Sign In Forgot Password

                                                                       

Logo for Beth-El Orthodox Sephardic Congregation

WELCOME TO 
BETH-EL SEPHARDIC CONGREGATION
OF MYRTLE BEACH

 

 ברוכים הבאים לאתר הקהילה הספרדית אורטודוכסית של מירטל ביץ
לשירותכם בכל עיניין
יהודי     
 

                   

                                                                       

From Rabbi Shlomo Elharar

 

Purim Scheduled at Beth El
זמני פורים בבית אל


קריאת המגילה מוצאי שבת Meguila Reading 
Saturday 8:40 pm

 

Purim day:Sunday 
Shachrit & Meguila Reading 8:00 am

 

Purim celebration for all the family 
12:00 pm


הכניסה חופשית
Free entry 

 

Hope to see you there!

                                                                       

                                               Pre Purim Celebration at Beth El               

 

                                                

                                         

                                                                       

Logo for Beth-El Orthodox Sephardic Congregation

                                                                       

                          

                                                                       

                      CONGRATULATIONS RABBI SHLOMO!!!

      

                          

                                                                       

                      CONGRATULATIONS RABBI SHLOMO!!!

                                                                       

ויקרא 
שו״ת הפרשה

פתיח: ספר ויקרא שרובו ככולו עוסק ודן בפרטי הקורבנות נתוסף לו שם נרדף ״תורת הכהנים״ לאור עבודת משרתי בית אלוקינו הכהנים המתואר לפרטיו בספר.
רבי אסי במדרש רבה מסביר אודות המנהג להתחיל ללמד תינוקות של בית רבן בספר ויקרא ולא מתחילת הבריאה, בראשית. כי ה׳ אמר:
הואיל והקרבנות טהורים מתאים לילדי ישראל הטהורים להתחיל לימודם הטהור בהעדר מהם טומאת החטא והעוון 

      טהור בטהור נגעו

1.בדרך כלל התורה מתחילה את הפרשיות במילה וידבר,ויאמר והנה כאן הפניה והדיבור אל משה בלשון קריאה,״ויקרא״ מדוע?

תשובה
המדרש מסביר:
לאור הנאמר בסוף פרשת פקודי בסיום בניית המשכן, משה לא יכול לבוא אל אוהל מועד משום עוצמת אור השכינה השורה עליו,לכן נצטרך הקב״ה לקרוא לו ולהזמינו אישית לבוא לאוהל מועד

2.מדוע משה לא יכל לבוא לאוהל מועד?

תשובה
וַיְכַס הֶעָנָן, אֶת-אֹהֶל מוֹעֵד; וּכְבוֹד ה', מָלֵא אֶת-הַמִּשְׁכָּן. וְלֹא-יָכֹל מֹשֶׁה, לָבוֹא אֶל-אֹהֶל מוֹעֵד--כִּי-שָׁכַן עָלָיו, הֶעָנָן; וּכְבוֹד ה', מָלֵא אֶת-הַמִּשְׁכָּן"

מדרש תנחומא ויקרא א : "שאמר לו הקב"ה עשה לי משכן ועמד ונזדרז ועשה משכן והיה עומד מבחוץ, שהיה מתירא לבא אל אהל מועד שנאמר (שמות מ) "ולא יכול משה לבא אל אהל מועד". אמר הקב"ה אינו דין שמשה שעשה את המשכן יהא עומד מבחוץ ואני מבפנים אלא הריני קורא אותו שיכנס לפיכך כתיב “ויקרא אל משה...".

משה רבנו מתיירא להיכנס לאוהל מועד. סירובו של משה להכנס לפני  ולפנים של אוהל מועד ללא רשות והזמנה אישית , נקשר למעמד הר סיני והתגלותו של הקב"ה לעם ישראל המזהיר אותנו:
"וְהִגְבַּלְתָּ אֶת הָעָם סָבִיב לֵאמֹר הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהָר מוֹת יוּמָת. לֹא תִגַּע בּוֹ יָד כִּי סָקוֹל יִסָּקֵל אוֹ יָרֹה יִיָּרֶה אִם בְּהֵמָה אִם אִישׁ לֹא יִחְיֶה בִּמְשֹׁךְ הַיֹּבֵל הֵמָּה יַעֲלוּ בָהָר:

משה נזכר בזה ובאורח טבעי ומחושב  נמנע ונעצר מחוץ לאוהל ברגע שיא בו הכל מוכן ומזומן, עד שבורא עולם מעודדו וממריצו להתקרב אל הקודש כהמשך לקבלת התורה באמור לו כאיש אל רעהו האהוב ״ויקרא אל משה וידבר אליו מאוהל מועד״.

מרגש עד דמעות יחס הכבוד של משה למקום המפגש המקודש עים הקדוש ברוך הוא
שילוב של דרך ארץ פשטות וענוה כאחת

                          

                                                                       

                          

                                                                       

                          

                                       

                                       

                                       

       פקודי:משכן העדות והמסר הישיר לי                                            

                                                                       

           

פקודי שו״ת הפרשה
פתיח: התורה מונה את התרומות שהתקבלו לבניית המשכן ואת השימושים שנעשו בהם. משה נותן דו״ח מפורט ביותר ומלמדנו להיות נקיים שקופים וברורים עים ה׳ והחברה כנאמר ״והייתם נקיים מה׳ ומישראל״.
הענן מכסה את אוהל מועד ושכינת ה׳ שורה במשכן שבנו לו ילדיו. הענן ״מורה דרך״ לבני ישראל במסעותיהם במדבר: כאשר הענן מתרומם, הם יודעים שעליהם להמשיך במסעם, וכשהענן יורד, בני ישראל חונים.
הנהגה פילאית וניסית לעם יחיד ומיוחד
מה רבו מעשיך ה׳


שאלה

1. מדוע נקרא שמו ארון"הָעֵדוּת"?

תשובה
א. א"ר שמעון ב"ר ישמעאל ״עדות״ הוא לכל באי עולם שיש סליחה לישראל.
ב. ״עדות״ הוא לכל העולם שנתמנה מפי הקב"ה.

א"ר יצחק משל למלך שנטל אשה וחיבבה יותר מדאי. כעס עליה והניחה והיו אומרים לה שכנותיה אינו חוזר אליך עוד. לימים שלח לה ואמר כבדי את פלטין שלי והציעי את המטות שביום פלוני אבא אצלך. כיון שהגיע יום פלוני בא המלך אצלה ונתרצה לה ונכנס אצלה לפלטין ואכל ושתה עמה. ולא היו שכנותיה מאמינות, אלא כיון שהיו מריחות ריח בשמים באותה שעה ידעו שנתרצה לה המלך.

כך הקב"ה חיבב את ישראל והביאם לפני הר סיני ונתן להם את התורה וקראן ממלכת כהנים שנאמר (שמות יט, ו): "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים". אחר ארבעים יום חטאו. אותה שעה אמרו העובדי כוכבים אינו מתרצה להם עוד שנאמר (איכה ד, טו): "אמרו בגוים לא יוסיפו לגור". כיון שהלך משה לבקש רחמים עליהם מיד סלח להם הקב"ה שנאמר (במדבר יד, כ): "ויאמר ה' סלחתי כדברך". אמר משה: רבון העולם הריני מפויס שמחלתָ לישראל,
אלא הודיע לעיני כל האומות שאין בלבך עליהם. אמר לו הקב"ה חייך, הריני משרה שכינתי בתוכם,שנאמר (שמות כה, ח): "ועשו לי מקדש" ומכירין שמחלתי להם.
לכך נאמר "מִשְׁכַּן הָעֵדֻת" -- שעדות היא לישראל שמחל להם הקב"ה:
(
שמות רבה פרשה נא,ד)

המדרש מלמדנו מסרים לחיים
א.לא משנה לאיזה דיוטא תחתונה הגעת, תמיד יש חזור ע״י סליחה ותיקון.
עם ישראל חטא בעבירה הכי מאוסה המטמאה את הגוף והנשמה ״עבודה זרה״ בגידה ביוצר כל, הנותן חכמה בינה בריאות ופרנסה, ובכל זאת הצליחו לחזור לנקודה שלפני החטא ולמסלול היעודי ע״י חרטה,וידוי וקבלה לעתיד
דבר שהאיר את פתח התשובה לכל אדם בכל מצב

ב.משה נלחם בהקרבה וסיכון אישי לטובת עם הנצח,הצליח לשכנע את ה׳ שיפרסם חזרתו לישראל כמין נבואה עתידית שלא יאמרו ה׳ עזבנו,
וכן היה.
מסר לאנושות לחיי היום יום
השתדל, הלחם, אל תותר,
כי קרובה ישועתך לבוא

ג.צריך ללמוד לסלוח ולהעביר על המידות,קל להיות פגוע, אך סכנה רבה בכך
אים ה׳ סולח לעבודה זרה מי אנו שלא נסלח,לא נוותר ולא נשכח,
שזו ורק זו הדרך לגאולת הפרט והכלל
(אמרי ש.מ.ח)

2.
שאלה: ויביאו את המשכן אל משה את האהל ואת כל כליו... (ל"ט, לג).
וַיָּקֶם מֹשֶׁה אֶת הַמִּשְׁכָּן
(מ', יח).
האים יש היתכנות שמשה יוכל לבדו להקים בניין במשקל כבד מאוד?

תשובה
רש״י : שלא היו יכולין להקימו, ולפי שלא עשה משה שום מלאכה במשכן, הניח לו הקדוש ברוך הוא הקמתו, שלא היה יכול להקימו שום אדם מחמת כובד הקרשים, שאין כח באדם להרימם בדרך הטבע, ומשה העמידו. אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא איך אפשר הקמתו על ידי אדם, אמר לו עסוק אתה בידך נראה כמקימו, והוא נזקף וקם מאליו, וזהו שנאמר (שמות מ יז) הוקם המשכן, הוקם מאליו.

חז״ל חישבו את משקל החומר במשכן
כל קרש אמה על אמה וחצי בגובה תשע אמות
ועוד ציפוי הזהב בסה״כ המשכן שקל 3.7 טון
ובכל זאת משה הרימו בדרך נס אלוקי

״ויביאו את המשכן״ כמה חכמים היו שם, ובאו להם אצל משה ולא היו יכולין להקימו? על זה אמר שלמה המלך ״רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כלנה״ (משלי ל"א, כט) - שמשה היה מעולה מכולם... שעשו את המשכן ולא היו יודעין ליישבו. מה עשו? נטלו כל אחד ואחד מלאכתו ובאו להם אצל משה ואומרין: הרי קרשים, הרי בריחים. וכיון שראה משה אותם, מיד שרתה עליו רוח הקודש והקימו (שמו״ר נב,ד)

המדרש(שמו״ר לג,ח) מלמד שבתחילת בניית המשכן משה שאל את ה׳ האים יוכלו לבנותו. ה׳ השיבו שאפילו אדם אחד יוכל לבנותו
בתנאי שיתחיל בעשיתו
כי ״הבא להיטהר מסייעין אותו״(יומא לח:) ״ובדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו״(מכות י:)
רצון טוב מביא תוצאה טובה

מדוע היה צורך בניסים ונפלאות ו״הצגה״ כאילו משה מרים את המשכן?
אלא להורות לדור בוני המשכן וניצולי חטא העגל ולדורי דורות, כמה ה׳ אוהב את משה ועמו ומידי פעם מראה להם ניסים ישועות והצלות בכדי לחבבם למקום ולאדון הנביאים
ועוד שה׳ משלם לאיש כמעשיו וכפרי מעלליו.
משה נלחם על סליחה ומחילה לעם מחטא העגל תוך מסירות נפש וויכוח מאויים עים הבורא,ה׳ תיגמל אותו בהקמת המשכן לבדו כדי שיזכה לגמור המלאכה שהרי ״אין המצוה נקראת אלא על שם גומרה״ שאין ה׳ מקפח שום בריה
עשית טוב צפה לטוב.
וזה המסר לכל אדם,להדבק בטוב ובישר בעיני ה׳
 

                                                                       

     xxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxx

                                                  

ויקהל שו״ת הפרשה
פתיח
בני ישראל על פי ה׳ ביד משה בניצוחו של הנער האומן המדופלם וירא ה׳ מרבים
ב צ ל א ל בונים את המשכן משה רבנו הקהיל את עם ישראל בכדי לנטוע בהם רגש של אהבת חינם ואחוה שלום ורעות ולהודיע להם ולדורות שהתנאי הראשון בהקמת המשכן, והצלחת העם ואדם- שיעשו כולם אגודה אחת, בשלום ובאחדות שזה המפתח לויהי נועם ה׳ אלוקינו עלינו להשראת השכינה במקום קדוש זה ולהפיץ ממנו רוח קדושה וטהרה לעם הנצח.
האחדות מחברת בין שמים וארץ וזאת על ידי ואהבת לרעך כמוך, כפשוטו

שאלה
1.מדוע יש צורך להקהיל את כל עדת בני ישראל ולחזור על צורך התרומה למשכן?

תשובה
כיוון שכל יהודי נתבקש לתרום כנדבת ליבו להקמת מעון לשכינה, היתה רצויה ומוכרחת השתתפותם של כל ישראל, כי תנאי בסיסי בפרוייקט ציבורי קדוש, הוא
שיתוף של כל חלקי העם
ודיווח שוה לכולם,בכדי למנוע פירודים, מחלוקות וספקות. כי טבע האדם שונה אחד מרעהו כמאמר הגמרא, ירושלמי ברכות פרק ט הלכה א
״כשם שאין פרצופין דומין זה לזה כך אין דעתן דומה זה לזה״
ויש צורך לדבק,לגבש ולאחד
וחוסר אחדות והבנה אלה גרמו לחורבן בית המקדש השני
ולכן מקהילם משה כשמודיעם על הקמת משכן לשכינה המסמל את אחדותינו כעם, כבמתן תורה כאיש אחד בלב אחד.

משה רומז בפירוש כאן ולדורות סוד כמוס להצלחת העם ע״י ׳אחדותו׳ שהוא התנאי הבסיסי ומרכזי.

ופירוט החומרים הדרושים למלאכת המשכן בכדי לשתפם ולתת הרגשת שותפות עד פרטי פרטים והתוצאה: רגש, ושייכות הנותנת אחריות ופתיחת הלב לתרומה ונדבה.

2.
מדוע קשרה התורה בקשר של קיימא את שמירת השבת למלאכת המשכן?

תשובה
רש״י מתרץ: הקדים אזהרת שבת למלאכת המשכן לומר לך שאינה דוחה שבת

ועוד יש להוסיף בשם מדרש שמות רבא נ״א,ו: שכל עיניין בניית המשכן לכפר על עוון עגל הזהב החמור ״יבוא זהב שבמשכן ויכפר על זהב שבעגל״ כי זוהמת הנחש שהוטלה באם כל חי פסקה מעוצמת אור קבלת התורה
וחטא העגל החמור החזיר את הזוהמה, לפיכך נבנה המשכן להחזיר את השכינה בשלמותה ועוצמתה, ולהביא אל העם את הקדושה ממרום
כאבידה החוזרת לבעליה האורגינליים טבעיים
בנתיים משך ששה חודשים מיום ציווי הקמת המשכן יא׳ תשרי ממחרת יום הכיפורים עד חנוכתו בראש חודש ניסן,
יהיו ישראל ללא השכינה לכאורה, ולא יתכן שהריהו חמצן לחיות האדם לכן ציוה עליהם את השבת באומרו:
וְאַתָּה דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אַךְ אֶת־שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ כִּי אוֹת הִוא בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם לָדַעַת כִּי אֲנִי יְהוָה מְקַדִּשְׁכֶם:
(
שמות לא יג)
כי תפקיד השבת לטהרנו מטומאת החול
לקדש את הנפש והרוח ואף להוסיף לנשמה אור והדר

וכביאור הרשב״ם:״אך את שבתותי״ - אפילו מלאכת המשכן לא תעשו בשבת. כי אות היא שאתם שובתים כמותי , לפי שאתם עַמִּי.
וע״י שמירת השבת נשמר את העם בקדושתו עד ואחרי בניית המשכן ונמשיך להיות עמי-עם ה׳ ולהיות כמותי-כמוני בגדר ״וַתְּחַסְּרֵהוּ מְּעַט מֵאֱלֹהִים וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ: (תהלים ח,ו)

וכפירוש ר' מנחם המאירי:
ותחסרהו מעט מאלהים וכו' - כלומר: ולא סוף דבר שהורדת השגחתך עליו , אבל שחננתו נפש חכמה , מתדבקת עם העליונים , עד שמעט הוא מה שחסרתו מן המלאכים; והוא ענין וכבוד והדר תעטרהו - רוצה לומר: תקיפהו. וכן , שעשיתו מושל ומנהיג על כל התחתונים.

   XXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXX                                                         

כי תשא שו״ת הפרשה

פתיח: הנושאים העיקריים בפרשתנו מחצית השקל וחטא העגל והמשך בניית המשכן
מצד אחד כח נתינת הצדקה עצום עד ששלמה המלך פסק ״צדקה תציל ממוות״ כי הנותן ממון שהזיע עליו רבות מראה צדק וחמלה ולכן נידון בחמלה אלוקית. לעומתו חטא העגל ירידה לדיוטא תחתונה של החלפת הבורא בהבל וריק.
הקשר ביניהם הוא כח הנתינה הופך לסנגור השומר עלינו מצניחה רוחנית ובפרט מעוונות קשים ורעים כעבודה זרה שעליה נאמר יהרג ואל יעבור


1.״ונתנו איש כופר נפשו״
האים יש היזק מנתינת צדקה ועשיית חסד

תשובה
הגמרא בבא בתרא ט. מלמדת:כל הנותן פרוטה לעני מתברך בשש ברכות,
והמפייסו בדברים מתברך באחת עשרה ברכות
רומז על זה בעל הטורים: מההוראה האלוקית ״ונתנו״ נוכל להבין קונספט זה
ונתנו,ניתן לקרוא מימין לשמאל ומשמאל לימין, לומר ולהזכיר לנו: כל מה שאדם נותן לצדקה חוזר בסופו של דבר אליו ואינו חסר מאומה בשל קיום מצוה זו
ורמז נוסף לרעיון זה הם צורת טעמי המקרא מעל המילה וְנָ֨תְנ֜וּ (אזלא גריש)נותן ומקבל חזרה משקיע ומרוויח

קובע הרמב"ם: כי "לעולם אין אדם מעני מן הצדקה, ואין דבר רע ולא היזק נגרם בשביל הצדקה שנאמר (ישעיהו לב, יז): "והיה מעשה הצדקה שלום" להיפך זוכה לברכה הכי מושלמת נחוצה מרגיעה ומשמחת ש ל ו ם
וכפי שאומרים בתפילת השחר ״עושה שלום ובורא את הכל״ כל השערים נפתחים לו. לכן נאמר באהרון
רודף שלום.
בנוסף,בתפילת השחר מידי יום לפני קבלת עול מלכות שמים אנו אומרים
״זורע צדקות מצמיח ישועות״
כלומר נתינת הצדקה היא השקעה לתווך קצר וארוך

2.היתכן להכיל ולהבין את אבי אבות החטאים והטומאה ״חטא העגל״ ?

תשובה
העוון הקשה ביותר כיורה חץ נפץ גרעיני במלוא מהירותו הישר לערכי האמונה היהודית.
קשה לומר שזה היה רצון העם וכוונתו
וכדברי האבן עזרא:
״חלילה חלילה לנו לחשוב שעשהו א ה ר ו ן, וגם
ישראל לא ביקשו עבודה זרה, ולכבוד ה׳ נעשה העגל ולכן אהרון בנה מזבח והכריז שיזבחו מחר לכבוד ה׳, וכן עשו כאשר ציום.

הרמב״ן מוסיף: לא ביקשו העגל להיות להם לאל ממית ומחיה,אבל ירצו שיהיה להם במקום משה,מורה דרכם.
וכשראו העם את משה יורד מההר עים הלוחות מיד הניחו את העגל ובעטו בו שהניחו לו לשורפו ולזרות עפרו על פני המים, ולא היה מהם חולק עליו כלל
לפי הכוזרי לא היה החטא חטא של עבודה זרה, אלא של ניסיון לעבוד את הקב"ה דרך צורה חומרית. לעובדו ולהתחבר אליו דרכה, וחטאו בכך שלא שעו לאזהרתו להתרחק מן הצורות והפסלים ולא להשתמש בהם אף לא במשמעות ומטרה

מסכנה: ללא ספק רוב העם לא היה בכיוון השלילי הזה,
מעוט העם נגרר בלהבי העידוד של הערב רב שהניעו את המעשה הנורא שתוצאותיו חמורות עד היום הזה
לכן, הלקח ברור
א.הרחק משכן רע
ב. סבלנות יתירה בכל עיניין ובפרט בדברים רגישים ושבירים
ג. התיעצות עים גדולי הדור ללא הפגנות ואיומים
ד.אל תמהר לתת יד (תרומת הזהב)לרעיון לא מספיק טהור
ה. תן לזמן לעשות את שלו בסה״כ משה בושש ״איחר״ לחשבונם בשש שעות

בסיכום, שלוש נקודות בסיסיות על חטא העגל שיצננו במעט את מחשבת החטא האיום ונורא:
א.חטא העגל לא נועד לעבוד אלילים זרים, אלא את ה' בדרך אסורה ופסולה.

ב. לא כל העם חטא בעגל אלא אלפים בודדים, העם בכללותו נענש כי לא מחה ולא נלחם בהם.

ג.סביר להניח שהחוטאים השתייכו לערב רב שעלו ממצרים, ומכאן הגיע

                          

XXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXX                         

שו״ת תצוה

פתיח
‎ הקב"ה מצווה את בני ישראל באמצעות משה רבנו על הדלקת נר התמיד, בגדי כהן גדול: החשן, האפוד, המעיל, הכתונת, המצנפת והאבנט, וממה עשויים האפוד וכתפותיו; ארבעת בגדי הכהן ההדיוט וכיצד  למשוח את אהרן ובניו לכהונה,וכן תורת  הקרבן שעליהם להקריב ובניית מזבח הזהב.
בגדי כבוד ותפארת המסמלים את מעמדם הרם ונישא כמשרתים בקודש-משרתי בית ה׳,
המקשרים בין ה׳ לעם
כשהמטרה העיקרית 
וְשָׁ֣כַנְתִּ֔י בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְהָיִ֥יתִי לָהֶ֖ם לֵאלֹהִֽים׃        
וְיָדְע֗וּ כִּ֣י אֲנִ֤י יְהֹוָה֙ אֱלֹ֣הֵיהֶ֔ם אֲשֶׁ֨ר הוֹצֵ֧אתִי אֹתָ֛ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לְשׇׁכְנִ֣י בְתוֹכָ֑ם אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיהֶֽם׃        
כי עיניין ידיעת ה׳ יביא להשראת השכינה בעם ועי״ז תפ        


   
1.מדוע שמו של משה רבינו לא מופיע בפרשת תצוה?

תשובה:
בעל הטורים:
כאשר חטאו ישראל בעגל, היה משה מתחנן  לקב"ה שיסלח להם ולא ישמידם מעל פני האדמה ובין היתר משה ״איים״ על הקב"ה, 
שאם אינו סולח לבני ישראל על חטא העגל אז "מחני נא מספרך אשר כתבת" ואמנם, בסופו ה׳ סלח לעם אך כיון שיצא ביטוי מפיו הטהור של משה רבינו עליו להתקיים וזה אכן קרה בפרשתנו תצוה שמו של משה ולא נזכר בפירוש כמו בשאר הפרשיות.

בזוהר הקדוש בפרשת פנחס (ח"ג רמו.) כיון שכשחטאו ישראל בעגל אמר משה רבינו (להלן לב לב) "ועתה אם תשא חטאתם ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת", 
וכל דיבור שאדם מוציא מפיו פועל את פעולתו, וכיון שמשה הוציא מפיו שימחה שמו ״מחני נא״ מן התורה, לפיכך נמחה שמו מפרשה זו.

היבט נוסף להעדרות שמו של משה מפרשתנו
במקום משה מופיע ״ואתה תצוה״ בגוף ראשון כאילו שה׳ מדבר אל משה ישירות ולא בנבואה וזו היא מעלה יתירה כהוקרת ה׳ למשה שנלחם בכל כוחו ואף באייום על בורא עולם לטובת והגנת עם הנצח בזמן טעותו הגסה-חטא העגל, עבודה זרה החמורה(אמרי ש.מ.ח)

2.למה נבחרה דוקא פרשת תצוה לקיים את ״מחני נא מספרך״?

