם בו , מצד נתינתו התורה להם ומצד תתו זאת הארץ הנבחרת להם; ושמו את השם יתעלה שהוא צור ישועתם , לואה מהשפעת הטובות והודעת העתידות.

ר' יוסף בכור שור:
וישמן ישורון - ומתוך שמנו - ויבעט , ויטוש. משל (ראה ברכות לב , א) לאדם שהיה לו פרה , והאכילה כרשינין עד שהיתה שמינה , ומתוך שמנה בעטה בו ברגל; ואמר לה: מי גרם לך שתבעט בי? כרשינים שהאכלתיך.

היוצא מכל:תפקיד היהודי בעולמו לא להפריז בחומר שמטבעו מכסה הקו הרוחני בנקל וע״י שהירא מחזק ידיעותיו בלימוד התורה יבין שכל לימוד ימלאהו אורה אלוקית המגינה מכיסוי הרב ורגש האמת האלוקית ע״י שמירה על ענוה ופשטות ולא לתת למידות הגאוה והכבוד להשתלט עליו שזוהיא תחילת הנסיגה מהקשר בין האדם לבורא
אסור להפסיד את הפשטות
ולכסות את האושר הפנימי בעושר אלא להשאר קנקן חדש ותוכנו ומהותו חדש וטוב כמאמר התנא בפרקי אבות, רַבִּי אוֹמֵר: אַל תִּסְתַּכֵּל בַּקַּנְקַן, אֶלָּא בַמֶּה שֶׁיֶּשׁ בּוֹ. יִֵשׁ קַנְקַן חָדָשׁ מָלֵא יָשָׁן, וְיָשָׁן שֶׁאֲפִלּוּ חָדָשׁ
לכן עיקר חכמת האדם שזכה להגיע למעלת העשירות בלי לפגוע בפנימיות ובאמונה הצרופה שלו.
כדוגמא שמביא הרב שלמה לוי ביהדות בהישג ידך

משל למה הדבר דומה:
שתי אחיות נישאו לשני גברים - האחת לעשיר והשנייה לעני. יום אחד באה האחות הענייה לעשירה לביקור ונדהמה מהיופי - המשרתים בכל פינה, והריהוט המהודר.

משישבו לדבר סיפרה העשירה לאחותה כי איננה יודעת אם גורלה טוב משלה...

התפלאה האחות הענייה ואמרה: "תראי באיזה ארמון את חיה, על מה את מדברת?!"

השיבה העשירה: אבל כל זה איננו שווה לי כיון שבעלי מזלזל בי ואינו מכבדני, מצבך טוב בהרבה משלי... אמנם את מתגוררת בעוני, אין לך ארמון ומשרתים, אבל בעלך מכבד אותך ושומר את מוצא פיך...

כן הוא הנמשל:

לעיתים מלבישים את התורה במעיל מכסף טהור ותולים כתר מפואר ומניחים אותה על שולחן זהב והארון קודש מפואר מעשה ידי אומן. אולם כל זה איננו שווה לתורה אם אין שומעים בקולה, התורה זועקת - הסירו מעלי את הפאר הזה ובלבד שלא תרמסוני!!!...

לפעמים דוקא בקהילות שאינם בעלי אמצעים נוהגים כבוד לתורה ומקיימים כל תג ותג בה, זהו שאמרו חז"ל (חגיגה ט:): "נאה עניותא ליהודאי" - נאה העניות לישראל, כי מי יכול לעמוד בניסיון הזה...

קיבלת עושר - זכור מהי חובתך! בכל מקרה אל תבעט!!!

מספרים על אדמו"ר אחד שהמחיש את הבעיה בעשירות באופן יפה לאחד החסידים שלו.

החסיד היה עני מרוד והנה יום אחד שפר עליו מזלו, הוא זכה בהגרלה ושלשל לכיסו סכום נאה ש"סידר" אותו ואת ילדיו עד הנינים...

אך דא עקא, הוא עזב את התורה והמצוות כמעט לגמרי "בעט" בכל הטוב שנתן לו הבורא.

פעם אחת נכנס האדמו"ר לביתו של החסיד וביקש ממנו צדקה לצורך דבר חשוב, אולם העשיר התחמק ממנו בטענות שונות ומשונות.

קרא הרב לתלמידו וביקשו להסתכל דרך החלון, ושאל אותו: מה אתה רואה?

השיב מיודענו בזחיחות הדעת: אנשים עוברים ושבים.

לקחת הרב מראה, שם לפניו ושאל: כעת מה אתה רואה?

אמר לו העשיר: את עצמי.

"זה ההבדל", אמר הרב, "בין חלון לראי".

החלון שקוף ומשום כך רואים בו את כל העוברים ושבים, ואילו הראי מצופה בכסף משום כך אדם רואה בו רק את עצמו...