תשובה: ה'בן איש חי' רבינו יוסף חיים זצ"ל (עוד יוסף חי דרושים פרשת כי תשא) כותב רמז יפה,שמשה אמר את המלה "מספרך" – שאפשר לפרשה: "מִסֵפֶר כ'", כלומר מה'ספר' העשרים (=כ') שבתורה, ולכן זה קרה בפרשת תצוה שהיא העשרים במספר הפרשיות

הרבי מליובאוויטש מסביר בדרך הפשט , שהביטוי "מחני נא מספרך" נאמר באמצע הפרשה הבאה, פרשת כי תשא, והוא התממש איפוא מיידית בתוך הפרשה האחרונה שהיתה קיימת עד אז

בשם הגאון מוילנא ובספר החסידי 'מאור עינים', מסבירים: שפרשת תצוה נקראת תמיד בסמיכות לז' אדר – יום פטירתו של משה רבינו, שבו נעלם מעיני העם ואפילו 'לא ידע איש את קבורתו'; הרמז לכך הוא בהעלמת שמו מהפרשה


חידוד נוסף: הרי משה רבינו אמר "מחני נא מספרך אשר כתבת", ופירש רש"י: "מספרך" - מכל התורה כולה. ומדוע נמחה שמו רק מפרשה אחת? ואם די בפרשה אחת, מדוע דוקא פרשת תצוה?
ועוד, הרי משה רבינו אמר "ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת", דהיינו שרק אם לא ימחל על חטא העגל ימחה את שמו, ובסוף מחל להם הקב"ה, באומרו ״ סלחתי כדבריך״ וא"כ מדוע נמחה שמו מפרשה זו?
תרצו הרא"ש ובעל הטורים: אם הקב"ה לא היה מוחל על עון העגל היה מוחה את שמו של משה רבינו מכל התורה כולה, אך כיון שמחל להם והתנאי לא התקיים, אע"פ שקללת חכם אפילו על תנאי היא באה, עשה עמו הקב"ה לפנים משורת הדין ומחה את שמו רק מפרשת תצוה שהיא הפרשה האחרונה לפני חטא העגל, ואפשר לומר עליה "מספרך אשר כתבת" -לשון עבר, הפרשה האחרונה שנכתבה כבר.

 

   XXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXX                                                         

שו״ת תרומה 
 

פתיח:משכן,המקדש מקום המפגש בין בורא למשרתי הקודש ״ונועדתי לך שמה״
המסר מבניית המשכן הוא הצורך בחיבור רוח וחומר שכינה ואדם מקום המפגש מורה על רצון הבורא לתת הרגשה לכל דורש שה׳ קרוב אליך ולכל אשר יקראוהו באמת
הרגשת קירבה לה׳ הוא צורך חיוני לאמונה ובטחון 

שאלה:
1.״ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם״ ה׳ מצוה ליחד לו מקום ובו שלחן מנורה כתפארת אדם
שואל הרב בעל נטפי המים בשם כמעט כל המפרשים:
מדוע יש צורך במקדש?

שהרי פסוקים מפורשים סותרים לכאורה:

 דברי הימים כ,ב 
״השמים ושמי השמים לא יכלכלוך״ 
שמות יג,כא   
״וה׳ הולך לפניהם יומם בעמוד ענן לנחותם הדרך״

שמות יז,ז 
ה׳ מתלונן על העם שאמרו: היש ה׳ בקרבנו אים אין?

ועוד הנביא ישעיהו ו,ג מכריז: ״מלא כל הארץ כבודו״

 תיקוני זוהר קכב, ב  נאמר: "לית אתר פנוי מיניה"
ובעברית : "אין מקום ריק ממנו (-מאלוקים)".

תשובה:
כל רעיון בניית המשכן,
בכדי ליחד מקום להתגלות השכינה לעם
כי בבריאת העולם בחסדי ה׳ העולם היה מתוכן ומסודר טוב ויפה.  אין שטן ואין פגע רע של אימת המוות,כקביעת הבריאה ״וירא אלוקים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד״

אלא שחטא אדם הראשון קלקל העולם,
 שלפני החטא אדם היה שולט ומבין בכל חלקי היצירה והבריאה להשכיל ולהבין כל נסתר
ובחטאו גרם לירידה רוחנית דרסטית
וכדברי הגמרא חגיגה יב:
וכיון שסרח אדם הניח ה׳ ידו עליו ומיעטו
מוסיף הכלי יקר:ובמעמד הר סיני תוקן החטא והעלה את העם מעמקי הטומאה אל מעלות נשגבות מעל למלאכי השרת 

למרבה הצער שוב חטאו בעגל הזהב והושחת שוב הקשר הישיר והקלקול חזר לשהיה ואע״פ שה׳ סלח כנאמר למשה ״סלחתי כדבריך״ 
בכל זאת העוון לא נמחק ולא הוחזר התיקון למקומו,
 האור העוצמתי ממעמד הר סיני נעלם ואף שמשה ביקש להחזירו ה׳ נענה לו חלקית
והחזירו למקום מצומצם בין בדי הארון ולא בגילוי כבתחילה
לכן ציוה : ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם
ה׳ חולם להיות עים עמו

שאלה
2״ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם״
‫מדוע יש צורך בירידת השכינה, והשראה בעולם הגשמי, ‬

תשובה:״ועשו לי מקדש״ היא מצות עשה כוללת כל הזמנים בין במדבר בין בכניסתם לארץ בכל זמן שיהיו ישראל שם לדורות והיו צריכין ישראל לעשות כן אפילו בגלויות אלא שמצינו שאסר ה׳ כל המקומות מעט שנבנה בית המקדש וכשאמר ועשו משכן מתכוון על אותו זמן בלבד  נאמרה מצוה זו
ומאחר שציוה בכלליות פרט את המשכן שנעשה במדבר
כתב הרמב״ם בפ״א מהלכות בית הבחירה ״ מצות עשה לעשות בית לה׳ דכתיב ״ועשו לי מקדש״ וטעמו משינוי הלשון מקדש ומשכן

                          

XXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXX You want to bring the light of our traditions to your home??Invite Rabbi Shlomo to Torah class at your residence                          

                          

  XXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXX                                                           

משפטים שו״ת הפרשה
פתיח:עם ניכר בשפתו אדמתו וכללי משפטו. 
עם ישראל זכה לשלושתם: 
א.שפה הראשונה בה נברא העולם לשון הקודש,עברית.
ב.זכה לארץ ישראל, ארץ הקודש.
 ג.זכה למשפטי התורה על פי ה׳ ביד משה משפטי קודש המביאים את האדם לדרגת קודש,״קדושים תהיו״

לכן התחברו משפטי ה׳ למעמד הר סיני בו נפגש עם ה׳ עים הבורא וקיבלו עליהם תורת אמת,משפטים ישרים וטובים לכולם; אדם, משפחה, קהילה, עם, ואף חיה ובהמה ובכלל העולם ומלואו.

1.פרשתנו מתחילה ״ואלה המשפטים״ עים   ו׳ החיבור 
המסמלת  חיבור פרשתנו לקודמתה 
מה הסיבה לכך?

תשובה: מסביר רש”י: “ואלה, מוסיף על הראשונים; מה הראשונים מסיני, אף אלו מסיני”. כלומר, ו׳ החיבור שלפני המילה “אלה”, מלמדת, שכשם שעשרת הדברות נאמרו בסיני, כך גם המשפטים שבפרשתנו נאמרו בסיני.
וביתר בירור ודיוק מחדש רבי יצחק מאיר מגור בפירושו ״חידושי הרי”ם״: 
פרשת משפטים עוסקת בחלק ה”משפט”, שהוא החלק השכלי שבתורה; ולכן רצתה התורה להדגיש בפרשתנו , שעניינה  לא רק בהיגיון האנושי אלא עיקרם בסיני מפי הקב”ה. ולכן פירש “מה הראשונים מסיני, אף אלו מסיני”.
ובכך מיישב חידושי הרי”ם שאלה על פירוש רש”י : על המלים “אשר תשים לפניהם” מבאר רש”י, “לא תעלה על דעתך לומר, אשנה להם הפרק וההלכה פעמים או שלוש עד שתהא סדורה בפיהם , ואיני מאמץ עצמי להבינם הטעם והפירוש” כלומר, אומר הקב”ה למשה, שלא יחשוב בלבו ללמד את בני ישראל מצוות,הוראות אלוקיות ללא הסברם וטעמם, אלא עליו לומר להם את ההסברים, ומדוע עלינו לחשוב  שמשה לא יתן טעם המצוה לבני ישראל כשילמדם המצוה ?
אלא יש התכנות בקטגוריית המשפטים, שבאי ידיעת טעמיהם האלוקיים בני ישראל יראו את ״המשפטים” שבתורה כמעשה אנושי הגיוני , ולא כאל תורה ומסר אלוקי מקורי שניתנו בסיני כחלק ממכלול תרי״ג מצוות . לכן הוצרך הקב”ה לומר למשה, שיורה כל מצוה ומשפט וטעמו והסברו עימו .

   2.  ״ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם״ 
רש״י : כל מקום שנאמר ״אלה״ פסל את הראשונים 
״ואלה״ מוסיף על הראשונים
מה הראשונים מסיני אף אלו מסיני
שואל הברטנורא בספרו עמר נקי : למה הוצרכה ו׳ זו לומר שהכל מסיני והלא כבר השמיענו זאת במצות שמיטה
״וידבר ה׳ אל משה בהר סיני״ (ויקרא כה,א) 
כתב רש״י מה עיניין שמיטה אצל הר סיני, והלא כל המצוות נאמרו מסיני,אלא מה שמיטה נאמרו כלולותיה ודקדוקיה מסיני אף כולן נאמרו מסיני

תשובה:מצות שמיטה היא בין אדם למקום ״ושבתה הארץ שבת לה׳ ״  והיה ח״ו מקום לומר שמצוות בין אדם למקום הן מסיני על כל כלליהן ופרטיהן.אבל מצוות שבין אדם לחבירו הן שכליות והגיוניות חברתיות ותרבותיות בבחינת ״דרך ארץ קדמה לתורה״ 
לפיכך בפרשתינו השמיענו הרבה מצוות בין אדם לחבירו
דיני עבדים,נזיקין,שומרים,
דרך ארץ ומשפטים ממוניים ושכליים מיד ובסמוך ונראה למתן תורה תוך הדגשה גם אלה מסיני
 ולכן משה רבינו הדגיש זאת בפירוש אמר במשנה תורה  (דברים ד,ה)
 ״ראה למדתי אתכם חוקים(שלא ידוע טעמם) ומשפטים(מצוות שכליות)
אשר צוני ה׳ אלוקי״-שני סוגי המצוות מאת ה׳ ואין להפרידם (מעובד מתוך והגדת לרב גלינסקי)

 

                          

                    Sunday SEPHARDIC TRADITION TORAH CLASS                                         

 

                                                     every Sunday 10:30 - 12:00

                                         

                                                                       

יתרו שו״ת הפרשה

פתיח: רגע מכונן ומרגש כאחד עם ישראל נבחר להיות אור לגויים בהתבססו על חוקי האלוקים שבתורתו
הוא הבורא הוא היודע הוא השומר והמקיים חוזה בלתי ניתן לביטול הוא האלוקים ואנו העם מורה הדרך לשימור ויעול החיים והבריאה

1.שאלה:
״וישמע יתרו״ רש״י שואל ומשיב,מה שמועה שמע ובא?
קריעת ים סוף ומלחמת עמלק שמע
נשאלת השאלה מה החידוש שיתרו שמע על קריעת ים סוף, הרי ידוע שכל העולם דאז שמע ״שמעו עמים ירגזו” והמדרש בשמו״ר כא ,ו  אומר שכל מימות העולם נבקעו וכן כותב דוד המלך וַיֵּרָאוּ, אֲפִיקֵי מַיִם,    וַיִּגָּלוּ, מוֹסְדוֹת תֵּבֵל:
מִגַּעֲרָתְךָ יְהוָה-מִנִּשְׁמַת, רוּחַ אַפֶּךָ (תהלים יח טז)
אים כולם שמעו וראו מדוע רק יתרו התגייר?

תשובה:אמת שכל העולם שמע אלא שהיחיד שהפנים התפעל ולקח לליבו ברצינות היה יתרו
מסר:תפקיד האדם בעולמו להיות שופט ושוטר לעצמו(ע״פ השל״ה הקדוש על הפסוק ״שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך״)
שמע או ראה דבר מיד יפעיל את כח שיפוטו ויאמץ לעצמו קונדוקה טובה ששמע או ראה וכן להיפך יברח משמועה או ראיה לא בריאה
כבורחו מאש יוקדת
ולמדים זו מהפסוק הכי עוצמתי ביהדות ״שמע ישראל״ פירושו שמע, הבן, קבל והתבונן שה׳ אלוקינו ה׳ אחד
לפעמים לא נח לאדם להתבונן, עדיף לו ולתאבותיו להפעיל ראש קטן,וחבל כי בזה הוא מפספס את מהות השליחות בחיים ו״נמשל כבהמות נדמו״ (תהלים מט כא) שלא משתמש בשכל האנושי לדעת טוב ורע, אור וחושך,אמת ושקר 
אים כן מדוע האדם מתעלם מהאמת וממשיך לחטוא? 

חז״ל  לימדונו בגמרא סוטה ג: אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות' 
רבי צדוק אומר שהוצאת רוח השטות היא ע״י תהליך של התגברות המח על הרגש
כי רוח החכמה האינטלקט שבמוח בולם את החטא רק שהשם יתברך יצר את האדם עים בחירה חופשית לטוב או לרע והכתיר את יצר הרע - מלך, והיינו כי הלב בגוף כמלך בעולם". והמלחמה בין השכל לרגש לא עוצרת
וכשהמלך שולט טוב בעולם.

דורשי פרפראות קבעו סדר לקבלת החלטות
1.דרך המ׳ל׳ך׳ כלומר
מ׳=מח=שכל בראש ורק אחר כך
ל׳=לב,רגש ואחרון 
כ׳=כבד מרכז התאוה
כשהמחליט הוא השכל-יוצלח
2.אים הסדר ח״ו להיפך
כ׳=כבד
ל׳=לב
מ׳=מח
אותיות כלום
אזי לא יצא טוב מזה
אשרי המתגבר על רגשותיו ותאבותיו ונדבק לשכל הישר

כאשר את רוח החכמה מחליפה רוח שטות ובאדם שולטות רגשות ללא ניתוח שכלי,התוצאה מביאהו לידי החטא.  הדרך לתיקון ע״י התשובה הוא גירוש רוח השטות מקרבו ע״י חרטה והכנסת חומר ההיפך מהשטות,חכמת לימוד התורה
לדעת חובת הלבבות
רבנו בחיי אבן פקודה
התחברות לתאבות ועינייני הזמן מסיתים את הפוקוס מהמהות ומשכיחים את תפקיד האדם בעולמו

                          

                 NCSY MB YOUTH GROUP WEEKLY JUDAISM DIALOG                                           

                          

                                                                       

                          

                                                                       

בשלח שושה״ת הפר


פתיח: הגיע היום המיוחל
יציאת מהמיצר איזו שמחה, איזו גילה אך מנגד רק 20% מבני ישראל זכו להשתחרר מהעבדות הנוראה
כדי לזכות צריך להאמין
וכדי להאמין צריך אומנות הנפש להתקשרות עים מנהיגים אמיתיים ולא לחיות בסטיגמות מיושנות

1.שאלה:איך יתכן שפרעה המדופלם ברשעותו ואכזריותו יקבל את קרדיט יציאת מצרים כנאמר
״ויהי בשלח פרעה את העם?
ובלשון האברבנאל:
למה אמר ״ויהי בשלח פרעה את העם״ היה ראוי שיאמר ״בצאת ישראל ממצרים״ ומה לו להודיע ששלחם פרעה שכבר נאמר למעלה שיצאו ברשותו וגורשו ממצרים?

תשובה:במדרש שמות רבא כ,ב: ״ויהי בשלח פרעה״
הדא הוא דכתיב(תהילים קמז,טו)״השולח אמרתו ארץ עד מהרה ירוץ דברו״ אוי להם לרשעים שהם רימה ותולעה ובטלים מן העולם ומבקשים לבטל דברו של הקב״ה 
אמר להם:אתם אמרתם(שמות ה,ב) ״וגם את ישראל לא אשלח״  אני אמרתי ״שלח את עמי״ נראה דברי מי עומדים,דברי מי בטלים?! לסוף עמד פרעה בעצמו והלך ונפל על רגליו של משה ואמר להם לישראל

״ וַיִּקְרָא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן לַיְלָה וַיֹּאמֶר קוּמוּ צְּאוּ מִתּוֹךְ עַמִּי גַּם אַתֶּם גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּלְכוּ עִבְדוּ אֶת יְהוָה כְּדַבֶּרְכֶם״(שמות יב,לא)
אמר לו הקב״ה:מה,פרעה?!
דבריך עמדו או דברי
לכן נאמר:״השולח אמרתו ארץ״ אימתי? ״ויהי בשלח פרעה
סיכום: פרעה האמיץ שהכריז מי ה׳ אשר אשמע בקולו לשלח את ישראל
לא ידעתי את ה׳ וכו׳
הודה בריש גלי שנכנע לאלקותו יתברך שהוא המושל ובעל הכח כולו 
הודאת הסרבן הגדול והגאותן היא השפלתו לעיני כל

2.יוסף לפני מותו משביע את בני ישראל וכותב להם צוואה להעלות את עצמותיו ביציאת מצרים, מדוע לא השביע וציוה את בניו כמנהג העולם וכמעשה אביו יעקב אבינו שהשביע את יוסף שיקברנו בארץ אבות?

תשובה: המכילתא בשלח:״אמר להם יוסף ׳אבי יעקב ירד למצרים ברצונו הטוב ובכל זאת השביעני לקוברו בארץ ישראל ולא במצרים, וכן עשיתי
אבל אני הגעתי למצרים בעל כורחי  כעבד לכן אומר לאחיו באסיפה לפני מותו:
הבאתם אותי בגנבה לפה עליכם החובה להחזירני אחרי מותי לארץ ישראל -וכן עשו
כמובא בסוף ספר יהושע (פרק כד,לב)
וְאֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף אֲשֶׁר הֶעֱלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם קָבְרוּ בִשְׁכֶם בְּחֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר קָנָה יַעֲקֹב מֵאֵת בְּנֵי חֲמוֹר אֲבִי שְׁכֶם בְּמֵאָה קְשִׂיטָה וַיִּהְיוּ לִבְנֵי יוֹסֵף לְנַחֲלָה:

רש"י בפירוש הגמרא 
סוטה יג ע"ב:
קברו בשכם - מאי שנא (למה)בשכם? אמר ר' חמא בר' חנינא: משכם גנבוהו, ולשכם נחזיר אבידתו.

תירוץ ה״משך חכמה״ פרשת ויחי:שלא ציוה לבניו כי ראה בנבואה שחצי שבט מנשה ישארו בעבר הירדן מחוץ לארץ ישראל ופחד שתהיה התכנות שיקברו אותו שם ולא רצה לקחת סיכון להקבר בחו״ל

 בנוסף,פחד יוסף שבני אפרים שיצאו 30 שנה לפני יציאת מצרים שלפי חשבונם הגיע זמן גאולתם והפלישתים הרגוהום  קרוב ל 300,000 איש
ואים תשאל,איך יצאו ממצרים הסגורה ומסוגרת  ?יש אומרים שהיה להם יחס מיוחד כבני יוסף, כמין דיפלומטיים

 

                          

                                                                       

                 מפגש נוער שבועי בבית אל עם הרב שלמה בשיחה יהודית אקטואלית מידי ראשון בערב        תיכוניסטים מוזמנים.                  בשבוע הבא המפגש בבית משפחת משולם.   מחכים לכם         

                                                                       

                          

                                                                       

                          

                                                                       

                          

                                                                       

בא שו״ת הפרשה 
פתיח: ה׳ מנחית שלש מכות אחרונות ונועל בכך את עשרת המכות שעשו רושם ונחקקו בהסטוריה העולמית ושלא ישכחו מעולם,שאין כה׳ אלוקינו.
העולם והמושלים מחוייבים להבין שאין להזיק ליהודים כי אלוקיהם עימם ולא יתן המשחית לבוא אל עמו ישראל
הטבע מציית לבוראו כנאמר בתפילה היומית ״השמים ושמי השמים לך משתחווים״


1.שאלה: מדוע ה׳ פונה אל משה ומצוהו ללכת אל פרעה בלשון "בא אל פרעה". ולא נאמר :"לך אל פרעה"?

תשובה:
א. כי אלוקים נמצא בכל מקום ואי אפשר ללכת ממנו.
ב.הרבי מקוצק מסביר שאין מציאות ליהודי ללכת מאלוקים כי לעולם אין פורשים ממחיצתו של ה׳ יתברך ואי אפשר להתרחק מהבורא שהרי ״ מלא כל הארץ כבודו״(ישעיה ו,ג) ובפרט בעת צרה ומצוקה כנאמר ״עימו אנכי בצרה אחלצהו ואכבדהו״
ג.ה׳ רומז ברורות; בֹּ֖א  איתי אל פרעה אני ה׳ נמצא איתך תומך ומסייע לך בשליחות כה חשובה כנאמר:
 ״וַיֹּאמֶר כִּי אֶהְיֶה עִמָּךְ וְזֶה לְּךָ הָאוֹת כִּי אָנֹכִי שְׁלַחְתִּיךָ בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת הָעָם מִמִּצְרַיִם תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלֹהִים עַל הָהָר הַזֶּה״(שמות ג,יב)

2.״בא אל פרעה כי אני הכבדתי את ליבו״(י,א)
שואל האור החיים הק׳:מעתה תשכיל לדעת כי אני הוא שהכבדתי את ליבו הרי מתחילת השליחות אמר למשה (ד,כא) ״ואני אחזק את ליבו ולא ישלח את העם״
אים כן מדוע חזר ה׳ באומרו ״כי אני הכבדתי את ליבו״?

תשובה:כי מטבע האדם לו יהי ליבו קשה כאבן,ירעד ויפחד בראותו מכת הברד הקשה ביותר (אש מתלקחת בברד נגד ההיגיון )וזה האיש פרעה עודנו ברשעו אין זה ממדת אדם אלא אלוקים גזר עליו הכבדת הלב 
שהברד לא היתה כמוה  עד שאפילו פרעה הודה ואמר(ט,כז)״חטאתי הפעם ה׳ הצדיק ואני ועמי הרשעים״
לכן ה׳ מזכיר למשה ולעם שהכל מעשה ידיו גם הקשאת לב פרעה למען דעת כי ה׳ הוא האלוקים ויניחו לע״ז ואביזריהו(ע״פ אור החיים הק׳)
3.איך יתכן שה׳ מכביד את לב פרעה ולא פותח לו חלון לחרטה ותשובה?
תשובה:
הרמב״ם מזכיר לנו שה׳ נתן חמש אפשרויות של תשובה לפרעה בחמש מכות הראשונות שהוא בעצמו התעקש והכביד את ליבו ובחמש האחרונות ה׳ נטל ממנו את הבחירה החופשית והכביד את לב פרעה להענישו על עוול העבדות ואף למען רבות מופתי בארץ מצרים ולמען ידעו ונדע כי אין כה׳ אלוקינו
שורש י.ד.ע חוזר על עצמו עשר פעמים בואריאציות שונות במטרה להנחיל לעולם ולנו חשיבות ידיעת ה׳ וקבלת מלכותו

 

                          

                                                                       

                          

                                                                       

                          

                                                                       

 

שמות שו״ת הפרשה
ספר הגלות והגאולה

 

 

פתיח:
תפקיד הגלות ומבחן הגאולה
העם היחיד שחולם על גאולתו מצפה מתפלל ומייחל
לשחרורו להיות בן חורין

תפקיד הגלות להבין את סיבתה ויעוד העם לתקן להתאחד וללמוד מהעבר.
משימתנו בגלות לשמור על הצלם היהודי אנושי ולא להתייאש 
הגאולה היא חזרה למסלול
המקורי על ידי דבקות ושמירה על כללי האומה ותפקידה
210 שנות גלות בעבדות חמורה חייבת להנחיל לנו כעם ניסיון רב הנותן כח ועוצמה נגד הגלות הבאה האפשרית ח״ו

1. מאיזו סיבה ה׳ חוזר ומונה את בני ישראל בפרשתנו והלא בפרשת ויגש מנה אותם?

תשובה:מדרש תנחומא ישן ב מביאו רש״י :
ה׳ כל כך אוהב ומחבב את ישראל ובכל הזדמנות מונה אותם כדי להוסיף חיבה על חיבתם של ישראל
משל למה הדבר דומה לאדם שיש לו מרגלית יקרה בכל הזדמנות בודקה ומבטיח לעצמו שאכן היא קיימת ומושלמת

2.מהיא סיבת רדיפת היהודים במצרים?

תשובה:המדרש שמו״ר א,י
על הפסוק ״ויקם מלך חדש על מצרים״  מביא את הפסוק מהושע ה,ז: ״בה׳ בגדו כי בנים זרים ילדו,עתה יאכלם חודש את חלקם״ כשמת יוסף הפרו את ברית המילה  אמרו: נהיה כמצרים…
כיוון שעשו כך,הפך ה׳ האהבה שהיו המצרים אוהבים אותם לשנאה…
לקיים מה שנאמר ״ עתה יאכלם חודש את חלקם״ כלומר:מלך חדש שעמד וחידש עליהם גזרותיו.
ילקוט שמעוני מתאר זאת
בפירוש הפסוק ״ותמלא הארץ אותם״ שנתמלאו בתי תיאטראות ובתי קרקסאות מהם
ובשמו״ר מוסיף שרצון ישראל ״נהיה כמצרים״
יעקב אבינו קבע להם מגורים בארץ גושן כדי להמנע מהתבוללות והם קבעו מקומם בכל ארץ מצרים
התוצאה איבוד הקו המנחה של יעקב והשבטים

3.איך יתכן שעם שלם הסכים להשמדת היהודים במצרים שהרי המצרים, היו חכמים ונאורים ביחס לעמים אחרים ?
תשובה:הרמב"ן מסביר שפרעה ידע שרבים מבני עמו לא יסכימו להשמדת היהודים ולכן הוא נקט מזימותיו בהסואה בדרך לפתרון סופי בתהליכים ובשלבים לכיוון המטרה:
שלב ראשון: הטיל מס נוסף  על היהודים – דבר זה היה מתקבל בחברה המצרית כהגיוני כיוון שהיהודים היו גרים ועליהם לשלם על השימוש בארץ לא להם 

שלב שני:ציווה בסתר למילדות להרוג את הזכרים מבלי שהאימהות היולדות ידעו שהתינוק מת על ידם

שלב שלישי:ציווה לכל עמו כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו כלומר לא ציווה שהשוטרים או החיילים שלו יעשו זאת אלא ציווה  שכל איש מצרי שימצא ילד יהודי יזרוק אותו ליאור ואם יועמד למשפט הוא לא יקבל עונש כיוון שידרשו מהיהודי עדים ויקשו עליו את ההוכחות

שלב רביעי:כאשר הותרה הרצועה, המצרים לא זרקו רק את הילדים שמצאו (כמו השלב הקודם) ברחוב אלא העיזו להיכנס לבתי היהודים ולקחת משם בכח את הילדים (ולכן "ולא יכלה עוד הצפינו")
 
בנוסף "וירעו אותנו המצרים"  המצרים הגדירו את היהודים כאנשי רוע, תעמולה ופירסום רחובי שיהודים הם  רעים לחברה המצרית מושג שחילחל ונקבע בתודעה המצרית במילים אחרות אנטישמיות אגרסיבית
י״א שפרעה הגיש תוכנית לאומית לשגשוג כלכלי וביקש מכל העם להתנדב לעבודות המלך ואף הוא נתן דוגמא והחל לחפור ולתקן וכשראוהו כל העם והיהודים כן עשו כולם עד שהתרגלו בזה כדי להסואות מזימותיו
לפחות בתחילה

                 

                                                                       

                          

                                                                       

                          

                                                                       

                          

                                                                       

 

Parashat Vayechi
 
Questions and Answers to be discussed with the whole family around the Shabat table.
 
 
Introduction: The end of the father of the Shevatim (12 tribe), Ya’akov Avinu’s, journey.  From the time of birth in his mother’s womb, Rivka HaTzadeket was exposed to pressure and threats, a situation that lasted most of his lifetime.  At the end of his life’s excursion, he reached a total level of tranquility after all his accomplishments by closing the circle of Am Israel, the Shivte Ka (Hashem’s tribes— Ya’akov’s 12 children).  He passed away in Shalom (even though it says in our sages Z” L that Ya’akov Avinu didn’t die) having completed his goal which is the children of Ya’akov/Israel building the nation according to each Shevet (tribe).

Question #1: “And now, your two sons that were born to you in the land of Mitzrayim…Ephrayim and Menashe will be to me like Reuven and Shimo’on." (Bereshit 48, 5).   Why did Ya’akov have to emphasize that Ephrayim and Menashe were born in Mitzrayim instead of just simply mentioning their name?

Answer: 
1) In his Sefer Emet LeYa’akov, Rabbi Ya’akov Kamenetzki ZT” L answered that precisely since Ephrayim and Menashe were raised in a foreign land exposed to a dangerous influence, Ya’akov Avinu felt the need to bring them close to him and count them as individual tribes.  And that is why Ya’akov emphasized that "your two sons that were born in Mitzrayim” that itself is the reason I demonstrate extra attention to them and bring them close.    
2) It is easy to be raised and educated in an environment influenced by a congregation based on religious values.  However, to reach high levels of spirituality amidst a community of impurity like Mitzrayim certainly deserves mention and appreciation since it shows where their roots stem from— a very elevated source.   And that is why Yaakov Avinu brought his grandchildren close to him and integrated them into the Shivte Israel.  Boys that guarded themselves deserve all the honor.  (Imre S.M.H.).

 

                                                                       

 

                                                                       

 

חי שו״ת הפרשה 

פתיח:סוף הטיול של אבי השבטים חיי לחץ ואיומים מבטן אימו הצדקת שנמשכו רוב חיו,בסוף מסע החיים מגיע יעקב לשלוה טוטאלית כשמרכיב את פזל עם ישראל-שבטי י׳ה
נח בשלום-המטרות הושגו
בני יעקב/ישראל מתחילים בבניית העם לשבטיו

1. ״ועתה, שני בניך הנולדים לך בארץ מצרים… אפרים ומנשה, כראובן ושמעון יהיו לי (מח, ה)״
מדוע היה צריך יעקב לציין שאפרים ומנשה נולדו במצרים האים לא די לציין שמם?
תשובה:
בספר “אמת ליעקב״ משיב הרב יעקב קמינצקי 
דווקא משום שאפרים ומנשה גדלו וחונכו בארץ נכר, ומחמת הסכנה הרוחנית שבכך, הרגיש יעקב צורך לקרב אותם ולהחשיבם כחלק מהשבטים. לכן מדגיש יעקב “שני בניך הנולדים לך בארץ מצרים” – זוהי הסיבה לכך שאני מקרב אותם קרבה יתרה.
ב.קל לגדול ולהתחנך באווירה קהילתית קדושה וערכית אך מנגד להגיע לדרגות רוחניות גבוהות כשגדלים בטומאת מצרים ראויים לשבח והערכה כי מקורם קדוש וברוך, גבוה וערכי לכן קירבם יעקב אבינו והכניסם לשבטי ישראל.
בנים ששמרו על עצמם ראויים לכל הכבוד(אימרי ש׳מ׳ח׳)

2.מדוע יעקב ״שיכל את ידיו״ הרי ״מנשה הבכור״ (מח, יד)

תשובה: הסיבה להקדמת אפרים לפני מנשה; כי אפרים היה נתון יותר לסכנה בתרבות מצרים, שכן הוא נולד מאוחר יותר, בזמן שיוסף כבר הוטמע היטב במצרים. וראיה לכך הוא שמו של אפרים, שמשמעותו הוא “הפרני אלוקים בארץ עוניי” . מנשה, לעומתו, היה קשור יותר למקור, והראיה, שידע לשון הקודש ושימש כמתורגמן  בין יוסף לאחים, כמבואר ברש”י בפרשת מקץ. לכן, קירב יעקב יותר את אפרים 
בנוסף אפרים אף היה רגיל אצל יעקב בלימוד תורה, כמבואר ברש”י על “ויאמר ליוסף” זיהה יעקב גדולתו הרוחנית

 

                                                                       

                          

                                                                       

                          

                                                                       

Parashat Vayigash from the book 
Questions and Answers from the weekly Parasha 
RABBI SHELOMO MEIR ELHARAR S”T

to be discussed with the whole family around the Shabat table.


Introduction: If the end is good then everything is good.  Yosef reveals himself to his brothers in an awesome and stunning fashion by announcing: “I AM YOSEF YOUR BROTHER”, a statement that shook the brothers with embarrassment but at the same time a very emotional moment because the brothers were full of excitement to be reunited after 22 years of separation and fear over their younger brother’s fate.  And despite the shame of their actions by evoking their misconduct in the selling of their brother, the main thing is that there is forgiveness and correction even after the lowest of actions, the sell and “killing” of their brother, their father’s loved one.
 
Question #1: “I am Yosef your brother…” (Bereshit 45, 4).  The Or Hachaim asks why did Yosef have to add the words “your brother”?
 
Answer: And he answers to tell you that Yosef is leaving them with a very clear message: “I am Yosef your brother” meaning full of brotherly love towards you and whatever happened — the sale of Yosef — is like it never happened.  And like it says in the verse 45, 8: “And now it wasn’t you who sent me here rather Hashem, and He placed me as a father to Pharaoh and master over his whole house and ruler over the whole land of Mitzrayim.”
 
Question #2: Yosef sends his father a message with his brothers: “Hurry and go up to my father and tell him this is what your son Yosef said, ‘Hashem placed me as a master over the whole Mitzrayim, come down to me don’t stand [wait].” (Bereshit 49, 9). What is hinted in this Pasuk?
 
Answer: We can explain the verse also with a play of words by saying that Yosef was telling his father: “I have placed Hashem as a master over the whole Mitzrayim” meaning to say: “My dear father, by me, Hashem is known over the whole land of Mitzrayim.” (Because instead of reading the word “Hashem Sameni” (Hashem placed me) we can explain it “Hashem Sam Ani” (Hashem I have placed)).
 
Message: The purpose of a person in his world is to sanctify Hashem’s name and proclaim His Godliness.  
 
Question #3: The Pasuk (verse) Bereshit 46, 7 mentions the way they came down to Mitzrayim in two different groupings: “[they came] his children and the children of his children with him [down to Mitzrayim] …” and “...his daughters and daughters of his sons and all his descendants he brought with him to Mitzrayim.”   In the first group it says they came with him while in the second it says he brought with him.  What’s the reason for this difference?
 
Answer:  The or Hachaim Hakadosh answers that it is coming to teach us that there was a difference in attitudes among Yaakov’s family.  Some of them wanted to come lovingly and with a full heart to fulfill the decree established in the pact of Ben Habetarim (which was made with Abraham Avinu that his descendants were going to have to undergo slavery in a foreign land)— these were the sons and grandsons.  However, there were those that didn’t want to go down to Mitzrayim to such a situation of suffering and Yaakov had to “bring them” forcefully— these were the great-grand sons.

 

xxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxx

 

 

גש שו״ת הפרשה


פתיח:סוף טוב הכל טוב
יוסף מתודע לאחיו בהכרזה וקביעה מהממת ״אני יוסף אחיכם״ דבר שזיעזע מבושה את האחים ובאותו זמן ריגש כי מצד אחד היו שמחים על האיחוד המשפחתי לאחר 22 שנות נתק וחרדה על האח הקטן ומנגד בושה בל תתואר  המעלה זכרונות פשע ועבירה
העיקר שיש מחילה ויש תיקון אפילו למעשה הגרוע ביותר מכירה,רציחת אח אהוב אבא

1. ״אני יוסף אחיכם …״
שואל האור החיים הקדוש מדוע הוסיף ״אחיכם״

תשובה:
לומר לך שיוסף משאיר להם מסר ברור ביותר 
״אני יוסף אחיכם״ 
כולי אחוה אליכם
ומה שהיה היה כאילו לא היתה מכירת יוסף באומרו ״
וְעַתָּה לֹא אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי הָאֱלֹהִים וַיְשִׂימֵנִי לְאָב לְפַרְעֹה וּלְאָדוֹן לְכָל בֵּיתוֹ וּמֹשֵׁל בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם. 
(בראשית מה ח)

2.יוסף מעביר מסר לאביו

מַהֲרוּ וַעֲלוּ אֶל־אָבִי וַאֲמַרְתֶּם אֵלָיו כֹּה אָמַר בִּנְךָ יוֹסֵף שָׂמַנִי אֱלֹהִים לְאָדוֹן לְכָל־מִצְרָיִם רְדָה אֵלַי אַל־תַּעֲמֹד: (בראשית פרק מה פסוק ט)

מה רמוז בפסוק הזה 
שבמצרים שמתי את אלוקים לאדון לכל מצרים.

אבא יקר: אצלי האלוקים מפורסם לכל מצרים

מסר:תפקיד האדם בעולמו
לקדש ה׳ ולפרסם אלקותו

3. מדוע יש חלוקה במשפחת יעקב אבינו
א.״בָּנָיו וּבְנֵי בָנָיו אִתּוֹ 
ב.בְּנֹתָיו וּבְנוֹת בָּנָיו וְכָל זַרְעוֹ הֵבִיא אִתּוֹ מִצְרָיְמָה״

תשובה:
להודיע כי יש הפרש בין בניו ובני בניו איתו
לבניו שהביא יעקב איתו למצרים שירדו לקבל הגזירה שבין הבתרים באהבה
אבל חלקם לא רצו לרדת מצרימה והביאם בעל כורחם

 

                                                                       

                          

                                                                       

                                                                       

Parashat Miketz and Chanuka

Questions and Answers to be discussed with the whole family around the Shabat table.

 

 

Introduction: Hashem turns the wheel of life and the world and changes the fate of the one who believes and puts his trust in Him for good and honor.  Yosef was a man who believed in Hashem and earned this special care from the One Above.  Guarding one’s brit Milah merits the turnaround from darkness to bright light.  Yosef was a young, Jewish slave who became the ruler of Egypt and all because of his attachment to the belief in Hashem even portraying it practically in front of all the Egyptians.

 

Question #1: How did Pharaoh know that Yosef’s interpretation of his dream was the correct one since he attempted with his magicians and advisors, and none settled in him?

 

Answer:  Pharaoh changed some specific details about his dream and Yosef corrected him.  And additionally, Pharaoh himself dreamed the interpretation also but forgot it so when Yosef told it to him, he was able to match it up and accept it.

 

Question #2: The Gemara Sota 36a brings down that Pharaoh’s ministers opposed to the appointing of Yosef as second to the king with the complaint that he was a slave.  If so, why did Pharaoh continue with assigning Yosef as his viceroy?

 

Answer: Pharaoh explained to his ministers and advisors that he sees in Yosef royal characteristics, aside from his great wisdom and discernment.  His advisors demanded a test by explaining that in order to be appointed as a member of the royal cabinet, one has to know 70 languages.  So the Malach Gabriel came and taught Yosef all 70 languages and in order to be successful in his learning he added a letter, the letter “He”, to his name like we find in Tehilim Perek 81that is says the name Yehosef, as opposed to Yosef, meaning that the letter “He” was added to his name.  

 

 

Question #3: How do we know that Yosef was 12 years in prison?

 

Answer:  The verse says in at the beginning of the Parasha: “And it was at the end of 2 years and Pharaoh dreams and behold [he] stands on the river.”   The Ba’al Haturim explains that since it says “Vayehi Miketz— And it was at the end…” in our Parasha and it says “Miketz E’eser Shanim— At the end of 10 years” by Abraham Avinu.  So just like by Abraham the word “Miketz” refers to 10 years, so too by Yosef it was 10 years in prison.  And the explanation of the words: “And it was at the end…” meaning the end of 10 years, “…of 2 years…” meaning another 2 years aside from the 10 that are symbolized in the words “And it was at the end…”.  Since Yosef really spent 12 years in prison, 10 plus 2 extra for not placing his trust fully in Hashem (like our sages Z”L explained).  And like we mentioned before, at Yosef’s level it was considered a lack of faith, but never in any way can we understand the level he was holding by and just so we can learn from it do our sages Z”L even mention this concept. 

 

And also, the Ba’al Haturim adds that the Gematria (numerical value) of the words in the verse: “Vayehi Miketz Shenatayim Shanim— And it was at the end of 2 years” equal the Gematria of “Beketz E’eser Shanim— In the end of 10 years”

 

 

Question #4: The Parasha begins with the words: “Vayehi Miketz— And it was in the end…”, and our sages Z”L teach us that when a verse in the Tanach starts with the word “Vayehi” it foreshadows a time of distress like we find by “Vayehi...— And it was in the times of the judging of the judges and there was a hunger in the land…” (Shoftim) and “Vayehi— And it was in the days of Achashverosh…” which foreshadowed Haman’s decree to wipe out all the Jews, Chas Veshalom (Megilat Ester) .  So what about our Parasha implies anguish that it starts with those words?

 

 

Answer: The OrHachaim Hakadosh explains that now is the beginning of the events that will lead to the exile of Mitzrayim (Egypt).  And even though that exile was already decreed many years before, nevertheless our sages Z”L said that the decree wasn’t specifically intended for Mitzrayim which was a “Kur Habarzel—gold purifying furnace” (rather just to be displaced from the land of Eretz Israel) like Tosafot explains in the Gemara Shabat 10b and the Raavad also in his notes on the Rambam in the Sefer Yad Chazaka of the Rambam Halachot Teshuva Perek 6 explains that the punishment to the Egyptians wasn’t because they enslaved the Jews per say (because that was decreed already from Hashem) rather because they  overworked them and caused them extra pain from what was expected based on the verse: “…and they shall enslave them and afflict them.” (So therefore this was the beginning of this real unforeseen exile where the Jews were going to have to undergo extreme sufferings beyond our comprehension and even though at the end we saw Hashem’s mercy and master plan that everything He does is for the good and He’s always watching us, still and all that pain was a reason to highlight the event and therefore the Parasha starts with “Vayehi”). 

 

Another reason says the Or Hachaim Hakadosh is because there was going to be a period of extreme hunger and the news of that national concern brought distress and hence teaching us how Hashem Himself feels the pain, Kavyachol, (— an expression that we say when we attribute humanly features to Hashem which is not accurate so we say make sure we acknowledge this) when His world is in pain. 

 

Another reason, he says, to refer to the pain that that Yosef Hatzadik went through by having to spend 2 extra years in prison (as mentioned above) since his original decree (from Above) was until the minister of drinks would dream his dream and leave jail like it says in Bereshit Rabba Perek 89 and because of the two extra words Yosef pleaded with this minister when he was released from prison, “Zechartani VeHizkartani— surely remember me” Hashem decreed for Yosef to stay an extra 2 years under pain and suffering.

 

                          

                                                                       

                          

                                                                       

                          

                                                                       

מקץ חנכה שו״ת הפרשה

פתיח:הקב״ה מסובב גלגל החיים והעולם משנה מזלות של המאמין והבוטח בו אל הטוב והכבוד

יוסף איש האמונה ושמירת הברית זוכה למהפך מאפילה לאור גדול מנער עברי עבד מושפל לאדון ארץ מצרים

המושל בכל מכל

הכל בזכות דבקותו בערכי המונוטאיזם הלכה למעשה

 

1.כיצד ידע פרעה כי הפתרון נכון? הרי ניסה לקבל פענוח לחלומותיו ממומחי המצרים ולא נתישבה רוחו

תשובה:

פרעה שינה פרטים מסויימים מחלומו ויוסף תיקן אותו; בנוסף לכך, בחלומו הוא ראה גם את הפתרון אך שכח אותו.

 

2.שאלה:

התלמוד ( סוטה לו.)מציין ששרי פרעה התנגדו למינויו של יוסף למשנה למלך בתואנה שהוא עבד, אים כך מדוע החליט פרעה למנות את יוסף?

תשובה:

פרעה הסביר לשריו ואנשיו

כי הוא רואה ביוסף גינוני מלכות. בנוסף לחכמתו ותבונתו הרבה

השרים ביקשו הוכחות  ושעליו לדעת שבעים שפות כמנהג בני המלוכה .

המלאך גבריאל בא ולימד את יוסף שבעים שפות וכדי שהוא יצליח בלימודו הוא הוסיף לשמו את האות ה"א'יהוסף'.

 

3.שאלה: איך יודעים שיוסף היה עשר שנים בבית הסוהר?

 

תשובה:בעל הטורים מסביר

״ויהי מקץ״ נאמר כאן מקץ ונאמר באברהם מקץ עשר שנים מה אצל אברהם עשר אף כאן לסוף עשר שנים ופירוש ויהי מקץ דהיינו לסוף עשר ועוד שנתים בנוסף נותן רמז בגימטריה ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חלם. בגימטריא עשר שנים:

 

4. ״ויהי מקץ״ מדוע מתחילה פרשתנו בלשון ויהי המסמלת לשון צער שהרי חז״ל לימדונו

ויהי לשון צער כמו  ״ויהי בימי שפוט השופטים ויהי רעב בארץ״ או  ״ויהי בימי אחשורוש״ גזירת המן להשמיד את היהודים ח״ו

 

תשובה: אור החיים הקדוש מסביר

כי עתה יתחיל לסובב סיבת גלות מצרים. והגם שהגלות כבר נגזרה גזירתו משנים קדמוניות, הלא אמרו רבותינו כי לא נגזר שיהיה במצרים שהוא כור הברזלכדברי התוס' בגמרא שבת י: וכמו שכתב הראב''ד (פ''ו הל' תשובה) כי המצרים הוסיפו לצער יותר ממה שאמר הכתוב ״ועבדום וענו אותם״  עוד אמר לשון צער לצד בשורת רעב כי הקב''ה כביכול לו צר בצרת עולמו, עוד ירמוז לצערו של יוסף צדיק שנתעכב עד ששלמו ב' שנים אחר חלומו של שר המשקים כי אז היה לו לצאת כאומרם ז''ל (ב''ר פ' פ''ט) וז''ל בשביל שאמר כי אם זכרתני והזכרתני ניתוספו ב' שנים, הרי שהוסיפו לו ב' שנים בצער,

                          

                                                                       

 

                                                                  

וישב שו״ת הפרשה

פתיח: חז״ל קבעו האהבה מקלקלת השורה. האוהב רואה בחבירו את הטוב והיפה ומתעלם מהשלילי ולהיפך אצל השנאוי רואים ומחפשים את השלילי והפחות

תפקידנו ללמוד מטעויות העבר האישי וההיסטורי יהודי ועולמיט

 

1.״ועשה לו כתונת פסים״

מדוע יעקב אבינו מלביש את יוסף בנו אהובו כתונת פסים מהודרת?

תשובה

 כלי יקר (ל"ז ג' ) עשה לו כתונת פסים כי לאחר שניטלה הבכורה מראובן, הפך יוסף לבכור ותפקידו דומה לכהן גדול, וראוי שילבש תשבץ, בגד הכהונה.

 

2.הרב יחיאל מיכל רבינוביץ, בעל “אפיקי ים” מתייחס  בהקדמתו לספרו (חלק שני) ושואל שלוש שאלות על  הפסוק:

 

א.מהי הלשון “ויבא יוסף את דיבתם רעה אל אביהם״, מדוע לא נאמר בדרך פשוטה, “ויספר” כמו שנאמר בהמשך, בעניין החלומות, “ויספר אל אביו”?

 

תשובה: כוונתו של יוסף, כשסיפר ליעקב על דברים שעשו האחים, הייתה ביסודה כוונה טובה, להביא לידיעת יעקב את מעשיהם כדי שיוכיח אותם ויתקן את דרכם. כי מותר לספר דברים שליליים על אדם, כאשר הכוונה היא לתועלת (חפץ חיים כלל י’).

ואף כשמטרת הסיפור לתועלת, אין הדבר מותר מיד, אלא נדרשים כמה תנאים: אם ניתן להשיג את אותה תועלת בדרך של תוכחה ישירה בלי לספר לאחרים, חובה לעשות כך ואסור לספר; ובנוסף, גם כשכבר מותר לספר, יש להקפיד לספר את הדברים בדיוק כפי שהם, ללא גוזמה והפרזה. וכן, צריך שכוונתו תהיה רק לתועלת, ולא להנאה עצמית מהסיפור (כמפורט בחפץ חיים, כלל י’).