הבין העשיר את המסר והפך להיות אחד הנדבנים הגדולים...

Ten Reasons Why We Blow The Shofar

Daily Halacha for the month of Elul with Rabbi Shlomo Elharar

Beth-EL Orthodox Sephardic Congregation Bar Mitzvah preparation, Your child's education or Commerating a Azkara (Yortzait) is here for you

פרשת נצבים שו״ת הפרשה
מאת הרב שלמה מאיר אלהרר ס״ט
רב בית אל - הקהילה הספרדית של מירטל ביץ
דרום קרולינה

פתיח
פרשת ניצבים נקראת תמיד בשבת שלפני ראש השנה. הפרשה פותחת את סדרת ארבע הפרשות האחרונות שבתורה - ניצבים, וילך, האזינו, וזאת הברכה - שהן גם ארבע הפרשות הקצרות ביותר בתורה.

הפרשה דנה בעיניין חידוש הברית בין עם ישראל ואלוהים בערבות מואב. לאחר שבפרשה הקודמת, כי תבוא, פורטו הברכות והקללות, בפרשה זו מודגש כי הברית חלה גם על העם בכללותו וגם על כל משפחה

ה' מזכיר את הקללות שיבואו על הארץ ועל כל דורות כתוצאה שישראל יחטאו.
וכן מוצעת בזה הדרך בה ניתן להתגבר על הקללות והצרות, הבאים כעונש על הפרת המצוות, הידועה כמצות התשובה. הכתוב מדגיש כי גם לאחר שעם ישראל יצא לגלות, הוא יוכל לחזור בתשובה ואז יזכה לקיבוץ גלויות. התורה גם מדגישה את פשטות קיום מצוות הלכה למעשה

1.רש״י שואל ומשיב : מדוע נסמכה פרשת אתם נצבים היום לצ״ח קללות?

תשובה
לפי כששמעו ישראל מאה קללות חסר שתים חוץ מארבעים ותשע שבתורת כהנים(בפרשת בחוקותי)
ה ו ר י ק ו פ נ י ה ם
כלומר נבהלו בני ישראל ואמרו : מי יוכל לעמוד בכל הקללות האלה?
מיד התחיל משה לפיס את בני ישראל: ״אתם נצבים היום ״ הרבה הכעסתם למקום ולא עשה אתכם כליה והרי אתם קיימים לפניו
משה הרגיע את בני ישראל מפחד הקללות וניסה להסביר את דרך הנהגת ה׳ בעולמו ובהבנת אחד העיקרים היסודיים ביהדות שכר ועונש
יהודי העושה מצוה וחסד זוכה לתגמול אלוקי וכן להיפך בעשותו עבירה נקשר לעונש אלא שיש למנוע את העונש ע״י חרטה ותשובה
וזה חסד אלוקי לבניו
כך שיהודי מחוייב לרו מנחה בחיו הכולל שמירת ההלכה קלה וחמורה אלא שתמיד צוהר התיקון חי וקיים מרוצה ומקובל לפני בורא עולם עד כדי כך ״מקום שבעלי תשובה עומדין צדיקים גמורים אינם עומדין בו״
אמרה תלמודית ידועה במסכת ברכות לד: מפי רבי אבהו. פירושה: גדולה מעלת החוזרים בתשובה, על פני אנשים צדיקים מלידה, שלא חטאו מעולם.
לכן משה אומר לעם:אל לכם להבהל אלא התחרטו ותקנו המעוות ותזכו למעמד גבוה בעני אלוקים ואדם
ועוד שכבר ה׳ נשבע לאבות שאין מחליף זרעם באומה אחרת שאע״פ שחטאו בגרוע ביותר חטא העגל המחייב מיתה חס וחמל עליהם בזכות משה ולא כילם כך שתנוח דעתכם ואל לכם להבהל כי רחום וחנון הוא.

2.שואל ומשיב הזרע שמשון:למה נאמר מאה קללות חסר שתים ולא אמר תשעים ושמונה קללות?

תשובה
מאה קללות לכאורה אין כאן
אלא שאים נתבונן ביתר דיוק
נראה שעיקר בהלתם של ישראל בא על הכתוב: ״ גַּם כָּל־חֳלִי וְכָל־מַכָּה אֲשֶׁר לֹא כָתוּב בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֹּאת יַעְלֵם יְהוָה עָלֶיךָ עַד הִשָּׁמְדָךְ: (דברים כח,סא) דבר שהשאיר את חלון הקללה פתוח לעוד ועוד ח״ו
כי רשימת ה98 ותנאיה ברורים לעם אך מה יהיה עים
החולי והמכה עוד שתי קללות שלא פורטו וביחד סוגרים את מניין הקללות למאה.