ולכן מדגיש הכתוב, שכל הדברים הללו התקיימו אצל יוסף:

 

ב. ״יוסף בן שבע עשרה שנה, היה רועה את אחיו בצאן, והוא נער״

מה הצורך לומר “והוא נער”, מה תוספת לימוד מכך?

 

תשובה:״והוא נער” – יוסף ידע שאין בכוחו להשיג את התועלת על ידי שיוכיח את האחים בעצמו, כי לא היו שומעים לו והיו בזים לתוכחתו, מאחר שהיה ״נער״  (ומה גם שחלק מביקורת יוסף הייתה על כך שאין נוהגים כבוד בבני השפחות בלהה וזלפה, ולכן לא היו שומעים ליוסף, שהוא עצמו היה נער ומשרת של בני השפחות).

 

ג.מדוע נאמר “ויבא יוסף את דבתם אל אביהם“, ולא “אל אביו” (כמו שנאמר קודם לכן בפסוק, “נשי אביו“, וכן בהמשך הפסוקים בעניין החלומות, “ויספר אל אביו ואל אחיו”)

 

תשובה:יוסף הדגיש “אל אביהם” ולא “אל אביו” – ללמדך, שלא סיפר לו מצד שהוא אביו ורוצה להתחבב עליו כמביא סודות ומעשה האחים לראש המשפחה

אלא אך ורק מטרתו היחידה שאביהם, מחנכם, מעצבן הרוחני יוכיח אותם ויתקן את דרכם (ואילו נאמר “אל אביו” היה מקום לחשוב שמטרת הסיפור להתחבב על אביו על ידי הסיפור, וכאמור, גם בלשון הרע לתועלת, אין היתר אלא אם הכוונה טהורה לתועלת)

 

4. מדוע יעקב אבינו שולח את יוסף אהובו לחפש את אחיו במדבר כשהסיכון רב בדרך ויש מתיחות בין יוסף לאחים?

תשובה מספר פרדס יוסף:

רש”י כותב, שיוסף סיפר לאביו על האחים שלושה דברים:

א) שהם אוכלים אבר מן החי.

ב) בני לאה מזלזלים בבני השפחות וקוראים להם “עבדים”.

ג) הם חשודים על העריות.

באותו משקל, מבקש יעקב מיוסף שלושה דברים בשליחותו:

1.“לך נא ראה את שלום אחיך” – שהם בשלום זה עם זה ולא מזלזלים איש ברעהו; “ואת שלום הצאן” – שהצאן שלמים באבריהם ואין אוכלים מהם אבר מן החי; “והשיבני דבר” – בדוק האם חשודים בעריות, שבתורה “דבר” ( “כי ימצא בה ערוות דבר“)

יתכן שיעקב ניסה ללמד את יוסף לדון לכף זכות

 

5.״וימצאהו איש, והנה תועה בשדה, וישאלהו האיש לאמור, מה תבקש״ (לז, טו)

רש”י מפרש שה”איש” הוא המלאך גבריאל. והנה, גם בפרשה וישלח נאמר “ויאבק איש עמו עד עלות השחר” (לב, כה), ושם מפרש רש”י “זהו שרו של עשיו”.

איך ניתן להבחין בין מלאך טוב לרע?

 

תשובה:רבי חיים מצאנז, בעל ה”דברי חיים”: פעם ביקש מתלמיד חכם אחד לסייע לו במאמציו לסייע לעני חסר כל . אותו תלמיד חכם, סירב והסביר שהוא עסוק בתלמוד תורה ובהעברת שיעורים וכיוצא בזה ואין לו פנאי לסייע . אמר לו על כך הגר”ח מצאנז, בזכותך התיישבה לי קושיה: בפרשת וישלח נאמר “ויאבק איש עמו” ומפרש רש”י שהוא שרו של עשיו, ואילו בפרשת וישב, על “וימצאהו איש והנה תועה בשדה וכו'”, מפרש רש”י שהוא המלאך גבריאל; ולכאורה, מניין לרש”י הבדל זה, שה”איש” בפרשת וישלח הוא שרו של עשיו וה”איש” בפרשת וישב הוא המלאך גבריאל? אלא שהדבר נלמד מתוך המעשה עצמו: ה”איש” בפרשת וישב פוגש אדם הזקוק לעזרה, ומיד מפנה מזמנו, מתעניין במצוקתו ומציע לו את עזרתו – “איש” זההמלאך הטוב גבריאל; אך ה”איש” בפרשת וישלח, כשיעקב מבקש ברכה, הוא משתמט בנימוק שהוא צריך לומר שירה לפני הקב”ה (רש”י ש”שלחני כי עלה השחר” פירושו שצריך אני לומר שירה לה׳), ומי שמשתמט מלסייע לזולת בנימוק שהוא עסוק במצווה ובאמירת שירה לקב”ה, “איש” כזה הוא שרו של עשיו… אותו אדם הבין את המסר ושינה מדרכו לעזור לכל נצרך ולא לברוח מחסד בטענה זו או אחרת אפילו מעיסוק בלימוד.

 

6. וימאן, ויאמר אל אשת אדוניו… ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת וגו’ (לט, ח-ט)

יוסף מסרב לחטוא, ככתוב : “וימאן, ויאמר אל אשת אדוניו … ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלוקים”.

לכאורה, “וימאן” בתחילת הפסוק מיותרת, שהרי המיאון עולה מעצם התיאור בפסוק; כי כל המשך הפסוק מתאר את מיאונו של יוסף ואת הסברו לסירוב (“הן אדוני לא ידע אתי מה בבית וכל יש לו נתן בידי… ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת וגו'”), אם כך, מדוע נאמר “וימאן”.

תשובה:

השפת אמת משיב:

בתחילה מיאן בעבירה בלי טעם, רק כמו שאמרו חז”ל

(תו"כ ) אל יאמר אדם אי אפשי בבשר חזיר וכו' אלא אפשי ואפשי אלא אבי שבשמים אסרו.

שעל ידי יראת שמים זוכין אח”כ למצוא טעמים לבחור בטוב ולמאוס ברע.

התורה באה ללמדנו כיצד על יהודי ירא ה׳ שיראתו קודמת לחכמתו לנהוג כשהוא עומד בפני פיתוי לחטוא:

השלב הראשון הוא, “למאן”, דהיינו, עוד בטרם מתן טעמים שכליים מנומקים ומפורטים, עליו למאן מכוח עצם הידיעה שהדבר שהוא עומד לעשות נוגד את רצון הקב”ה, וזהו “וימאן”; רק לאחר מכן, יגיע מקומם של הנימוקים השכליים וההגיוניים, כפי שאכן הוסיף יוסף בהמשך – הן אדוני לא ידע אתי מה בבית וכו’; כאשר אדם הולך בדרך זו, וממאן תחילה מכוח ציווי ה’ בלבד גם מבלי ידיעת הטעמים המדויקים, על ידי כך מסייעים לו משמים להבין את הטעמים לאשורם,לכן נאמר תחילה “וימאן”, ובהמשך מפורטים טעמי המיאון.

7.חז״ל (פסחים ח.)לימדונו ש״שליחי מצוה אינם ניזוקין״

אים כך,איך יוסף ניזק ונזרק לבור מלא נחשים ועקרבים שהרי היה בשליחות אביו יעקב לבדוק את שלום אחיו?

תשובה:

יעקב שלחו עד שכם והוא המשיך לדותן שהיתה מחוץ לתחום שליחותו בעצת המלאך גבריאל

 

8.שואל הרמב״ן:מדוע יש צורך בכל המהלך שיוסף מחפש את אחיו בשליחות אביו והמלאך גבריאל פוגשו ומפנה אותו אל העיר דותן

ואז אחיו מתנקרים לו להורגו

יכל יוסף לחזור לאביו לאחר שלא מצאם בשכם ולומר לא מצאתים והרי יודע יוסף שאחיו לא בקשרי אחוה איתו והוא בסכנה  הגם שיכל להפטר מהחיפוש שהרי אביו שלחו לשכם ולא לחיפוש בכל האיזור הרחב

תשובה:

ה׳ מסובב הכל בכדי להגיע אל היעד לפי הרצון האלוקי גזירת בין הבתרים כנאמר

בבראשית פרק טו פסוק יג

״ ויאמר לאברם ידע תדע כי־גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה

ללמדך שההשתדלות אפס והגזירה אמת

צריך לעשות השתדלות אך בסופו של יום דבר ה׳ יקום

 

9. איך לומדים מסיפורי יוסף על אחיו שה׳ משלם מידה כנגד מידה?

 

תשובה: יוסף סיפר לאביו על האחים שלושה דברים:

א) שהם אוכלים אבר מן החי.

ב) בני לאה מזלזלים בבני השפחות וקוראים להם “עבדים”.

ג) אחיו חשודים על העריות

רש"י פרק ל"ז פסוק ג' –

 

שלשה אירועים קרו ליוסף כעונש על שלוש הדיבות שהוציא על אחיו:

א. על אבר מן החי, נאמר: " ממדרש כת"י שהובא בגנזי שכטר:

(ל"ז, לא) "וישחטו שעיר עזים" – ושלם הקב"ה לבני אדם מידה כנגד מידה... ואפילו לצדיקי עולם משלם מידה כנגד מידה. יעקב אבינו רימה באביו בעורות גדי עיזים

ובניו רימו בו בגדי העזים "וישחטו שעיר עזים ויטבלו את הכתנת בדם"

ב.שמזלזלים בבני השפחות וקוראים להם עבדים, נאמר: "לעבד נמכר יוסף" (תה' ק"ה י"ז).

ג. על העריות, נאמר: "ותשא  אשת פוטיפר           את עיניה" (ל"ט ז').

 

 וכן הספורנו על הפסוק  "לכו ונמכרנו" ל"ז כ"ז 'שיהיה עבד תמורת מה שחשב להשתרר עלינו'

רואה במכירת יוסף '’מידה כנגד מידה'’

 

וכן יהודה רימה את אביו בגדי עיזים (שהטביל כותונת יוסף בדם גדי עיזים), גם תמר רימתה אותו והסכימה שישלח לה גדי עיזים ואח"כ נעלמה מהמקום.

בגדר כאשר עשה כן יעשה לו

 

10. שואל ומשיב האור החיים הקדוש:מדוע יוסף מספר לאחיו את חלומותיו דבר המעורר רוגז כעס וקנאה?          תשובה:יוסף רצה להודיע לאחיו שעליונותו באה מהשמים על ידי החלומות וע״י זה לא ישנאו אותו כי מאת ה׳ היתה זו בנוסף ניסה להרבות אחוה ביניהם ע״י שמספר להם דברים אישיים ביותר העוברים עליו

11. שאלה: איך יתכן שאחר שהשליכו (זרקו להורג) אחי יוסף אותו אל הבור ״ישבו לאכול לחם״ איך יכלו לבלוע את הלחם ביודעם שרצחו את יוסף אחיהם איפה הרחמים עליו ועל אביהם יעקב תשובה:                 לפעמים האדם טועה בגדול וחושב שעדיין צודק הוא ואף גאה במעשיו .אסור לאדם להצדיק פעולותיו הנובעים מקנאה ושנאה ואז מוצאים היתר להזיק  לעצמם עד כדי הריגת אח.    צריך לדעת שאת הכל יביא ה׳ במשפט וגלגל מסתובב בעולם כבומירנג בגדר כאשר עשה כן יעשה לו והנה לאחר עשרים שנה יוסף צריך לספק להם לחם להחיות נפשם ונפש משפחותיהם           בספר "קול התור" (פרק ב' אות קנא) מובא בשם הגר"א הסבר להתנהגותם הברברית ו המפיוסית של אחי יוסף : כשראו את יוסף הצעיר (בן שבע עשרה) "עושה מעשה נערות, מתקן בשערו, ממשמש בעיניו כדי שיהיה נראה יפה" (רש"י), מוציא דיבה ועושה מעשים נוספים שאינם הולמים את הקו הרוחני של יעקב, החליטו האחים שיוסף הוא המהדורה השלישית של האח הדחוי כמו ישמעאל ועשו.

ואם תאמר הרי יעקב אבינו אהב את יוסף מכל אחיו, עובדה זו לא הפריעה להם, שהרי גם אברהם

טעה בישמעאל עד שבקש: "לו ישמעאל יחיה לפניך". ואם תאמר אין הדבר דומה, שהרי ישמעאל היה בנה של האמה (הגר המצרית)? עשו יוכיח, שהיה בן הגבירה (רבקה אמנו) ואף על פי כן נדחה. וכמו שאברהם טעה בישמעאל ויצחק טעה בעשו, כך גם יעקב עלול לטעות ביוסף.

 

וכשהגיעו למסקנתם זו, אז אדרבא דווקא מפני שיעקב אוהב את יוסף מכל אחיו היא שהדאיגה יותר את האחים, מפני שהעדפתו של יוסף עלולה לסכן את עתידו של עם ישראל, שמא יעקב ימסור את הנהגת עם ישראל לבנו יוסף, שבעצם לפי דעתם אינו שייך לעם ישראל אלא דחוי ממנו.

מרגע זה יש הגיון בהתנהגות האחים, משהחליטו האחים שעתיד העם נתון בסכנת קיום, הם ראו במלחמתם ביוסף מלחמת קודש של הצלת עם ישראל, הצלה שלפי דעתם כל האמצעים כשרים לה, אפילו לרוצחו נפש, או להשליך אותו לבור, וכל זה מוצדק לדעתם כאשר על הפרק עומד עתיד קיומו של עם ישראל.

להרחיק את יוסף מבית יעקב

לפי ההסבר הזה ניתן להבין גם את הקלוּת בה מקבלים האחים כל הצעה חלופית שמציעים להם כיצד לנהוג ביוסף, מפני שלא קנאה או שנאה אישית היא שהנחתה אותם (שאם זו היתה הסיבה אז היו מתעקשים לרוצחו נפש) אלא מה שהיה חשוב להם הוא להרחיקו מבית יעקב.

והמניע הזה גם מסביר מדוע כל אותם שנים שיוסף היה במצרים נמנעו האחים לגלות ליעקב שיוסף חי אי שם במצרים, למרות שהם ראו את יעקב בסבלו ובאבלו, כי גם כאן הבטחת קיומו של עם ישראל הצדיקה בעיניהם גם את סבלו של יעקב.

וזה גם מסביר את שביעות הרצון שלהם לאחר שהשליכו את יוסף לבור עד כדי ישיבתם לאכול לחם, כי הם ראו בכך מעשה של הצלת העם, וכל כך היו בטוחים בצדקת עמדתם עד שבסיום משימתם מצאו שיש מקום אפילו לחגיגה.

אבל התנהלותם זו היתה טעות, היה כאן גלוי של "שנאת חנם", והיא חמורה יותר בהיותה מגובה בהצדקה של "לשם שמים", ועל המעשה הזה שילם עם ישראל מחיר כבד בהריגת עשרה הרוגי מלכות

 

                          

                                              תרומה לחיילים בישראל          

מבצע ערכת חנוכיה מאלפת וסופגניות לחיילנו היקרים, מקהילת מירטל ביץ.                                 דבר שישמח ויאיר להם את הדרך אל הניצחון.       ערכה אחת 15$ מומלץ במידת האפשר לרכוש זכות ערכה לכל אחד מהמשפחה.                      כל הקודם זוכה לשמח את חיילנו.    הזדרזו והרשמו  מיידית.   שימו לב שעל הערכה מופיע שם הקהילה ושם העיר.   בכדי שחיילנו ידעו שוב ושוב שאנו חושבים עליהם.    החלוקה לחיילים תחל מחר ב״ה.                  תבורכו מיידית אמן ואמן

 

Selling an educational menorah kit and donuts for our dear soldiers , from the Myrtle Beach community .                                 Something that will make them happy and light the way to victory .       One kit $15 It is recommended, if possible, to purchase the right to a kit for each member of the family .                      First come first served to make our soldier happy .    Hurry up and register immediately .   Please note that the name of the community and the name of the city appear on the assessment .   So that our soldiers know again and again that we are thinking of them .    The distribution to the soldiers will begin tomorrow .                  Bless you immediately Amen and Amen                          

                                            Get your tickets for the Beth-El Fundraiser Raffle            &nbs

                          

                     XXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXX                                       

פרשת וישלח  מספר שו״ת הפרשה 
הרב שלמה מאיר אלהרר ס״ט

מפגש האחים יעקב ועשו
לאחר 34 שנות ניתוק

כאשר ראה יעקב את עשו ו-400 חייליו
השתחווה שבע פעמים לעשו.

רחמיו של עשו התעוררו עליו והוא נפל על צוואר אחיו ונשקו, עשיו שאלו ”מי אלה לך?” ויעקב ענה ”הילדים אשר חנן אלהים את עבדך”.
לאחר תחנוניו של יעקב הסכים עשו לקבל את במתנה את העדרים.
 ניסה עשו לשכנע את יעקב לצעוד איתו להר שעיר אך יעקב הצליח להתחמק בתירוצים שונים וצעד לבדו עם כל משפחתו שעברה את המפגש בשלום בנס של ממש

1. ״כה אמר עבדך יעקב עם לבן גרתי ואחר עד עתה"

איך מבינים את פירוש רש״י :
 "'גרתי' בגימטרייה תרי"ג. כלומר, עם לבן הרשע גרתי, ותרי"ג מצות שמרתי, ולא למדתי ממעשיו הרעים". 

וכן את שאלת ה"שפתי חכמים": לכאורה קשה, מה רצה להגיד יעקב לעשיו בזה, הרי עשיו כופר בכל התורה, והאם זה בכלל מדבר אליו שיעקב שמר את כל התרי"ג מצוות? 

תשובה
 מסבירים, שהתכוון יעקב לרמוז לעשיו שלא תוכל להתגבר עלי ולנצחני, כי הברכה שברכך יצחק אבינו "ועל חרבך תחיה" הוא על התנאי המובא בהמשך הכתוב "והיה כאשר תריד, ופרקת עלו מעל צוארך" 
כהסבר רש"י: כשיעברו ישראל על התורה, ויהיה לך פתחון פה לשוב ולהצטער על הברכות שנטל יעקב ממך - רק אז ופרקת עלו מעל צוואריך, 
אבל אנכי יעקב שמרתי תרי"ג מצות, ולכן לא תוכל לי.
וחכמים סוברים, שדווקא באותה שעה ראה יעקב את חשיבות ודחיפות הדבר להודיע לעשיו על היותו ירא מצוות ה׳, כי ידע שאף רשע כעשו הנשלט ביצר תאוותיו, בכל זאת בעימקי לבו 

מעריך הוא את אלו ההולכים וחיים בתמימות טוטלית עים ה׳ ואינם נכנעים לפיתויי יצר העברה

                          

   XXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXX                                            

Parasha Vayishlach


Questions and Answers to be discussed with the whole family around the Shabat table.
 
Introduction: The encounter of the brothers Ya’akov and E’esav after 34 years of separation.  When Ya’akov saw E’esav with 400 soldiers he bowed down seven times to him.  E’esav’s mercy was triggered, and he fell on Ya’akov’s neck and kissed him.  E’esav then asked: “Who are these?” And Ya’akov answered him: “The children whom Hashem has granted your servant.”  After Ya’akov’s insisting, E’esav agreed to accept the present Ya’akov had sent him, the few herds.  E’esav attempted to convince Ya’akov to walk together with him to Har Se’eir, however Ya’akov was successful in avoiding this joint trip by giving few excuses, and ultimately traveling just himself with his family and belongings after having surpassed this challenge in peace after a miraculous salvation.  
 
Question #1: The verse says in Bereshit 32, 5 when Ya’akov sent a message to his brother E’esav on his way to greet him: “… so said your servant Ya’akov: ‘with Lavan I have resided, and I stayed until now.’”  How can we understand Rashi’s explanation: "the word “Garti— I have resided” has the Gematria (numerical value) of Tariag (613) meaning to say that I have lived with Lavan Harasha’a and I kept all 613 Mitzvot and I didn’t learn from his evil actions.”  Also, the question that the Sifted Chachamim posed that it seems difficult to understand what message was Ya’akov telling E’esav here since E’esav denied the whole Torah so what effect would the fact the Ya’akov kept the whole Torah have on E’esav?
 
Answer:  The commentators explain that Ya’akov’s intention was to hint to E’esav that he wasn’t going to be able to defeat Ya’akov because the blessing that his father gave E’esav of : “And on your sword you shall live— meaning that he will be victorious using the sword” (Bereshit 27, 40) would only take effect on the condition of what said following this phrase: “…and it will be when he [Ya’akov] goes down (that Israel will transgress the Torah) [then] and you will remove his yolk from on your neck.”  And like Rashi explains over there: “When the nation of Israel will transgress the Torah, and it shall be for you a winning argument to go back and suffer for that that Ya’akov took the blessings away from you.  Then and only then will you remove his yolk from on your neck.”  However, I, Ya’akov, kept all 613 Mitzvot and therefore you can’t defeat me.  
 
And our rabbis then understand that precisely at that moment Ya’akov felt the urgency and importance of letting E’esav know that Ya’akov feared Hashem and His Mitzvot, because he knew that even though a Rasha’a like E’esav who's governed by his desires, nevertheless in the depth of his heart he values those who live a life of total simplicity (completeness) with Hashem and don’t succumb to the incitations of their instinct to commit sin.  
 
Question #2: “… so said your servant Ya’akov: ‘with Lavan I have resided, and I stayed until now.’” (Bereshit 32, 5) Ya’akov tells his brother: “From the time I left my parents’ home I was with Lavan for 20 years and my life was no easy task like it says in the verse: “I was in the day eaten by the heat and the ice in the night and I withheld sleep from my eyes.” (Bereshit 31, 40) And like the Radak explains, "I was”: Since I didn’t want to hand over the herd to any other shepherd, I had to endure the heat of the sun during the day and the cold of freezing nights.  “And I withheld sleep from my eyes”: whether because of the cold, whether because I was worried about the herds lest wolves come and attack the sheep or robbers come to steal.   But as we know, Ya’akov spent 14 years in the yeshiva of Shem and E’ever before going to Lavan’s house, so why didn’t Ya’akov mention that period to E’esav?
 
Answer:  The saying goes: “A wise man has his eyes over his head”. Ya’akov wanted to calm E’esav down since at the end E’esav was born and developed in a holy house of Torah and fear of Heaven next to Yitzhak and Rivka, the forefathers of the nation, and he was able to absorb some Torah in him therefore Ya’akov wanted to hide from him the level of “the voice is the voice of Ya’akov” (Bereshit 27, 22) which refers to the voice of Torah and Tefilah of the nation of Israel which represents the downfall of the nation of E’esav.  Like our sages teach us that if the voice of the Yeshivot and the Shuls (synagogues) keeps reverberating then the hand of E’esav poses no threat to the nation of Israel.  So Ya’akov didn’t want to mention this attribute of his that he possessed— the influence of “the voice of Ya’akov”— not to incite in E’esav feelings of jealousy and hatred at these times of distress.  Instead, Ya’akov opted for lowering his profile and hence keeping E’esav’s cruelty inactive and even raising his hopes that perhaps he can get to the level of “...the hands are the hands of E’esav” (Bereshit 27, 22) which is the flip side of Ya’akov not using “his voice” properly as mentioned above (so it will mean that E’esav’s hands, meaning his sword, can damage Ya’akov, Chas Veshalom).  Meaning that as long as Ya’akov has not grown in Torah then there’s no danger of losing E’esav’s status, and all this to lower the flame and withhold the feelings of murder and destruction that lie inside of E’esav.   Ya’akov’s display of diplomatic strategies.       
 
Question #3: The verse says in Bereshit 32, 12: “Please save me [Hashem] from the hand of my brother from the hand of E’esav because I am afraid of him lest he comes and smites a mother on children.”  Rav Yosef Dov Soloveitchik in his Sefer Bet Halevi, asks why did Ya’akov have to mention in his prayer to be saved from his brother, and from E’esav, since we know that Ya’akov only had one brother who was E’esav?
 
Answer:  Rashi answers that Ya’akov asked Hashem to save him from his brother who is not acting as a brother rather like E’esav who still stands on his evilness.  
 
A different answer is proposed by the same Bet Halevi who said that Ya’akov prayed for two separate issues.  First that E’esav shouldn’t behave with him like an enemy and therefore he prayed to be saved from E’esav, but also Ya’akov feared that E’esav would behave in a brotherly fashion and seek Ya’akov’s love and therefore Ya’akov asked Hashem to be saved from his brother, meaning E’esav acting like a brother.  
 
Both behaviors are detrimental for Ya’akov.  Like an enemy is self-understood since it implies that his own life and that of his family is in danger of being hurt physically, but acting as a brother seems a little more difficult to understand since what better than having your enemy make peace with you and love you?  But Ya’akov understood better and avoided that relationship too because it poses a spiritual danger since being close to E’esav would mean that he and his family would get influenced by E’esav’s ways which are totally contrary to the Torah values and therefore cause a fall in our commitment to Hashem and His Mitzvot.  And therefore, Ya’akov, knowing his brother and his way of thinking which was full of hatred and cruelty, feared a tremendous fear and shed tears on the potential effects from both sides.
 
And with Hashem’s unmeasurable kindness, both prayers were accepted; E’esav didn’t try to kill him despite the previous messages that were assumed otherwise and E’esav returned to his place like it says in the verse: “And he E’esav returned on that day to his way to Se’eir (Bereshit 33, 16). Tzadik decrees through his Tefilot and Hashem fulfills.  
 
What’s the message for our generation?  There are two threats that hover amongst our societies, 1) the antisemitic assaults and persecutions 2) the closeness we experience with the gentiles that make it easier, Chas Veshalom, for assimilation to occur.   And therefore, we try to constantly tap into those two Tefilot of “save me please Hashem from the hand of E’esav (as an enemy) and the hand of my brother (as a close one)."  
 
Ya’akov feared the aspect of being close to him which at first sight might seem less threatening but the truth it leads to total ruins and destruction since it simply dissolves all the holiness and essence of the Jewish nation, Chas Veshalom.  And for the same reason Ya’akov and his family and his wives’ ran away from their father’s house just like one run away from a fierce fire to avoid any sort of outside influence in the development of the nation of Israel.  
 
The calculation is very simple: One should not put himself in any spiritual danger regardless of the situation to preserve the legacy and the purity of our nation in its transmission to the next generations.                          

           XXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXX                                                 

מאמר לפרשת
תולדות מהספר  שו״ת הפרשה
הרב שלמה מאיר אלהרר ס״ט 

פתיח:בכח תפילה תמימה לשבר הרים ולפוצץ סלעים, להגשים חלום ולשנות מצב נתון, כמאמר רבי נחמן:אים התפללת ובקשת ולא נעניתה ,סימן שלא התפללת כראוי, שהרי אין מושג,תפילה ללא מענה
שאלה: נאמר
וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו כִּי צַיִד בְּפִיו וְרִבְקָה אֹהֶבֶת אֶת יַעֲקֹב"
 
האם באמת הצליח עשיו לרמות את אביו יצחק ולהציג עצמו כצדיק ?
 
תשובה:
ההבדל בין יצחק לרבקה הוא התמימות והחשיפה לאומות ולעולם הפתוח.
אהבת יצחק לעשיו היא "צדיק בן צדיק". אהבת רבקה ליעקב היא "צדיק בן רשע" כפירוש רש"י.
 
יצחק אהב את עשיו כיוון שהיה יצחק בחיו מובדל ומופרש, לא יצא אף פעם את הארץ, בנם של קדושים. 

והנה בא בנו ושואל שאלות הלכתיות כמובא במדרש: "איך מעשרים את התבן ואת  המלח?" מוצרים שאין צורך לעשרן, יצחק חשב שעשיו באמת צדיק ואף חסיד,
״מחמיר״ אוכל רק בד״ץ
 
אבל רבקה שבאה ממקום של רמאים ידעה בדיוק מי עשיו ומכיוון שבחלה בדרך משפחתה (בתואל ולבן הרמאים) לכן בחרה באמת כי זיהתה את אישיותו הערמומית, שלילית ודו פרצופית אחד התנהגותו ברחוב ושני מול אביו
 
יש המבארים:
שיצחק אבינו ידע בדיוק "עם מי יש לו עסק"... הרי הוא ראה שעשיו כל היום בשדה ואילו בנו יעקב רכון על לימודיו בגדר ״ויעקב איש תם יושב אהלים״. ובשל כך "וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו כִּי צַיִד בְּפִיו"
האהבה לעשיו באה ממקום של התפעלותו של  יצחק מבנו עשיו. הוא רואה שהוא שקוע בעולם הזה,כל היום צד ציד - כל כולו נתון כביכול בעולם הזה בעולם החומר 
ממוקד בפעילותו
ולכן כדאי לחזק החלש ברוח גם ע״י אהבה יתירה מתנות שוחד וכבודהמקרב ופותח הלב בניסיון להלהיבו ליראת שמים

וכך גם התלהב מהמעשה של יעקב כאשר לקח מעשיו את הברכות בערמה. כשהוא מכריז ואומר "גם ברוך יהיה" - מתפעל יצחק על בנו יעקב כאומר: למרות שיודע לרמות - יושב ועוסק בתורה 
אך ניסיון קירוב עשו לעבודת ה׳ לא צריך התפוצץ בעוצמה רבה כשיצחק הבין שיעקב הוא האמיתי הוא המנצח
וגם בפניו של עשו מכריז

״גם ברוך יהיה״

                          

                                                                       

 

                          

                                                                       

                          

                                                                       

                          

                   

​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​                          

                                                                       

 

Parasha Vayera
 From the Book 
SHU”T HAPARASHA
Rabbi Shlomo meir ELharar S”T 

Questions and Answers to be discussed with the whole family around the Shabat table.
 
Introduction: Reward and punishment correspond to the house and foundation of the laws of the Torah: "if you do good you get rewarded with a lot of interest (extra payment) and also the opposite (Chas Veshalom)."  
 
Question #1: Why does the Torah identify the place “Elone Mamre” as the place where Hashem chose to come and visit Abraham after he was sick while recovering from the Brit Milah? (Elone Mamre is a place named after Mamre, one of Abraham Avinu’s friends)
 
Answer:  One of the fundamentals of the Jewish Emuna (belief in Hashem) that the Rambam enumerates is the concept of reward and punishment. Hashem gives a full reward for every single good action.  Here we see how Hashem pays back Mamre, a very close friend of Abraham, who advised him and encouraged him to prepare his Brit Milah even at the age of 99 years old like Hashem had asked from him [Abraham].  And even despite having his other two friends Eshkol and A’aner opposing Milah, Mamre prepped Abraham to hold strong in his belief in Hashem and not to be deceitful regarding their opposition.  Eshkol and A’aner advised him not to circumcise his foreskin and that is why the Torah emphasizes that Hashem went to visit Abraham Avinu while his was in Mamre’s property to show what he earned for his good advice.  
 
Message: Even though there is an automatic consequence of receiving good for a positive action, nevertheless a person shouldn’t be virtuous just to get rewarded, rather he should do good because of its own value and the reward will come at the end.  
 
 
Question #2: “And it was after these things and Hashem tested Abraham and He said to him ‘Abraham’ and he said, ‘here I am’” (Bereshit 22,1).  The Nisayon of the A’akeda (the test of the sacrificing of Yitzhak) was the tenth test and weighed a lot because of its degree of difficulty aside from being already an addition to the other 9.  And the Torah speaks it out explicitly that Hashem “tested” Abraham and he placed him into a not so simple situation.  Why is it that Hashem had to test Abraham and in general, why every person must be tested?  Hashem really knows every person and knows their thoughts and emotions and can distinguish between someone that fears Him and someone that doesn’t.  What then is the purpose of the Nisayon?
 
 
Answer: 1) R. Abraham Even Ezra says that Hashem tested Abraham Avinu to give him a reward by withstanding the Nisayon.   2) The Ramban says that the purpose of the test was to bring out the actual sentiment that’s set in someone’s heart from the potential aspect to the practical aspect to get reward from the actual good deed and not just reward for having a good heart.  3) The Rambam explains that the purpose of a challenge is not just to test the person and see where he is holding rather the main goal is to teach the person how someone should act and how to deal with difficult situations that come across.  4) Rashi on the verse at the end of the Parasha Bereshit 22,12: “…because now I know that you are fearful of Hashem and you didn’t withhold your son, your only one, from Me,” explains to mean that Hashem was telling Abraham Avinu that from now on I [Hashem] have what to answer the Satan and the nations of the world who were asking: “what is your extra love to Abraham?” I have an argument now because they can see that you are fearful of Hashem.  (So, the purpose of this test was to show the world Hashem’s extra love for Abraham).  5) The Radak explains that the purpose of the Nisayon is to teach the coming generations and the whole world that the love for Abraham was complete and it wasn’t done for that specific generation rather for the coming generations who believe in Hashem’s Torah that Moshe Rabenu wrote down in the name of Hashem and the accountings in it so they can see to what extent was Abraham’s love for Hashem too.
                          

                                                                       

רעיון לפרשת וירא מתוך הספר
 ״שו״ת הפרשה״ 
הרב שלמה מאיר אלהרר-מירטל ביץ

פתיח:שכר ועונש האלף בית והבסיס לחוקי התורה עשית טוב קיבלת טוב עים ריבית וכן להיפך

            פרשת וירא
1. מדוע התורה מציינת את ״אלוני ממרא״ המקום בו ה׳ בוחר לבקר את אברהם בהיותו מחלים מברית המילה?                      תשובה: מעקרונות האמונה היהודית שהרמב״ם מונה היא שכר ועונש. ה׳ משלם במושלם לכל עושה מעשה טוב. פה אנו רואים איך ה׳ מתגמל את ממרא חבירו הטוב של אברהם שיעץ לו ועודדו לערוך ברית מילה בגיל 99 שנים כבקשת ה׳ ואף חיזק את אברהם שיחזיק באמונתו בה׳ שלא מאכזב בניגוד לשני חבריו ענר ואשכול שהתנגדו ויעצו לו לא לימול את בשר עורלתו ולכן התורה מציינת שה׳ בחר לבקרו כשהיה בבית ממרא.                          המסר:                               יש שכר לפעולה חיובית עשית טוב צפה לטוב אך אל תעשה טוב על מנת לקבל טוב אלא עשה טוב כערך וסוף הטוב לבוא


2. וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי".
ניסיון העקדה הקשה ומורכב העשירי שניסה הקב"ה את אברהם, 
כתוב במפורש שהקב"ה "ניסה" את אברהם. ה׳ מעמיד את אברהם במבחן לא פשוט
 מדוע הקב"ה צריך להעמיד את אברהם או כל אדם, בניסיון? והרי ה׳ יודע מחשבות אדם "ובוחן כליות ולב״ ויודע מי הוא ירא ה' ומי לא? מה מטרת הניסיון?

תשובה: 
1. ר' אברהם אבן עזרא:הקב"ה ניסה את אברהם כדי שיקבל שכר
2.רמב"ן: מטרת הניסיון להוציא את הדבקות של האדם בה' מן הכח אל הפועל "להיות לו שכר מעשה טוב לא שכר לב טוב בלבד". 
3.הרמב"ם מסביר שאין מטרת הניסיון רק להעמיד את האדם הפרטי במבחן, אלא מטרתם בעיקר להראות לבני אדם כיצד יש להתנהג, כיצד יש להתמודד כשיש ניסיון וקושי. 
 רש"י: על הפסוק שבסוף פרשת העקדה: "כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ מִמֶּנִּי" 
"מעתה יש לי מה להשיב לשטן ולאומות התמהים מה היא חבתי אצלך, יש לי פתחון פה עכשיו שרואים כי ירא אלהים אתה".
הרד"ק: מטרת הניסיון היא ללמד את הדורות הבאים: "והאמת כי הנסיון הזה להראות לבני עולם אהבת אברהם השלמה, ולא נעשה לאותם הדורות אלא לדורות הבאים המאמינים בתורה שכתב משה רבינו מפי האל ובספוריה שיראו עד היכן הגיע אהבת אברהם לאל

                          

                                                                       

BETH EL MYRTLE  BEACH KIDS & YOUTH GRPOUP

Recite Tehilim for Israel's Soldiers and People

We encourage all youth in our community to recite the Tehilim below. The requirement is we need at least 10 people to participate. Then send a video to the Beth El chat group on WhatsApp and enter the weekly drawing for $100. The next raffle will be on Sunday November 5th at 10:30 am at Sunday School. 

Let's do something meaningful for our people in Israel!

 

קל,א  שִׁיר הַמַּעֲלוֹת:
מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ    יְהוָה.
קל,ב  אֲדֹנָי,    שִׁמְעָה בְקוֹלִי:
תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ, קַשֻּׁבוֹת--    לְקוֹל, תַּחֲנוּנָי.
קל,ג  אִם-עֲו‍ֹנוֹת תִּשְׁמָר-יָהּ--    אֲדֹנָי, מִי יַעֲמֹד.
קל,ד  כִּי-עִמְּךָ הַסְּלִיחָה--    לְמַעַן, תִּוָּרֵא.
קל,ה  קִוִּיתִי יְהוָה, קִוְּתָה נַפְשִׁי;    וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי.
קל,ו  נַפְשִׁי לַאדֹנָי--    מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר, שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר.
קל,ז  יַחֵל יִשְׂרָאֵל, אֶל-יְהוָה:    כִּי-עִם-יְהוָה הַחֶסֶד; וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת.
קל,ח  וְהוּא, יִפְדֶּה אֶת-יִשְׂרָאֵל--    מִכֹּל, 
עֲו‍ֹנֹתָיו

 

                          

                                                                       

                          

                                                                       

 

שאלה מפרשת לך לך מספר שו״ת הפרשה

הרב שלמה מאיר אלהרר ס״ט

 

ה׳ מצוה את אברהם 
למול את עצמו ובני ביתו.
 המדרש מספר לנו שאברהם הלך להתייעץ עים שלשת חבריו האחים ענר,אשכול וממרא,    היתכן שאברהם מסופק בקיום מצוה כה חשובה וצריך יעוץ?
תשובה:
חז"ל אומרים שהיו לאברהם אבינו שלושה חברים ענר, אשכול וממרא, והוא שאל בעצתם אם למול כמצות ה'. ענר ואשכול יעצו לו שלא למול, וממרא יעץ לו למול, וזה רמוז בר"ת של שמם, ענר אמר לו: עינוי נפש רע, אשכול אמר לו: אין שוה כלום למילה, ואילו ממרא אמר לו: מול מהר רופאך אל. וקשה, וכי אברהם אבינו היה צריך ליטול עצה מחבריו אחרי שהקב"ה ציוה עליו למול?! אלא, ידוע הדבר שכאשר יש לאדם חבר טוב, ובא אדם אחר ורוצה להתחבר עמו הוא צריך ליטול את רשותו של חברו הראשון, כך גם אברהם אבינו כשנצטוה על המילה הוא אמר לקב"ה כיון שאתה כורת עמי ברית, ברצוני לצרף את שלושת חברי, והסכים הקב"ה עמו, ולכן ממרא שיעץ לו לשמוע לציווי ה', נגלה ה' בחלקו . ויש מבארים, שאברהם אבינו לא רצה ליטול עצה אם לשמוע בקול ה' חלילה, אלא שהתייעץ אתם אם למול בפרהסיא או בצנעא. ממרא יעץ לו למול בפרהסיא כמו שנח נכנס לתבה לעיני כל העולם למרות האיומים של בני דורו שרצו להורגו ולשבור את התיבה (עיין בראשית ז, יג, ושם פירש"י "בעצם היום הזה" -  "למדך הכתוב שהיו בני דורו אומרים אילו אנו רואים אותו נכנס לתיבה, אנו שוברין אותה והורגין אותו. אמר הקב"ה אני מכניסו לעיני כולם ונראה דבר מי יקום"(בשם הרב מרדכי אליהו זצ״ל)

ב.ללא ספק אברהם לא הלך להתיעץ עים חבריו אודות ציווי הבורא לעשות ברית מילה
אלא רצה להעצים את הניסיון הקשה ולהראות שיעשה את רצון ה׳ אף נגד רוב חבריו הטובים בעלי בריתו הדואגים לבריאותו שהרי ידע את ״יעוצם״ ואופן חשיבתם מראש שהרי הכירם היטב
וגם להראות שוב ושוב את אהבתו לה׳ כנגד כל דבר ויעוץ בגדר ״עצת ה׳ לעולם תעמוד״ ובכך לקדש יותר את שם ה׳

המסר:אין מה לפחד ולדאוג בקיום המצוות האלוקיות אלא ההיפך הוא הנכון קיומם הוא הוראת האמונה לקיומו והשגחתו
עשה מצוה והוכח את שייכותך ואמונתך במי שאמר והיה העולם
מי שלא מקיים מצוות מכל סיבה שהיא מסמן אי אמונתו האבסולוטית וחוסר בטחונו בתכלית הבריאה

יהודי, היה גאה ונמרץ בקיום ושמירת ההלכה.
״כי הם חיינו ואורך ימינו ובהם נהגה יומם ולילה״

מהם שלשת הפעמים בהם נאמר בעצם היום הזה ומדוע?
תשובה: רש"י(דברים לב)  בשלשה מקומות נאמר בעצם היום הזה, 
א.בנח (ז, יג) בעצם היום הזה בא נח וגו' , במראית אורו של יום, לפי שהיו בני דורו אומרים בכך וכך אם אנו מרגישין בו אין אנו מניחין אותו לכנס בתבה, ולא עוד אלא אנו נוטלין כשילין וקרדמות ומבקעין את התבה. אמר הקדוש ברוך הוא הריני מכניסו בחצי היום, וכל מי שיש בידו כח למחות יבא וימחה. 
ב.במצרים נאמר (שמות יב, נא) בעצם היום הזה הוציא ה', לפי שהיו מצרים אומרים בכך וכך אם אנו מרגישין בהם אין אנו מניחים אותם לצאת, ולא עוד אלא אנו נוטלין סיפות וכלי זין והורגין בהם. אמר הקדוש ברוך הוא הריני מוציאן בחצי היום וכל מי שיש בו כח למחות יבא וימחה. אף כאן, במיתתו של משה, נאמר בעצם היום הזה, לפי שהיו ישראל אומרים בכך וכך אם אנו מרגישין בו אין אנו מניחין אותו, אדם שהוציאנו ממצרים וקרע לנו את הים והוריד לנו את המן והגיז לנו את השלו והעלה לנו את הבאר ונתן לנו את התורה אין אנו מניחין אותו. אמר הקדוש ברוך הוא הריני מכניסו בחצי היום .

לכאורה ישנם 4 מקומות שבהם כותב רש"י "בעצם היום הזה" ???

משא"כ בברית מילה שהרי יש דין של זריזין מקדימין למצוות [ובמיוחד אצל אברהם] א"כ ודאי שלא המתין לחצות היום, ולכן אין ה'בעצם היום הזה' שלא דומה לכולם ולכן לא נשנה עם כולם.
וממילא בברית מילה לא נאמר

 

                          

                                                                       

PARASHAT LECH LECHA

RABBI SHLOMO MEIR ELHARAR S”T
Question 
and Answers to be 
discussed with the whole family around the Shabbat Table


‏Introduction:  Whatever happens to our forefathers is a sign for their children (meaning expect it happen to the children of Israel as well).   A person’s tests (Nisiyonot) and specially Abraham Avinu’s tests are a lesson for the whole nation.  Rashi brings that Abraham Avinu was able to withstand all the tests and didn’t even think negative of Hashem’s attributes because of his great love for Hashem.  In Avot of Rabbi Natan says that in return to Abraham’s success in withstanding the 10 tests given to him by Hashem, his children were gifted with 10 miracles that occurred to them in Egypt.  And the Midrash in Tehilim says: “and what is his [Abraham’s] reward? He is a shield for all those who find shelter in Him.  Like it hints “I will be a shield for you”.  

‏The nations of the world ask: “why is it that Hashem loves Abraham so much and saves him" like it says in the Midrash: The Rabbis say: "Since our father Abraham was afraid and said: ‘I went down to a burning furnace and was saved.  I went down to a war against kings and was saved.  Maybe I have received all my reward in this world and thus don’t have anything left for the World to Come?!' Hashem answered back: ‘Don’t be afraid, I’ll be a shield for you! And all I have done for you in this world I’ve done it for free however your reward is awaiting in the World to Come.  Your reward is very big!!' Like it says in the verse: ‘How great is Your goodness that you have set aside for those who fear You!’ ”

‏The Midrash in Tehilim adds on: “Even if I'll say to him to take his son and offer him to My name, he will listen to Me.”  That is why I protect him like it says “[Hashem is] a shield for all those who find shelter in Him.”  Tomorrow (in the days to come) his [Abraham Avinu’s] children will be blessing in the Tefila: “Baruch Ata Hashem Magen Abraham (shield of Abraham).”  The reward for the withstanding of the tests is next to him.

‏Question: Why was Hashem’s instructions to Abraham of "Lech Lecha,” [leave for yourself], which was the commandment to leave the place he was in, his land, his birthplace, and the house of his father, said in a repetitive form since it would have been enough to just say “Lech” which means “leave” and then say from your land, etc.?  

‏Answer: 1) The Gematria (numerical value) of the words “Lech Lecha” in Lashon Hakodesh is 100.  Hashem was hinting to Abraham the after this test of leaving his place to the land that was prepared and set aside for him he will still live another 100 years.  Abraham was 75 years old when he left and he passed away at 175 years of age.   Meaning by adding the extra word “Lecha” which means "for yourself" there was an extra 50 in the  numerical value added to the commandment and hence adding to a total of 100.  2) When Hashem commands Abraham to go to the land of Israel He guarantees him that in that land he will merit to have everlasting descendants like it says in the verse: “And I will make you a big nation…” And therefore in the words “Lech Lecha” is hinted when will this promise be fulfilled— when Abraham will be 100 years old which is the Gematria of “Lech Lecha”.  And it was then, at age 100, that Itzhak Avinu was born to Abraham Avinu and Sarah Imenu.   3) To hint to him that at the end of all this Heavenly commandments there is a benefit for the person.  “Lech” which means “ [to] go”, and represents the actual state of living and moving ahead in life, of every Jew, despite any obstacles, yields a “Lecha” which means “for you” meaning that there will be goodness set aside for you for living that way.  Aside from the spiritual benefit gained by bringing good to the world by being an emissary of Hashem.  4) Rashi brings that Lech Lecha means "to go for you own benefit and for your own good.”  In any Mitzvah and commandment of Hashem no matter how hard it is, lies an unmeasurable goodness.   Lech Lecha meant that Abraham had to leave his hometown and is known that any separation from one’s family and friends, from one’s city and country, from one’s culture and customs, is a big challenge.  However, a true believer knows that everything that is from Hashem is all for the good and like the saying goes: “if the end is good, then everything is good” even though the beginning seemed more of a tough situation.   

‏Message:  The fact that a challenge lies ahead of us and there’s a little obstacle standing right in front of us as we prepare to undertake any task which Hashem expects from us and which we know is incumbent upon us to complete is by no means a cue to weaken our devotion to execute and even less to cool off our excitement in our responsibilities, instead we should look at them (the challenges and obstacles) as our main vehicle to achieve greatness and gratification.  Simply because a person is born to toil and toil involves “sweating” through any attempted impediments in our journey to success.  
                           

                                                                       

                          

                                                                       

 

שו״ת הפרשה-נח
מאת הרב שלמה מאיר אלהרר ס״ט

‎פרשן המקרא,התלמוד
ומבעלי התוספות
‎רבי שמואל בן מאיר
‎רשב"ם, נכדו של רש"י ותלמידו מאיר עיננו באומרו
נח היה הראשון שנולד אחרי מות אדם הראשון, שכן למך אבי נח  נולד עוד בחיי אדם. לפיכך, נתלתה בנח תקווה גדולה ועצומה של נוחות ונחמה, צורך חיוני להמשכיות יציבה,
שהקללה שבה נתקלל אדם הראשון תתבטל בימיו

החזקוני מוסיף:
התקווה נבעה מן ההנחה שהקללה רובצת רק על החוטא בימי חייו, ואינה אמורה לחול על זרעו לעולמים, ככתוב: "ארורה האדמה בעבורך - כל ימי חייך" 
בעבורך,ולא בעבור הדורות הבאים שלא המשיכו טעותך
ובהמשך,הקללה מוגבלת לחייך ולא לנצח בתנאי שלא תמשיך בקלקול הדרך
(אמרי ש.מ.ח)

שאלה 
1. אלה תולדות נח,נח איש צדיק תמים היה בדורותיו…
מדוע הכפילות נח נח?

תשובה:
פירוש בעל הטורים: 
1. שהיה נח לשמים ונח לבריות
2.נח לעליונים נח לתחתונים
3.נח בעולם הזה נח לעולם הבא
נח כשמו כן הוא , אדם חושב שככל שינוח יצבור יותר כח לעשיה ולימוד
בפועל זה לא עובד, אלא מי ששקוע בנוחות ומנוחה בסופו גופו מתרגל  ומקשה עליו יותר להכנס למסלול העשיה והבניה.
מנוחה יתירה מביאה להרגל מנוחה ותוצאתה שוב מנוחה.

הרמב״ם לימדנו ככל שאדם מרגיל עצמו לדבר מסויים הרבה פעמים הגוף המידות הדיבור והמעשים יטבעו בחותמם לפורמולה המשוננת לטוב או לרע

2. מדוע לקח לנח 120 שנה לבניית התיבה והלא כל סיפור נח היה בנוי על ניסי ניסים ה׳ יכל להנחית תיבה מין השמים או לבנות תיבה קטנה יותר ולהקל במלאכת הבניה על נח?                           תשובה: כדי לתת אפשרויות רבות לדור המבול להרהר בדבר בצורה אוביקטיבית ולשוב בתשובה משלש עבירות חמורות גזל (חמס),עבודה זרה וגילוי עריות שהרי הנביא קובע:״כִּי לֹא אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הַמֵּת נְאֻם אֲדנָי יְהֹוִה וְהָשִׁיבוּ וִחְיוּ״ (יחזקאל  יח לב) ורק בלית ברירה מענישו קשות רק אחרי שמיצא את כל האפשרויות                  בגדר ״ויפן כה וכה״ לפני שמשה רבנו טמן את המצרי באדמה בדק אים יצא ממנו תולדות הגונים

 

                          

                                                                       

PARASHAT NOACH
RABBI SHLOMO MEIR ELHARAR S”T

Q & A
Parasha Noach
To be discussed in the Shabat Table with the whole family


Introduction: Rabbi Shmuel ben Meir the grandson and student of Rashi, who was also from the group known as the Ba’ale Tosafot a group of Rishonim that explained the Talmud as his custom is to explain the simple understanding of the verses of the Torah opens our eyes by saying that "Noach was the first person born after Adam Harishon (the first man to ever live) passed away.”  And because Lemech the father of Noach was born while Adam Harishon was still alive, therefore Noach represented the concept of great hope and consolation and the acknowledgment that there is continuation in the world, and therefore realizing Adam Harishon's curse was annulled in Noach’s life.  

And the Chizkuni adds on that hope comes from the assumption that a curse only lies over the sinner himself during his lifetime but will cease from on his descendants forever like it says in the verse: “the land shall be cursed because of you [Adam]…all the days of your life” meaning that "because of you” and not because of the later generations that didn’t follow after the fathers’ mistakes.  And later in the verse it teaches us that the curse is limited to “your life” and not forever on the condition that you shouldn’t follow the wrongdoings that preceded you.  (Imre Sh.M.H.)


Question #1: The verse says: “These are the generations of Noach, Noach a righteous and simple [complete] man he was in his generation” (Bereshit 6,9).  What is the meaning of the double use of the word “Noach?”

The word "Noach" in Lashon Hakodesh means “pleasant” and also can mean “rest”.

Answer: The Ba’al Haturim explains: 1) to teach us that he was pleasant to the Heavens and pleasant to the creatures on earth.  2) Pleasant to the higher celestial beings and pleasant to the lower terrestrial beings.  3) Pleasant in this world and pleasant in the world to come.   Noach was just like his name represents: “pleasant”.  

And in the subject of “rest” we can offer a small but strong message: a person may think that the more he rests he can gather strength to perform better but practically this is not the case, rather the opposite because someone who seeks and embeds himself in resting and relaxing ultimately he’ll accustom his body to this state and then it will become very hard for him to become active and productive.   

Extra rest just adds to the state of idleness and in turn produces more rest.  

The Rambam taught us that the more a person accustoms himself to any activity eventually his traits, speech, and actions will become “stamped” in this way whether for the good or the opposite.  


Question #2: Why did it take Noach 120 years to build the Teva (ark) since all of Noach’s accountings were based on miracles after miracles, Hashem could have just brought down a Teva from the Heavens or maybe command him to build a smaller ark and perform the miracles that way?

Answer:  This was the case because Hashem wanted to give that generation the opportunity to reflect on their actions in an objective form and arrive to the conclusion that they had to repent from the 3 major sins that they were involved with: stealing (chamas), idolatry, and prohibited marital relationships.  The prophet even advised us: “Because I don’t want the death of the dead man is the word of Hashem, return [do Teshuva] and live!!” (Yechezkel 18,32).  And really Hashem only punishes the hard way when there is no other way out because all the options have been expired.  Similar to what is said in Moshe’s episode when he killed the Egyptian that was hurting another Jew that it says: “And he [Moshe] turned this way and that way….” and our sages teach us that he looked deep inside to see that there was going to be any good coming from him [the Egyptian] and when he saw that not then he killed him.

                          

                                                                       

                          

                                                                       

Reflection from Parashat BERESHIT 
By Rabbi Shlomo Meir ELharar S”T

Q1: The torah 
starts with the letter “bet” and ends off with the letter “lamed” (kol yisrael), these two letters together spell LEV and BEL. What is the torah trying to tell us with these letters?
 
A1: For us to go in depth and understand the divine message of the torah, a Jew must have a combination of intellect of LEV AND BEL. LEV means a Jewish heart, warmth, emotional, proud in his heritage and tradition, and then he’ll be merited to have a much more clear understanding of the torah. If there is no combination of intellect and LEV, there will be BEL, meaning he won’t understand and will not have the heart and drive.
 
Q2: The written Torah starts with the letter “Bet” and the oral Torah starts with the letter “Mem” (Mem is found in masechet brochot in me’ematai koreim et shema). Together these two letters spell בם, why are these letters chosen, what do they teach us?
 
A2: We see in shema yisrael “ודברת בם,” to remind us of and teach us that we must learn both written Torah and Oral Torah, which is Mishna and Gemera, always and apply it to every situation. ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך״ - they should be an integral part of your daily life so they can teach you the path you should walk in this world. Great is the learning that brings you into action- Our sages in the Talmud ask, should I engage in more learning, or should I engage in more actions? Rebbe Tarfon says greater actions and Rebbe Akiva says greater learning. All our sages teach that the more we focus on our learning, the more we’re inspired to act (קדושים מ,ב).

 

 

רעיון לפרשת בראשית מתוך הספר שו״ת הפרשה

הרב שלמה מאיר אלהרר ס״ט

סֵפֶר בְּרֵאשִׁית נִתְעַטֵּר 
בְּשֵׁם נוֹסָף, סֵפֶר הַיָּשָׁר

בַּגְּמָרָא עֲבוֹדָה זָרָה כה. מֻסְבָּר, שֶׁסֵּפֶר בְּרֵאשִׁית מְתָאֵר אֶת מַעֲשֵׂי הָאָבוֹת אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב, אֲבוֹת הָאֻמָּה שֶׁהָיוּ יְשָׁרִים,
הַיְּשָׁרוֹת לְפֵרוּשׁ הַנְּצִי"ב בְּהַקְדָּמָתוֹ לְפֵרוּשׁוֹ "הָעֵמֶק דָּבָר" עַל סֵפֶר בְּרֵאשִׁית :
יֹשֶׁר  מְצַיֵּן אָדָם שֶׁמִּלְּבַד קִיּוּם הַמִּצְווֹת,
מִתְעַלֶּה בִּיחָסָיו לַחֶבְרָה וְלָאָדָם, חַי בְּטוֹב וּבְשָׁלוֹם עִם סְבִיבָתוֹ וְעִם זוּלָתוֹ, וְזֹאת אַף כַּאֲשֶׁר דְּרָכָיו וּמַעֲשָׂיו שֶׁל הַזּוּלָת פְּסוּלִים בְּעֵינָיו. 
תְּכוּנָה זוֹ, הָיְתָה מְאוֹד בּוֹלֶטֶת בִּשְׁלֹשֶׁת אֲבוֹת הָעָם, וְלָכֵן זָכוּ לְתֹאַר הַכּוֹלֵל בְּתוֹכוֹ אֶת מַהוּת הַחַיִּים-יָשְׁרָהּ

אַבְרָהָם – מִתְפַּלֵּל עַל אַנְשֵׁי סְדוֹם וְחפֶץ לְהַצִּילָם לַמְרוֹת רִשְׁעָתָם, דּוֹאֵג וְלוֹחֵם חֶבְרָתִי

יִצְחָק – מִתְנַהֵג בְּשָׁלוֹם וּבְדַרְכֵי פִּיּוּס עִם אֲבִימֶלֶךְ וּמְרֵעָיו עַל אַף הַצָּרוֹת שֶׁגָּרְמוּ לוֹ-רוֹדֵף שָׁלוֹם

יַעֲקֹב – מְדַבֵּר עִם לָבָן בְּדֶרֶךְ רַכָּה וּמִשְׁתַּדֵּל לְפַיְּסוֹ, עַל אַף כָּל תְּכָכָיו וּמַעֲלָלָיו נֶגְדּוֹ-
שֶׁהֲרֵי דֶּרֶךְ אֶרֶץ קָדְמָה לְתוֹרָה

כָּל הַמִּדּוֹת הַנַּעֲלוֹת נוֹבְעוֹת מִכֹּחַ אֱמוּנָתָם בְּבוֹרֵא עוֹלָם  
וְתַפְקִיד שְׁלִיחוּת הָאָדָם בְּעוֹלָמוֹ לְקַדֵּשׁ שֵׁם שָׁמַיִם וּלְקָרֵב אֶת הַחֶבְרָה לַעֲבוֹדַת ה' עַל יְדֵי יֹשֶׁר וְדֻגְמָא אִישִׁית
וּבִלְשׁוֹן הָרַמְבָּ"ם "לְהַאֲהִיב אֶת ה' עַל הָאֲנָשִׁים"
כְּדִבְרֵי הַנָּבִיא הוֹשֵׁעַ
יד,י  ״מִי חָכָם וְיָבֵן אֵלֶּה נָבוֹן וְיֵדָעֵם כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי יְהוָה וְצַדִּקִים יֵלְכוּ בָם וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ
 

 

                          

                  Rabbi Shlomo Elharar

כל כך עצוב וכואב
ארצינו משותקת בדומה למלחמת יום כיפור
פחד רעד ודאגה 

השנאה של שונאינו חצתה כל קו הגיוני

זו לא שנאת אוייב 
זו אכזריות  ברמות שפל ורוע לב
לא אנושי ואף לא בהמי אלא יצורי השטן בהתגלמותו ויותר מזה
כמה דמעות ותפילות הורדנו על אובדן חמד ילדי שעשוע בחורים נערים וזקנים
גזירה קשה עד מאוד

הבה נרים תפילה למרום שירחם על עם ישראל הסובל רבות ונצורות ללא רחמי אנוש
נבקש על המשפחות שנהרסו חייהם בין רגע
ונבקש על הפצועים ונעדרים
אמן  כן יהי רצון
ליבנו איתכם בשעות קשות ומרות אלה

לזכר הנרצחים ה׳ יקום דמם
קכט,א  שִׁיר, הַמַּעֲלוֹת:
רַבַּת, צְרָרוּנִי מִנְּעוּרַי--    יֹאמַר-נָא, יִשְׂרָאֵל.
קכט,ב  רַבַּת, צְרָרוּנִי מִנְּעוּרָי;    גַּם, לֹא-יָכְלוּ לִי.
קכט,ג  עַל-גַּבִּי, חָרְשׁוּ חֹרְשִׁים;    הֶאֱרִיכוּ, למענותם (לְמַעֲנִיתָם).
קכט,ד  יְהוָה צַדִּיק;    קִצֵּץ, עֲבוֹת רְשָׁעִים.
קכט,ה  יֵבֹשׁוּ, וְיִסֹּגוּ אָחוֹר--    כֹּל, שֹׂנְאֵי צִיּוֹן.
קכט,ו  יִהְיוּ, כַּחֲצִיר גַּגּוֹת--    שֶׁקַּדְמַת שָׁלַף יָבֵשׁ.
קכט,ז  שֶׁלֹּא מִלֵּא כַפּוֹ קוֹצֵר;    וְחִצְנוֹ מְעַמֵּר.
קכט,ח  וְלֹא אָמְרוּ, הָעֹבְרִים--    בִּרְכַּת-יְהוָה אֲלֵיכֶם;
בֵּרַכְנוּ אֶתְכֶם,    בְּשֵׁם יְהוָה.


לרפואת הפצועים

קל,א  שִׁיר הַמַּעֲלוֹת:
מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ    יְהוָה.
קל,ב  אֲדֹנָי,    שִׁמְעָה בְקוֹלִי:
תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ, קַשֻּׁבוֹת--    לְקוֹל, תַּחֲנוּנָי.
קל,ג  אִם-עֲו‍ֹנוֹת תִּשְׁמָר-יָהּ--    אֲדֹנָי, מִי יַעֲמֹד.
קל,ד  כִּי-עִמְּךָ הַסְּלִיחָה--    לְמַעַן, תִּוָּרֵא.
קל,ה  קִוִּיתִי יְהוָה, קִוְּתָה נַפְשִׁי;    וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי.
קל,ו  נַפְשִׁי לַאדֹנָי--    מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר, שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר.
קל,ז  יַחֵל יִשְׂרָאֵל, אֶל-יְהוָה:    כִּי-עִם-יְהוָה הַחֶסֶד; וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת.
קל,ח  וְהוּא, יִפְדֶּה אֶת-יִשְׂרָאֵל--    מִכֹּל, עֲו‍ֹנֹתָיו.

כל כך עצוב וכואב
ארצינו משותקת בדומה למלחמת יום כיפור
פחד רעד ודאגה 

השנאה של שונאינו חצתה כל קו הגיוני

זו לא שנאת אוייב 
זו אכזריות  ברמות שפל ורוע לב
לא אנושי ואף לא בהמי אלא יצורי השטן בהתגלמותו ויותר מזה
כמה דמעות ותפילות הורדנו על אובדן חמד ילדי שעשוע בחורים נערים וזקנים
גזירה קשה עד מאוד

הבה נרים תפילה למרום שירחם על עם ישראל הסובל רבות ונצורות ללא רחמי אנוש
נבקש על המשפחות שנהרסו חייהם בין רגע
ונבקש על הפצועים ונעדרים
אמן  כן יהי רצון
ליבנו איתכם בשעות קשות ומרות אלה

לזכר הנרצחים ה׳ יקום דמם
קכט,א  שִׁיר, הַמַּעֲלוֹת:
רַבַּת, צְרָרוּנִי מִנְּעוּרַי--    יֹאמַר-נָא, יִשְׂרָאֵל.
קכט,ב  רַבַּת, צְרָרוּנִי מִנְּעוּרָי;    גַּם, לֹא-יָכְלוּ לִי.
קכט,ג  עַל-גַּבִּי, חָרְשׁוּ חֹרְשִׁים;    הֶאֱרִיכוּ, למענותם (לְמַעֲנִיתָם).
קכט,ד  יְהוָה צַדִּיק;    קִצֵּץ, עֲבוֹת רְשָׁעִים.
קכט,ה  יֵבֹשׁוּ, וְיִסֹּגוּ אָחוֹר--    כֹּל, שֹׂנְאֵי צִיּוֹן.
קכט,ו  יִהְיוּ, כַּחֲצִיר גַּגּוֹת--    שֶׁקַּדְמַת שָׁלַף יָבֵשׁ.
קכט,ז  שֶׁלֹּא מִלֵּא כַפּוֹ קוֹצֵר;    וְחִצְנוֹ מְעַמֵּר.
קכט,ח  וְלֹא אָמְרוּ, הָעֹבְרִים--    בִּרְכַּת-יְהוָה אֲלֵיכֶם;
בֵּרַכְנוּ אֶתְכֶם,    בְּשֵׁם יְהוָה.


לרפואת הפצועים

קל,א  שִׁיר הַמַּעֲלוֹת:
מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ    יְהוָה.
קל,ב  אֲדֹנָי,    שִׁמְעָה בְקוֹלִי:
תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ, קַשֻּׁבוֹת--    לְקוֹל, תַּחֲנוּנָי.
קל,ג  אִם-עֲו‍ֹנוֹת תִּשְׁמָר-יָהּ--    אֲדֹנָי, מִי יַעֲמֹד.
קל,ד  כִּי-עִמְּךָ הַסְּלִיחָה--    לְמַעַן, תִּוָּרֵא.
קל,ה  קִוִּיתִי יְהוָה, קִוְּתָה נַפְשִׁי;    וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי.
קל,ו  נַפְשִׁי לַאדֹנָי--    מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר, שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר.
קל,ז  יַחֵל יִשְׂרָאֵל, אֶל-יְהוָה:    כִּי-עִם-יְהוָה הַחֶסֶד; וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת.
קל,ח  וְהוּא, יִפְדֶּה אֶת-יִשְׂרָאֵל--    מִכֹּל, עֲו‍ֹנֹתָיו.
 

                                                                       

                          

                                                                       

                          

                                                                       

                          

High Holidays at Beth-EL Orthodox Sephardic Congregation

  

                                                                       

                          

                                                                       

                          

                                                                       

Parashat  Haazinu                                                                               

שו״ת הפרשה-האזינו
הרב שלמה מאיר אלהרר ס״ט

פתיח
בדרך כלל פרשת האזינו נקראת בשבת שבין ראש השנה ליום הכיפורים, הידועה  כשבת שובה, או בשבת שבין יום הכיפורים לסוכות.

  בפרשתנו פרטים על מותו של משה רבנו. רוב הפרשה היא שירת האזינו העתידה, כפי שנאמר למשה בפרשה הקודמת, להיות עדות לעם ישראל לקראת הקורה אותם בדורות העתידיים. השירה היא תיאור היסטורי של עם ישראל: כיבוש ארץ ישראל, חטא, גלות וגאולה.

1. האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ".  מדוע נבחרו השמים והארץ כעדים ואיזה נביא אמר אימרה דומה:   "שמעו שמים והאזיני ארץ"?

תשובה
השמים והארץ נבחרו כי:
א.הם קיימים לעולם.     
ב. באמצעותם ניתן השכר או העונש.
שעליהם נאמר יד העדים תהיה בהם לראשונה
שאים ישראל יקיימו את החוזה התנאי עם בורא עולם אזי יזכו גם לשפע כלכלי הגשם ינתן בעיתו בלא שיפריע לאדם היינו בלילי שבת ורביעי שכולם בבית 

והארץ תתן פריה באיכות ראויה להתכבד
הנביא ישעיהו  העתיק ושינן רעיון זה באומרו:" שמעו שמים והאזיני ארץ"  (ישעיהו,א)

2.״וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט”
מה הגורם למתעשר לבעוט בדרך אבות?

תשובה: הפסוק ״וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט שָׁמַנְתָּ עָבִיתָ כָּשִׂיתָ וַיִּטֹּשׁ אֱלוֹהַּ עָשָׂהוּ וַיְנַבֵּל צוּר יְשֻׁעָתוֹ״(דברים לב,טו)
מורה את הסיבה להזנחה במצוות שע״י הרחבת החומריות ללא קונטרול וחשבון נפש וללא משפט צדק וללא שילוב עבודת ה׳ ויראתו עים החומר והעשירות
מביא לאיבוד הרוח והשכחת מקור הברכה

רלב"ג:
והנה אחר זה הטוב המופלג שהטיב השם יתעלה לישראל , הנה כאשר שמן , בעט בשם יתעלה המשפיע לו אלו הטובות , וזה דבר בתכלית הגנות; כי בדבר בעינו אשר הטיב להם בו , תעו ומרו בשם יתעלה. הנה מפני הפלגת שמנם , כאלו כסו לבם ונטשו מפני זה השם יתעלה אשר עשה אותם , והביאם אל זה הטוב הנפלא שהביאם בו , מצד נתינתו התורה להם ומצד תתו זאת הארץ הנבחרת להם; ושמו את השם יתעלה שהוא צור ישועתם , לואה מהשפעת הטובות והודעת העתידות.

ר' יוסף בכור שור:
וישמן ישורון - ומתוך שמנו - ויבעט , ויטוש. משל (ראה ברכות לב , א) לאדם שהיה לו פרה , והאכילה כרשינין עד שהיתה שמינה , ומתוך שמנה בעטה בו ברגל; ואמר לה: מי גרם לך שתבעט בי? כרשינים שהאכלתיך.

היוצא מכל:תפקיד היהודי בעולמו לא להפריז בחומר שמטבעו מכסה הקו הרוחני בנקל וע״י שהירא מחזק ידיעותיו בלימוד התורה יבין שכל לימוד ימלאהו אורה אלוקית המגינה מכיסוי הרב ורגש  האמת האלוקית ע״י שמירה על ענוה ופשטות ולא לתת למידות הגאוה והכבוד להשתלט עליו שזוהיא תחילת הנסיגה מהקשר בין האדם לבורא
אסור להפסיד את הפשטות
ולכסות את האושר הפנימי בעושר אלא להשאר קנקן חדש ותוכנו ומהותו חדש וטוב כמאמר התנא בפרקי אבות, רַבִּי אוֹמֵר: אַל תִּסְתַּכֵּל בַּקַּנְקַן, אֶלָּא בַמֶּה שֶׁיֶּשׁ בּוֹ. יִֵשׁ קַנְקַן חָדָשׁ מָלֵא יָשָׁן, וְיָשָׁן שֶׁאֲפִלּוּ חָדָשׁ
לכן עיקר חכמת האדם שזכה להגיע למעלת העשירות בלי לפגוע בפנימיות ובאמונה הצרופה שלו.
כדוגמא שמביא הרב שלמה לוי ביהדות בהישג ידך

משל למה הדבר דומה:
שתי אחיות נישאו לשני גברים - האחת לעשיר והשנייה לעני. יום אחד באה האחות הענייה לעשירה לביקור ונדהמה מהיופי - המשרתים בכל פינה, והריהוט המהודר.

 משישבו לדבר סיפרה העשירה לאחותה כי איננה יודעת אם גורלה טוב משלה... 

התפלאה האחות הענייה ואמרה: "תראי באיזה ארמון את חיה, על מה את מדברת?!"

השיבה העשירה: אבל כל זה איננו שווה לי כיון שבעלי מזלזל בי ואינו מכבדני, מצבך טוב בהרבה משלי... אמנם את מתגוררת בעוני, אין לך ארמון ומשרתים, אבל בעלך מכבד אותך ושומר את מוצא פיך...

כן הוא הנמשל: 

לעיתים מלבישים את התורה במעיל מכסף טהור ותולים כתר מפואר ומניחים אותה על שולחן זהב והארון קודש מפואר מעשה ידי אומן. אולם כל זה איננו שווה לתורה אם אין שומעים בקולה, התורה זועקת - הסירו מעלי את הפאר הזה ובלבד שלא תרמסוני!!!...

לפעמים דוקא בקהילות שאינם בעלי אמצעים נוהגים כבוד לתורה ומקיימים כל תג ותג בה, זהו שאמרו חז"ל (חגיגה ט:): "נאה עניותא ליהודאי" - נאה העניות לישראל, כי מי יכול לעמוד בניסיון הזה...

קיבלת עושר - זכור מהי חובתך! בכל מקרה אל תבעט!!!

מספרים על אדמו"ר אחד שהמחיש את הבעיה בעשירות באופן יפה לאחד החסידים שלו.

החסיד היה עני מרוד והנה יום אחד שפר עליו מזלו, הוא זכה בהגרלה ושלשל לכיסו סכום נאה ש"סידר" אותו ואת ילדיו עד הנינים... 

אך דא עקא, הוא עזב את התורה והמצוות כמעט לגמרי "בעט" בכל הטוב שנתן לו הבורא. 

פעם אחת נכנס האדמו"ר לביתו של החסיד וביקש ממנו צדקה לצורך דבר חשוב, אולם העשיר התחמק ממנו בטענות שונות ומשונות.

קרא הרב לתלמידו וביקשו להסתכל דרך החלון, ושאל אותו: מה אתה רואה?

השיב מיודענו בזחיחות הדעת: אנשים עוברים ושבים.

לקחת הרב מראה, שם לפניו ושאל: כעת מה אתה רואה?

אמר לו העשיר: את עצמי.

"זה ההבדל", אמר הרב, "בין חלון לראי". 

החלון שקוף ומשום כך רואים בו את כל העוברים ושבים, ואילו הראי מצופה בכסף משום כך אדם רואה בו רק את עצמו...

הבין העשיר את המסר והפך להיות אחד הנדבנים הגדולים...

                          

Ten Reasons Why We Blow The Shofar

              

Daily Halacha for the month of Elul with Rabbi Shlomo Elharar

Beth-EL Orthodox Sephardic Congregation Bar Mitzvah                  preparation, Your child's education or Commerating   a  Azkara (Yortzait)   is here for you

                                                       

פרשת נצבים שו״ת הפרשה
מאת הרב שלמה מאיר אלהרר ס״ט
רב בית אל - הקהילה הספרדית  של מירטל ביץ
דרום קרולינה

פתיח
פרשת ניצבים נקראת תמיד בשבת שלפני ראש השנה. הפרשה פותחת את סדרת ארבע הפרשות האחרונות שבתורה - ניצבים, וילך, האזינו, וזאת הברכה - שהן גם ארבע הפרשות הקצרות ביותר בתורה.

הפרשה דנה בעיניין חידוש הברית בין עם ישראל ואלוהים בערבות מואב. לאחר שבפרשה הקודמת, כי תבוא, פורטו הברכות והקללות, בפרשה זו מודגש כי הברית חלה גם על העם בכללותו וגם על כל משפחה 

ה' מזכיר את הקללות שיבואו על הארץ ועל כל דורות כתוצאה שישראל יחטאו.
 וכן מוצעת בזה הדרך בה ניתן להתגבר על הקללות והצרות, הבאים כעונש על הפרת המצוות, הידועה כמצות התשובה. הכתוב מדגיש כי גם לאחר שעם ישראל יצא לגלות, הוא יוכל לחזור בתשובה ואז יזכה לקיבוץ גלויות. התורה גם מדגישה את פשטות קיום מצוות הלכה למעשה


1.רש״י שואל ומשיב : מדוע נסמכה פרשת אתם נצבים היום לצ״ח קללות?

תשובה
לפי כששמעו ישראל מאה קללות חסר שתים חוץ מארבעים ותשע שבתורת כהנים(בפרשת בחוקותי)
ה ו ר י ק ו   פ נ י ה ם
כלומר נבהלו בני ישראל ואמרו : מי יוכל לעמוד בכל הקללות האלה?
מיד התחיל משה לפיס את בני ישראל: ״אתם נצבים היום ״ הרבה הכעסתם למקום ולא עשה אתכם כליה והרי אתם קיימים לפניו
משה הרגיע את בני ישראל מפחד הקללות וניסה להסביר את דרך הנהגת  ה׳ בעולמו ובהבנת אחד העיקרים היסודיים ביהדות שכר ועונש
יהודי העושה מצוה וחסד זוכה לתגמול אלוקי וכן להיפך בעשותו עבירה נקשר לעונש אלא שיש למנוע את העונש ע״י חרטה ותשובה 
וזה חסד אלוקי לבניו
כך שיהודי מחוייב לרו מנחה בחיו הכולל שמירת ההלכה קלה וחמורה אלא שתמיד צוהר התיקון חי וקיים מרוצה ומקובל לפני בורא עולם עד כדי כך ״מקום שבעלי תשובה עומדין צדיקים גמורים אינם עומדין בו״
אמרה תלמודית ידועה  במסכת ברכות לד: מפי רבי אבהו. פירושה: גדולה מעלת החוזרים בתשובה, על פני אנשים צדיקים מלידה, שלא חטאו מעולם.
 לכן משה אומר לעם:אל לכם להבהל אלא התחרטו ותקנו המעוות ותזכו למעמד גבוה בעני אלוקים ואדם
ועוד שכבר ה׳ נשבע לאבות שאין מחליף זרעם באומה אחרת שאע״פ שחטאו בגרוע ביותר חטא העגל המחייב מיתה חס וחמל עליהם בזכות משה ולא כילם כך שתנוח דעתכם ואל לכם להבהל כי רחום וחנון הוא.

2.שואל ומשיב הזרע שמשון:למה נאמר מאה קללות חסר שתים ולא אמר תשעים ושמונה קללות?

תשובה
מאה קללות לכאורה אין כאן
אלא שאים נתבונן ביתר דיוק 
נראה שעיקר בהלתם של ישראל בא על הכתוב: ״ גַּם כָּל־חֳלִי וְכָל־מַכָּה אֲשֶׁר לֹא כָתוּב בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֹּאת יַעְלֵם יְהוָה עָלֶיךָ עַד הִשָּׁמְדָךְ: (דברים כח,סא) דבר שהשאיר את חלון הקללה פתוח לעוד ועוד ח״ו 
כי רשימת ה98 ותנאיה ברורים לעם אך מה יהיה עים 
החולי והמכה עוד שתי קללות שלא פורטו וביחד סוגרים את מניין הקללות למאה.

פרשת נצבים שו״ת הפרשה
מאת הרב שלמה מאיר אלהרר ס״ט
רב בית אל - הקהילה הספרדית  של מירטל ביץ
דרום קרולינה

פתיח
פרשת ניצבים נקראת תמיד בשבת שלפני ראש השנה. הפרשה פותחת את סדרת ארבע הפרשות האחרונות שבתורה - ניצבים, וילך, האזינו, וזאת הברכה - שהן גם ארבע הפרשות הקצרות ביותר בתורה.

הפרשה דנה בעיניין חידוש הברית בין עם ישראל ואלוהים בערבות מואב. לאחר שבפרשה הקודמת, כי תבוא, פורטו הברכות והקללות, בפרשה זו מודגש כי הברית חלה גם על העם בכללותו וגם על כל משפחה 

ה' מזכיר את הקללות שיבואו על הארץ ועל כל דורות כתוצאה שישראל יחטאו.
 וכן מוצעת בזה הדרך בה ניתן להתגבר על הקללות והצרות, הבאים כעונש על הפרת המצוות, הידועה כמצות התשובה. הכתוב מדגיש כי גם לאחר שעם ישראל יצא לגלות, הוא יוכל לחזור בתשובה ואז יזכה לקיבוץ גלויות. התורה גם מדגישה את פשטות קיום מצוות הלכה למעשה


1.רש״י שואל ומשיב : מדוע נסמכה פרשת אתם נצבים היום לצ״ח קללות?

תשובה
לפי כששמעו ישראל מאה קללות חסר שתים חוץ מארבעים ותשע שבתורת כהנים(בפרשת בחוקותי)
ה ו ר י ק ו   פ נ י ה ם
כלומר נבהלו בני ישראל ואמרו : מי יוכל לעמוד בכל הקללות האלה?
מיד התחיל משה לפיס את בני ישראל: ״אתם נצבים היום ״ הרבה הכעסתם למקום ולא עשה אתכם כליה והרי אתם קיימים לפניו
משה הרגיע את בני ישראל מפחד הקללות וניסה להסביר את דרך הנהגת  ה׳ בעולמו ובהבנת אחד העיקרים היסודיים ביהדות שכר ועונש
יהודי העושה מצוה וחסד זוכה לתגמול אלוקי וכן להיפך בעשותו עבירה נקשר לעונש אלא שיש למנוע את העונש ע״י חרטה ותשובה 
וזה חסד אלוקי לבניו
כך שיהודי מחוייב לרו מנחה בחיו הכולל שמירת ההלכה קלה וחמורה אלא שתמיד צוהר התיקון חי וקיים מרוצה ומקובל לפני בורא עולם עד כדי כך ״מקום שבעלי תשובה עומדין צדיקים גמורים אינם עומדין בו״
אמרה תלמודית ידועה  במסכת ברכות לד: מפי רבי אבהו. פירושה: גדולה מעלת החוזרים בתשובה, על פני אנשים צדיקים מלידה, שלא חטאו מעולם.
 לכן משה אומר לעם:אל לכם להבהל אלא התחרטו ותקנו המעוות ותזכו למעמד גבוה בעני אלוקים ואדם
ועוד שכבר ה׳ נשבע לאבות שאין מחליף זרעם באומה אחרת שאע״פ שחטאו בגרוע ביותר חטא העגל המחייב מיתה חס וחמל עליהם בזכות משה ולא כילם כך שתנוח דעתכם ואל לכם להבהל כי רחום וחנון הוא.

2.שואל ומשיב הזרע שמשון:למה נאמר מאה קללות חסר שתים ולא אמר תשעים ושמונה קללות?

תשובה
מאה קללות לכאורה אין כאן
אלא שאים נתבונן ביתר דיוק 
נראה שעיקר בהלתם של ישראל בא על הכתוב: ״ גַּם כָּל־חֳלִי וְכָל־מַכָּה אֲשֶׁר לֹא כָתוּב בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֹּאת יַעְלֵם יְהוָה עָלֶיךָ עַד הִשָּׁמְדָךְ: (דברים כח,סא) דבר שהשאיר את חלון הקללה פתוח לעוד ועוד ח״ו 
כי רשימת ה98 ותנאיה ברורים לעם אך מה יהיה עים 
החולי והמכה עוד שתי קללות שלא פורטו וביחד סוגרים את מניין הקללות למאה.

                                                       

                              

                                            Daily Chavruta     

                                            Daily Torah Classes           

                                            Bar Mitzvah  Preparation

                   Thoughts  on this week's parashat   from  Rabbi  Shlomo         highlight and click on the  link below     

https://docs.google.com/document/d/1YEzw5sryftvFeLpQUVx-xN3lghQZwX75lAb8QJoINlw/edit?usp=drivesdk

BETH EL KEHILA  WISHING TO YOU SHABBAT SHALOM   UMEVORACH  COME & BRING YOUR KIDS TO ENJOY SHABBAT 

SHABBAT SCHEDULE 
PARASHAT-MATOT MAS’E
זמני תפילות 
פרשת מטות מסעי


             ✡️✡️✡️✡️✡️
Candle lighting 8:09
✡️🔯✡️🔯✡️


שיר השירים shir Hashirim 7:30

Mincha 7:45

Kabalat shabbat 7:55

 

SHABBAT MORNING 

TORA CLASS 9:00
SHACHRIT 9:30
SEFER TORA 10:30
✡️🔯✡️🔯✡️
סעודת שבת מכובדת לעילוי נשמת ר׳ מסעוד בן יקוט ז״ל
אביו של ר׳ ציון כהן היו׳ ונורית שמע תחי׳

ולע״נ  אליהו אלעזר בן ר׳ ישעיה נפתלי הירץ ע״ה

 

COMMUNITY LUNCH AT 12:00 pm OFFERED BY
COHEN FAMILY AND FRIEMAN FAMILY
FOR BERACHA AND HATZLACHA

MINCHA 2:00

TORAH STUDY WITH SEUDA SHELISHIT 7:30

Shabat end 9:10
Arvit & Havdala
9:25

Beth El for all your needs
הרב שלמה 
לשירותכם בכל עיניין יהודי
786-3424122

 

                                                        

                                                                     

                                                                     

Myrtle Beach Jewish Community High School                                                            

Celebrate at Beth El Myrtle Beach

 

Important Passover Information.....click on the PICTURE below to see a full list of Sephardic approved products Kosher for Passover

 

Parashat Tzav

 

      פרשת ויקרא

מתוך הספר

שו״ת הפרשה

לדיון משפחתי סביב שלחן שבת

מפי:הרב שלמה מאיר אלהרר ס״ט

פתיח: ספר ויקרא שרובו ככולו עוסק ודן בפרטי הקורבנות נתוסף לו שם נרדף ״תורת הכהנים״ לאור עבודת משרתי בית אלוקינו הכהנים.

רבי אסי במדרש רבה מסביר אודות המנהג להתחיל ללמד תינוקות של בית רבן בספר ויקרא ולא מתחילת הבריאה בראשית. כי ה׳ אמר:

שהואיל והקרבנות טהורים מתאים לילדי ישראל הטהורים להתחיל לימודם הטהור בהעדר מהם טומאת החטא והעוון .

      טהור בטהור נגעו

נקודה למחשבה

1.בדרך כלל התורה מתחילה את הפרשיות במילה וידבר,ויאמר והנה כאן הפניה והדיבור אל משה בלשון קריאה,״ויקרא״ מדוע?

תשובה

המדרש מסביר:

לאור הנאמר בסוף פרשת פקודי בסיום בניית המשכן, משה לא יכול לבוא אל אוהל מועד משום עוצמת אור השכינה השורה עליו,לכן נצטרך הקב״ה לקרוא לו ולהזמינו אישית לבוא לאוהל מועד

 

2.מדוע משה לא יכל לבוא לאוהל מועד?

תשובה

וַיְכַס הֶעָנָן, אֶת-אֹהֶל מוֹעֵד; וּכְבוֹד ה', מָלֵא אֶת-הַמִּשְׁכָּן. וְלֹא-יָכֹל מֹשֶׁה, לָבוֹא אֶל-אֹהֶל מוֹעֵד--כִּי-שָׁכַן עָלָיו, הֶעָנָן; וּכְבוֹד ה', מָלֵא אֶת-הַמִּשְׁכָּן"

 

מדרש תנחומא ויקרא א : "שאמר לו הקב"ה עשה לי משכן ועמד ונזדרז ועשה משכן והיה עומד מבחוץ, שהיה מתירא לבא אל אהל מועד שנאמר (שמות מ) "ולא יכול משה לבא אל אהל מועד". אמר הקב"ה אינו דין שמשה שעשה את המשכן יהא עומד מבחוץ ואני מבפנים אלא הריני קורא אותו שיכנס לפיכך כתיב “ויקרא אל משה...".

 

משה רבנו מתיירא להיכנס לאוהל מועד. סירובו של משה להכנס לפני  ולפנים של אוהל מועד ללא רשות והזמנה אישית , נקשר למעמד הר סיני והתגלותו של הקב"ה לעם ישראל המזהיר אותנו:

"וְהִגְבַּלְתָּ אֶת הָעָם סָבִיב לֵאמֹר הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהָר מוֹת יוּמָת. לֹא תִגַּע בּוֹ יָד כִּי סָקוֹל יִסָּקֵל אוֹ יָרֹה יִיָּרֶה אִם בְּהֵמָה אִם אִישׁ לֹא יִחְיֶה בִּמְשֹׁךְ הַיֹּבֵל הֵמָּה יַעֲלוּ בָהָר:

 

משה נזכר בזה ובאורח טבעי ומחושב  נמנע ונעצר מחוץ לאוהל ברגע שיא בו הכל מוכן ומזומן, עד שבורא עולם מעודדו וממריצו להתקרב אל הקודש כהמשך לקבלת התורה באמור לו כאיש אל רעהו האהוב ״ויקרא אל משה וידבר אליו מאוהל מועד״.

 

מרגש עד דמעות יחס הכבוד של משה למקום המפגש המקודש עים הקדוש ברוך הוא

שילוב של דרך ארץ פשטות וענוה כאחת

      פרשת ויקרא

מתוך הספר

שו״ת הפרשה

לדיון משפחתי סביב שלחן שבת

מפי:הרב שלמה מאיר אלהרר ס״ט

פתיח: ספר ויקרא שרובו ככולו עוסק ודן בפרטי הקורבנות נתוסף לו שם נרדף ״תורת הכהנים״ לאור עבודת משרתי בית אלוקינו הכהנים.

רבי אסי במדרש רבה מסביר אודות המנהג להתחיל ללמד תינוקות של בית רבן בספר ויקרא ולא מתחילת הבריאה בראשית. כי ה׳ אמר:

שהואיל והקרבנות טהורים מתאים לילדי ישראל הטהורים להתחיל לימודם הטהור בהעדר מהם טומאת החטא והעוון .

      טהור בטהור נגעו

נקודה למחשבה

1.בדרך כלל התורה מתחילה את הפרשיות במילה וידבר,ויאמר והנה כאן הפניה והדיבור אל משה בלשון קריאה,״ויקרא״ מדוע?

תשובה

המדרש מסביר:

לאור הנאמר בסוף פרשת פקודי בסיום בניית המשכן, משה לא יכול לבוא אל אוהל מועד משום עוצמת אור השכינה השורה עליו,לכן נצטרך הקב״ה לקרוא לו ולהזמינו אישית לבוא לאוהל מועד

 

2.מדוע משה לא יכל לבוא לאוהל מועד?

תשובה

וַיְכַס הֶעָנָן, אֶת-אֹהֶל מוֹעֵד; וּכְבוֹד ה', מָלֵא אֶת-הַמִּשְׁכָּן. וְלֹא-יָכֹל מֹשֶׁה, לָבוֹא אֶל-אֹהֶל מוֹעֵד--כִּי-שָׁכַן עָלָיו, הֶעָנָן; וּכְבוֹד ה', מָלֵא אֶת-הַמִּשְׁכָּן"

 

מדרש תנחומא ויקרא א : "שאמר לו הקב"ה עשה לי משכן ועמד ונזדרז ועשה משכן והיה עומד מבחוץ, שהיה מתירא לבא אל אהל מועד שנאמר (שמות מ) "ולא יכול משה לבא אל אהל מועד". אמר הקב"ה אינו דין שמשה שעשה את המשכן יהא עומד מבחוץ ואני מבפנים אלא הריני קורא אותו שיכנס לפיכך כתיב “ויקרא אל משה...".

 

משה רבנו מתיירא להיכנס לאוהל מועד. סירובו של משה להכנס לפני  ולפנים של אוהל מועד ללא רשות והזמנה אישית , נקשר למעמד הר סיני והתגלותו של הקב"ה לעם ישראל המזהיר אותנו:

"וְהִגְבַּלְתָּ אֶת הָעָם סָבִיב לֵאמֹר הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהָר מוֹת יוּמָת. לֹא תִגַּע בּוֹ יָד כִּי סָקוֹל יִסָּקֵל אוֹ יָרֹה יִיָּרֶה אִם בְּהֵמָה אִם אִישׁ לֹא יִחְיֶה בִּמְשֹׁךְ הַיֹּבֵל הֵמָּה יַעֲלוּ בָהָר:

 

משה נזכר בזה ובאורח טבעי ומחושב  נמנע ונעצר מחוץ לאוהל ברגע שיא בו הכל מוכן ומזומן, עד שבורא עולם מעודדו וממריצו להתקרב אל הקודש כהמשך לקבלת התורה באמור לו כאיש אל רעהו האהוב ״ויקרא אל משה וידבר אליו מאוהל מועד״.

 

מרגש עד דמעות יחס הכבוד של משה למקום המפגש המקודש עים הקדוש ברוך הוא

שילוב של דרך ארץ פשטות וענוה כאחת

      פרשת ויקרא

מתוך הספר

שו״ת הפרשה

לדיון משפחתי סביב שלחן שבת

מפי:הרב שלמה מאיר אלהרר ס״ט

פתיח: ספר ויקרא שרובו ככולו עוסק ודן בפרטי הקורבנות נתוסף לו שם נרדף ״תורת הכהנים״ לאור עבודת משרתי בית אלוקינו הכהנים.

רבי אסי במדרש רבה מסביר אודות המנהג להתחיל ללמד תינוקות של בית רבן בספר ויקרא ולא מתחילת הבריאה בראשית. כי ה׳ אמר:

שהואיל והקרבנות טהורים מתאים לילדי ישראל הטהורים להתחיל לימודם הטהור בהעדר מהם טומאת החטא והעוון .

      טהור בטהור נגעו

נקודה למחשבה

1.בדרך כלל התורה מתחילה את הפרשיות במילה וידבר,ויאמר והנה כאן הפניה והדיבור אל משה בלשון קריאה,״ויקרא״ מדוע?

תשובה

המדרש מסביר:

לאור הנאמר בסוף פרשת פקודי בסיום בניית המשכן, משה לא יכול לבוא אל אוהל מועד משום עוצמת אור השכינה השורה עליו,לכן נצטרך הקב״ה לקרוא לו ולהזמינו אישית לבוא לאוהל מועד

 

2.מדוע משה לא יכל לבוא לאוהל מועד?

תשובה

וַיְכַס הֶעָנָן, אֶת-אֹהֶל מוֹעֵד; וּכְבוֹד ה', מָלֵא אֶת-הַמִּשְׁכָּן. וְלֹא-יָכֹל מֹשֶׁה, לָבוֹא אֶל-אֹהֶל מוֹעֵד--כִּי-שָׁכַן עָלָיו, הֶעָנָן; וּכְבוֹד ה', מָלֵא אֶת-הַמִּשְׁכָּן"

 

מדרש תנחומא ויקרא א : "שאמר לו הקב"ה עשה לי משכן ועמד ונזדרז ועשה משכן והיה עומד מבחוץ, שהיה מתירא לבא אל אהל מועד שנאמר (שמות מ) "ולא יכול משה לבא אל אהל מועד". אמר הקב"ה אינו דין שמשה שעשה את המשכן יהא עומד מבחוץ ואני מבפנים אלא הריני קורא אותו שיכנס לפיכך כתיב “ויקרא אל משה...".

 

משה רבנו מתיירא להיכנס לאוהל מועד. סירובו של משה להכנס לפני  ולפנים של אוהל מועד ללא רשות והזמנה אישית , נקשר למעמד הר סיני והתגלותו של הקב"ה לעם ישראל המזהיר אותנו:

"וְהִגְבַּלְתָּ אֶת הָעָם סָבִיב לֵאמֹר הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהָר מוֹת יוּמָת. לֹא תִגַּע בּוֹ יָד כִּי סָקוֹל יִסָּקֵל אוֹ יָרֹה יִיָּרֶה אִם בְּהֵמָה אִם אִישׁ לֹא יִחְיֶה בִּמְשֹׁךְ הַיֹּבֵל הֵמָּה יַעֲלוּ בָהָר:

 

משה נזכר בזה ובאורח טבעי ומחושב  נמנע ונעצר מחוץ לאוהל ברגע שיא בו הכל מוכן ומזומן, עד שבורא עולם מעודדו וממריצו להתקרב אל הקודש כהמשך לקבלת התורה באמור לו כאיש אל רעהו האהוב ״ויקרא אל משה וידבר אליו מאוהל מועד״.

 

מרגש עד דמעות יחס הכבוד של משה למקום המפגש המקודש עים הקדוש ברוך הוא

שילוב של דרך ארץ פשטות וענוה כאחת

 THE NEW LOOK AT BETH-ELThanks to the generosity of Mr. Yaacov Cobie Tzeruia.    May Hashem bless him for his kindness and support.

 

You are cordially  invited to join us at the Beth-El Community SEUDAT  PURIM  BBQ AT 5 pm   March 7th...Also, join us for the second MEGUILA Reading at 4:30 pm

 Morning Minyan at Beth-El Myrtle Beach     Join us for meaningful prayer services mornings and evenings

 

THIS WEEK'S PARASHAT  BY RABBI SHLOMO  MEIR ELHARAR  S"T

Parashat Vayikra

בס״ד

      פרשת ויקרא

מתוך הספר

שו״ת הפרשה

לדיון משפחתי סביב שלחן שבת

מפי:הרב שלמה מאיר אלהרר ס״ט

פתיח: ספר ויקרא שרובו ככולו עוסק ודן בפרטי הקורבנות נתוסף לו שם נרדף ״תורת הכהנים״ לאור עבודת משרתי בית אלוקינו הכהנים.

רבי אסי במדרש רבה מסביר אודות המנהג להתחיל ללמד תינוקות של בית רבן בספר ויקרא ולא מתחילת הבריאה בראשית. כי ה׳ אמר:

שהואיל והקרבנות טהורים מתאים לילדי ישראל הטהורים להתחיל לימודם הטהור בהעדר מהם טומאת החטא והעוון .

      טהור בטהור נגעו

נקודה למחשבה

1.בדרך כלל התורה מתחילה את הפרשיות במילה וידבר,ויאמר והנה כאן הפניה והדיבור אל משה בלשון קריאה,״ויקרא״ מדוע?

תשובה

המדרש מסביר:

לאור הנאמר בסוף פרשת פקודי בסיום בניית המשכן, משה לא יכול לבוא אל אוהל מועד משום עוצמת אור השכינה השורה עליו,לכן נצטרך הקב״ה לקרוא לו ולהזמינו אישית לבוא לאוהל מועד

 

2.מדוע משה לא יכל לבוא לאוהל מועד?

תשובה

וַיְכַס הֶעָנָן, אֶת-אֹהֶל מוֹעֵד; וּכְבוֹד ה', מָלֵא אֶת-הַמִּשְׁכָּן. וְלֹא-יָכֹל מֹשֶׁה, לָבוֹא אֶל-אֹהֶל מוֹעֵד--כִּי-שָׁכַן עָלָיו, הֶעָנָן; וּכְבוֹד ה', מָלֵא אֶת-הַמִּשְׁכָּן"

 

מדרש תנחומא ויקרא א : "שאמר לו הקב"ה עשה לי משכן ועמד ונזדרז ועשה משכן והיה עומד מבחוץ, שהיה מתירא לבא אל אהל מועד שנאמר (שמות מ) "ולא יכול משה לבא אל אהל מועד". אמר הקב"ה אינו דין שמשה שעשה את המשכן יהא עומד מבחוץ ואני מבפנים אלא הריני קורא אותו שיכנס לפיכך כתיב “ויקרא אל משה...".

 

משה רבנו מתיירא להיכנס לאוהל מועד. סירובו של משה להכנס לפני  ולפנים של אוהל מועד ללא רשות והזמנה אישית , נקשר למעמד הר סיני והתגלותו של הקב"ה לעם ישראל המזהיר אותנו:

"וְהִגְבַּלְתָּ אֶת הָעָם סָבִיב לֵאמֹר הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהָר מוֹת יוּמָת. לֹא תִגַּע בּוֹ יָד כִּי סָקוֹל יִסָּקֵל אוֹ יָרֹה יִיָּרֶה אִם בְּהֵמָה אִם אִישׁ לֹא יִחְיֶה בִּמְשֹׁךְ הַיֹּבֵל הֵמָּה יַעֲלוּ בָהָר:

 

משה נזכר בזה ובאורח טבעי ומחושב  נמנע ונעצר מחוץ לאוהל ברגע שיא בו הכל מוכן ומזומן, עד שבורא עולם מעודדו וממריצו להתקרב אל הקודש כהמשך לקבלת התורה באמור לו כאיש אל רעהו האהוב ״ויקרא אל משה וידבר אליו מאוהל מועד״.

 

מרגש עד דמעות יחס הכבוד של משה למקום המפגש המקודש עים הקדוש ברוך הוא

שילוב של דרך ארץ פשטות וענוה כאחת

 

PARASHAT VAYAKHEL   (English)

VAYAKHEL - ENGLISH

 

Introduction: The children of Israel follow Hashem’s command under Moshe’s auspices and with Betzalel, the young skillful craftsman and fearful of Hashem,  to build the Mishkan.  Moshe Rabenu gathers the nation in order to instill in them the feeling of unconditional love for each other and a sense of brotherhood and Shalom and to let them know the main condition to erect the Mishkan and the guaranteed success of each individual and the nation as a whole- everyone should join forces and become one big entity based on love and friendship and respect for each other- and this will allow for Hashem’s pleasantness to pose upon us aside from the Divine Presence to rest in the actual Mishkan where it will propel the Kedusha (holiness) and Tahara (purity) to spread on to the eternal nation.  

Unity connects the Heavens and the earth; stemming from love of each to his fellow Jew. 

 

Question #1: Why is it necessary to gather the entire congregation of the children of Israel and reiterate the need of the offerings to the Mishkan?

Answer:  Since every Jew is encouraged to donate according to their heart's desire and willingness to give in order to erect the dwelling place for the Shechina, it was imperative that each and everyone of the children of Israel to participate in this project;  a fundamental prerequisite in this holy task was everyone’s input.  

Everyone’s share in the construction of the Mishkan if valued as an integral part of the final building, dismisses any separation, arguments, and doubts among the nation, since every person’s nature differs from his friend’s like the saying in the Gemara Yerushalmi Berachot 9,1 goes: “Just like the  faces of each person differ one from the other so too their thoughts differ one from each other.”  And therefore it’s important that we all feel the need to come to an agreement and join in thoughts and feelings to succeed.

And the cause of the destruction of the second Temple was the lack of understanding of this concept that we have to be one and give in to each others’ will (sometimes even to sacrifice our own likes for our friend’s).  And that is why Moshe gathered all the nation when he came to let us know about the erection of the Mishkan where the Shechina rests because it’s the place that represents our oneness as a nation just like Matan Torah (the giving of the Torah) that we were all like one man with one heart. 

And Moshe hinted to us here and for all the generations a hidden secret that allows for the success as a nation which is the unity of all of us  which serves as the main and central condition for our existence.

The ingredients required to the building of the Mishkan: feelings of love and responsibility one with another and an opening of our hearts to donate and give to this task.   

 

Question #2: Why does the Torah connect with an unbreakable knot the building of the Mishkan with the keeping of Shabat?

Answer:  Rashi answers that the Torah warns us about keeping Shabat right before it tells us about the building of the Mishkan in order to teach us that the building of the Mishkan doesn’t override the keeping of Shabat.

And we can add to this based on the Midrash Shemot Raba 51,6 that says: “that all the concept of building the Mishkan was to atone for the sin of the golden calf.  Let the gold of the Mishkan come and atone for the gold of the calf."  Because the poison the snake injected in the mother of all living things “Chava” was removed from the nation of Israel through the light of Kabalat HaTorah (the receiving of the Torah) (when Adam and Chava were created the snake, who was the smartest of all animals, got jealous of Adam and wanted to marry Chava and injected in her a poison that affected the whole humanity both in a spiritual and physical level).  However, the sin of the golden calf returned this poison to the nation.  And that is the reason the Mishkan was built in order to return the Shechina in its fullest to the nation, bringing on to them a Kedusha (holiness) from Above. 

However, there was a period of 6 months from the commandment of the building of the Mishkan until its actual erection (from the 11th of Tishre the day after Yom Kippur to Rosh Chodesh Nisan), and during this time Am Israel would be “theoretically” without Shechina, so Hashem brought on forth the solution to give us Shabat in order to fill the storage houses of the Jew’s spiritual oxygen by saying: “And you should speak to the children of Israel saying only, you should guard My Shabat because it is a sign between Me and you for all generations in order to know that I am Hashem who sanctifies you." (Shemot 31,13). Because Shabat’s purpose is to purify us from the weekdays’ impurities in order to sanctify the Jewish soul and even adding an extra Neshama (soul) of light and glory.

And like the Rashbam explains the verse “only, you should guard my Shabat” to mean "that even the work of the Mishkan is prohibited during Shabat; because it’s a sign [what’s a sign], this that you rest on Shabat just like Me because you are My nation." 

And through the keeping of Shabat the nation is able to hold on to their holiness until the actual building of the Mishkan and thus continue to be "My nation” -Hashem’s nation- and be like Me; just like the verse says: “And You made him [the Jew] a little less than a "Heavenly entity” and crowned him with honor and glory.” (Tehilim 8,6)

And like Rabbi Menachem HaMeiri explains: "And You made him [the Jew] a little less than a "Heavenly entity” meaning to say that not only did You pose your surveillance over him rather You also provided him with an intelligent soul that is attached to the Higher worlds making it just a very little amount what You differed him from the Malachim.  And that is what it means that You "crowned him with honor and glory”- You made him strong and also ruler over everything that is down on the earth.”

 

                                         VAYAKHEL - SPANISH

Introducción: Los hijos de Israel siguen el mandato de Hashem bajo los auspicios de Moshe y con Betzalel, el joven artesano hábil y temeroso de Hashem, para construir el Mishkán. Moshe Rabenu reúne a la nación para inculcarles el sentimiento de amor incondicional entre ellos y un sentido de hermandad y Shalom y hacerles saber la principal condición para erigir el Mishkán y el éxito garantizado de cada individuo y de la nación como un todo. Todo el mundo debe unir fuerzas y convertirse en una gran entidad basada en el amor, la amistad y el respeto mutuo, y esto permitirá que la complacencia de Hashem se pose sobre nosotros aparte de la Presencia Divina para descansar en el Mishkán real donde impulsará la Kedusha. (santidad) y Tahara (pureza) para extenderse a la nación eterna.

La unidad conecta los Cielos y la tierra; derivada del amor de cada uno a su prójimo judío.

 

Pregunta #1: ¿Por qué es necesario reunir a toda la congregación de los hijos de Israel y reiterar la necesidad de las ofrendas al Mishkán?

Respuesta: Dado que se alienta a cada judío a donar de acuerdo con el deseo de su corazón y la voluntad de dar para erigir la morada de la Shejiná, era imperativo que todos y cada uno de los hijos de Israel participaran en este proyecto; un prerrequisito fundamental en esta sagrada tarea fue el aporte de todos.

La participación de todos en la construcción del Mishkán si se valora como parte integral del edificio final, descarta cualquier separación, argumentos y dudas entre la nación, ya que la naturaleza de cada persona difiere de la de su amigo como dice la Guemará Yerushalmi Berachot 9,1 dice: "Así como los rostros de cada persona difieren entre sí, también sus pensamientos difieren entre sí”. Y por eso es importante que todos sintamos la necesidad de ponernos de acuerdo y unir pensamientos y sentimientos para triunfar.

Y la causa de la destrucción del segundo Templo fue la falta de comprensión de este concepto de que tenemos que ser uno y ceder a la voluntad de los demás (a veces incluso para sacrificar nuestros propios gustos por los de nuestros amigos). Y es por eso por lo que Moshé reunió a toda la nación cuando vino para informarnos sobre la construcción del Mishkán donde descansa la Shejiná porque es el lugar que representa nuestra unidad como nación al igual que Matan Torá (la entrega de la Torá) que nosotros todos eran como un hombre con un solo corazón.

Y Moshé nos insinuó aquí y para todas las generaciones un secreto oculto que permite el éxito como nación que es la unidad de todos nosotros que sirve como condición principal y central para nuestra existencia.

Los ingredientes necesarios para la construcción del Mishkán: sentimientos de amor y responsabilidad unos con otros y una apertura de nuestros corazones para donar y dar a esta tarea.

 

Pregunta #2: ¿Por qué la Torá conecta con un nudo irrompible la construcción del Mishkán con la observancia del Shabat?

Respuesta: Rashi responde que la Torá nos advierte sobre guardar Shabat justo antes de hablarnos sobre la construcción del Mishkan para enseñarnos que la construcción del Mishkan no anula la observancia de Shabat.

Y a esto le podemos agregar en base al Midrash Shemot Raba 51,6 que dice: “que todo el concepto de construir el Mishkán fue para expiar el pecado del becerro de oro. Que venga el oro del Mishkán y expíe el oro del becerro". Porque el veneno que la serpiente inyectó en la madre de todos los seres vivos "Java" fue eliminado de la nación de Israel a través de la luz de Kabalat HaTorá (la recepción de la Torá) (cuando Adán y Java fueron creados, la serpiente, que era el más inteligente de todos los animales, se puso celosa de Adán y quiso casarse con Java y le inyectó un veneno que afectó a toda la humanidad tanto a nivel espiritual como físico). Sin embargo, el pecado del becerro de oro devolvió este veneno a la nación, y por eso se construyó el Mishkán para devolver la Shejiná en su plenitud a la nación, trayendo para ellos una Kedushá (santidad) desde lo Alto.

Sin embargo, hubo un período de 6 meses desde el mandato de la construcción del Mishkán hasta su erección real (desde el 11 de Tishre el día después de Yom Kippur hasta Rosh Jodesh Nisan), y durante este tiempo Am Israel sería “teóricamente” sin Shejiná, por lo que Hashem presentó la solución para darnos Shabat con el fin de llenar las casas de almacenamiento del oxígeno espiritual de los judíos al decir: “Y deben hablarles a los hijos de Israel diciendo solamente, deben guardar Mi Shabat porque es señal entre Yo y vosotros por todas las generaciones para que sepan que Yo soy Hashem que os santifica.” (Shemot 31,13). Porque el propósito del Shabat es purificarnos de las impurezas de los días de la semana para santificar el alma judía e incluso añadiendo una Neshamá (alma) extra de luz y gloria.

Y como el Rashbam explica el verso "solo, debes guardar mi Shabat" para significar "que incluso el trabajo del Mishkán está prohibido durante Shabat; porque es una señal [qué es una señal], esto es que descansas en Shabat como Yo porque sois mi nación".

Y a través de la observancia de Shabat, la nación puede aferrarse a su santidad hasta la construcción real del Mishkán y así continuar siendo "Mi nación" -la nación de Hashem- y ser como Yo; tal como dice el versículo: "Y Tú lo hizo [al judío] un poco menos que una "entidad celestial" y lo coronó con honor y gloria. (Tehilim 8,6)

Y como explica el rabino Menajem HaMeiri: "Y lo hiciste [al judío] un poco menos que una "entidad celestial", es decir, no solo pusiste tu vigilancia sobre él, sino que también le diste un alma inteligente que está unida a los Mundos Superiores haciéndolo en muy poca cantidad lo que lo diferías de los Malachim. Y eso es lo que significa que lo "coronaste de honor y gloria", lo hiciste fuerte y también gobernante sobre todo lo que está abajo en la tierra.

PARASHAT KI TISA   (English)

KI TISA - ENGLISH

 

Question #1: The verse says: “And they shoud give, a person an atonement for himself. (Shemot 30,12 ). Can a person actually lose out and get hurt by giving Tzedaka and performing kindness? 

 

Answer:  The Gemara in Baba Batra 9a teaches us that anyone that gives a coin to a poor man gets blessed with 6 Berachot , but whoever appeases him with words gets blessed with 11 Berachot.  

 

The Ba’al HaTurim gives a hint to this concept of giving and getting something in return like a blessing.  He says that that which Hashem told us to do: “Venatenu (and they shall give)” in Hebrew you can read the word backwards and forwards and It reads the exact same word.  This comes to teach us that anything a person gives to Tzedaka returns to him at the end and he doesn’t lose out even a bit because of performing this Mitzvah.  And it’s even alluded to in the way the Ta’ame Hamikra (the signs that tell us how to read any word in the Torah) are set up in this word.  The word is encapsulated into simanim (reading signs) that basically complement each other (look inside the actual Chumash).  And teaches us that one who gives, gets back and even ends up earning more. 

 

The Rambam already decreed and established in his words: “A person never becomes poor by giving Tzedaka, and nothing bad or any damage can  result because of Tzedaka like it says in the verse: “And the action of Tzedaka was Shalom.” (Yeshayahu 32,17).   Instead, he gets rewarded with the biggest, most important and relieving blessing out there: SHALOM!!

 

And like we say in the morning prayers: “He [Hashem] does Shalom and creates everything.” All the gates are opened for him who has Shalom and that is why it says by Aharon: “Rodef Shalom (he runs after Shalom).   

 

 

Question #2: Is it possible to understand and swallow the father of all sins and impurities the “Chet Hae’egel” sin of the golden calf?

 

Answer: Such a strong sin like shooting a shattering arrow in its fullest rushing to hit straight into the system of our Emuna (belief) in Hashem which is the basis of Judaism.  And it’s hard to say that this was really the will of the nation and their intentions [to serve this idol], like the words of the Even Ezra: “Chas Veshalom to say or think that they made a feast out of this [the serving of the golden calf] and that it was actually what Bene Israel were looking to do [Avoda Zara], rather it was an event in the honor of Hashem and that’s why Aharon even built an altar and announced that the next day there is a showing of honor to Hashem; and so they did like he commanded them.  

 

The Ramban adds that Am Israel didn’t want the E’egel (the calf) to be for them a god that kills and gives life, rather they wanted that it should be a replacement for Moshe -someone that will lead the way.  And as soon as they saw Moshe coming down from the mountain carrying the Luchot (the Tablets) immediately they dropped the E’egel and kicked it and left it there to be burned and to disperse its dust over the water and there was no one who protested against Moshe.

 

According to the Kuzari the sin was not a sin related to Avoda Zara rather it was an attempt to serve Hashem through a physical figure, to serve Him and connect to Him through this figure and the sin was that they didn’t heed to the warning of distancing themselves from any figure or idol and not to use them for any other purpose.  

 

Conclusion: Undoubtedly, the majority of the nation didn’t have any negative intentions and only a minority of the nation got pulled into this persuasion of the Erev Rav (the nation that left Egypt who weren’t really Jewish but wanted to cling to them in their exodus and Moshe allowed them to tag along -they were the ones who initiated any source of complaints and discomfort among the nation and persuaded other fine Jews to defy Moshe’s leadership).  They promoted this abominable event and even were the ones who actually carried out the formation of the golden calf itself leaving behind such an impression until our days.  The messages are then very clear- 1) separate yourself from a negative neighbor (or influence). 2) conduct yourself with extra patience and specially in situations that are very moving and exciting 3) Seek advice from the Gedole Hador (the biggest rabbis of our generation) without any threats.  4) Don’t be impulsive in giving in to impure ideas.  5) Give any situation its time to do what it has to, at the end all Moshe did was delay himself 6 hours like it says in the verse: “Boshesh Moshe (Moshe delayed)” that can be read as "with six Moshe” referring to a delay of 6 hours (and the mistake was that because of this delay they thought Moshe was Niftar and had they waited a little longer then nothing would have happened).    

 

In short, 3 main points about this sin that can diminish somewhat the thought of this terrible transgression: a) the purpose of the golden calf was not to serve idols rather to serve Hashem through an illicit way.  b) only a few single individuals (couple thousand) sinned and the nation as a whole that didn’t protest.  c) they were influenced by the Erev Rav and hence adopting this notion of serving a higher force through means of a physical idol.

PARASHAT TETZAVE     (English)

 

TETZAVE ENGLISH 

 

Question and Answers Perasha Tetzave

To be discussed around the Shabat Table with the whole family

 

 

Question #1:

Why is Moshe’s name absent in this Perasha?

 

Answer: The Ba’al Haturim says: “When the children of Israel sinned by the golden calf, Moshe was pleading with Hashem to forgive them and not annihilate from the face of the Earth, and in his plead he “threatened” Hashem that if You don’t forgive the children of Israel for their sin then please erase me form your Sefer, meaning the Torah, that You have written.  And when, ultimately, Hashem did forgive the nation then Moshe's utterance had to be fulfilled because it came out of his pure mouth and this is the Perasha where this wish came true [meaning, his name doesn’t appear in this week’s Perasha].    

 

In the Zohar Hakadosh in Parashat Pinchas (Chelek 3-246) it says when the nation of Israel sinned in the golden calf Moshe Rabenu said (Shemot 32-32): “And now if You shall carry their sin [forgive them, then good] and if not, then erase me please from Your book that You have written.”  And every word that a person gets out of his mouth generates an effect and since Moshe uttered that Hashem shall erase his name from the Torah then his name got erased from this Perasha.  

 

Another insight on why Moshe’s name was erased from this Perasha is that in place of Moshe’s name it says in the beginning of the Perasha: “And you shall command,” in first person, meaning that Hashem is talking directly to Moshe and not through any prophecy.  And this really is a honor and supremacy for Moshe who “fought” with all his might and even “threatened” the Creator for the benefit and protection of the eternal nation of Israel  at their time of great fault-the sin of the golden calf- the gravity of Avoda Zara (idol worshipping).  (Imre S.M.H)

PARASHAT TETZAVE     (Spanish)

PARASHAT TETZAVE

 

Preguntas y respuestas 

Para ser discutido alrededor de la mesa  Sabatica junto a su  querida familia.

 

POR: RABINO SHLOMO MEIR ELHARAR

 

ESPANOL:

DR.SHMUEL SHLOMO 

 

Si le gusto comparte con sus amigos

 

 

Introduccion:

Hashem ordena a los hijos de Israel a través de Moshe Rabenu sobre el encendido del Ner Tamid, las vestiduras del Kohen Gadol que incluyen el Joshen, el Efod, el Me'eil, el Ketonent, el Mitznefet y el Abnet. Y qué eran el Efod y su Ketefav que significan las correas de los hombros de la prenda hecha. Y las cuatro prendas de vestir del Kohen regular, y cómo ungir a Aharon y sus hijos a Kehuna [sacerdocio] y también la Mitzvah del Korban [sacrificio] que ellos [Aharon y sus hijos] fueron ordenados a ofrecer y también la elaboración del altar de oro [altar para quemar el incienso]. La vestimenta de honor y gloria representa su posición de alto estatus y su rango como sirvientes en el Kodesh [lugar sagrado], sirvientes en la casa de Hashem.

 

 

Pregunta #1:

¿Por qué el nombre de Moshe está ausente en este Perasha?

 

Respuesta: El Baal Haturim dice: “Cuando los hijos de Israel pecaron por el becerro de oro, Moshé le suplic a Hashem que los perdonara y no los aniquilara de la faz de la Tierra, y en su súplica “amenazó” a Hashem que si Si no perdonas a los hijos de Israel por su pecado, entonces por favor bórrame de tu Sefer, es decir, la Torá, que Tú has escrito. Y cuando, en última instancia, Hashem perdonó a la nación, la declaración de Moshé tuvo que cumplirse porque salió de su boca pura y este es el Perasha donde este deseo se hizo realidad [es decir, su nombre no aparece en el Perasha de esta semana].

En el Zohar Hakadosh en Parashat Pinchas (Chelek 3-246) dice que cuando la nación de Israel pecó en el becerro de oro Moshe Rabenu dijo (Shemot 32-32): “Y ahora, si Tú llevas su pecado [perdónalos, entonces bien] y si no, bórrame por favor de Tu libro que has escrito.” Y cada palabra que una persona sale de su boca genera un efecto y dado que Moshé pronunció que Hashem borrará su nombre de la Torá, entonces su nombre se borró de esta Perasha.

Otra idea de por qué se borró el nombre de Moshé de este Perasha es que en lugar del nombre de Moshé dice al comienzo del Perasha: "Y mandarás", en primera persona, lo que significa que Hashem le está hablando directamente a Moshé y no a través de ningún otro. profecía. Y esto realmente es un honor y una supremacía para Moshé quien “luchó” con todas sus fuerzas y hasta “amenazó” al Creador por el beneficio y protección de la eterna nación de Israel en su tiempo de gran culpa -el pecado del becerro de oro- la gravedad de Avoda Zara (adoración de ídolos). (Soy S.M.H.)

 

Pregunta #2: ¿Por qué se eligió a Perasha Tetzave como Perasha para cumplir la declaración de Moshe de: “…por favor bórrame de Tu Sefer…”? (Consulte la pregunta #1)

 

Respuesta: El Ben Ish Chay, Rabenu Yosef Chaim ZT” L en su Sefer O’od Yosef Chai (Derushim Parshat Ki Tisa) Escribe una muy buena idea. Dice que Moshé dijo estas palabras: “bórrame de Tu libro” y podemos interpretarlas como Tu libro número 20 (para entender esta explicación tenemos que explicarla basándonos en el idioma hebreo. La palabra Misifrecha, que significa “de tu libro” también podría dividirse en la palabra Misefer…Cha que significaría Tu libro…20 porque la letra Jaf en hebreo tiene un valor numérico de 20 y por lo tanto se leería como Tu libro número 20). Y si haces el conteo, Perasha Tetzave es el perasha número 20 en el conteo a partir de Bereshit.

El Rebe Milubabitch lo explica en un nivel más simple. La expresión “por favor, bórrame de Tu libro” fue pronunciada en el Perasha (Ki Tisa) de la semana siguiente, por lo tanto, la eliminación del nombre de Moshé se cumplió inmediatamente en el último Perasha que se dijo hasta ese momento.

El libro jasidish, Meir E'enayim, explica que Perasha Tetzave siempre está cerca del 7º día de Adar, que es el día del fallecimiento de Moshé, que es el día en que Moshé estuvo oculto a los ojos de la nación, porque nadie conoce su lugar de entierro. Y, por lo tanto, esto de que nadie conoce su lugar de entierro como dice en la Torá se alude al ocultar su nombre del Perasha que cae en su Yortzeit.

Una explicación adicional que podemos decir es que cuando Moshé dijo: “Por favor, bórrame de Tu libro que has escrito”, Rashi explica las palabras: “de Tu libro” en el sentido de toda la Torá. ¿Por qué, entonces, el nombre de Moshé se borra solo de un Perasha y no de toda la Torá, y si es suficiente un Perasha para cumplir con esta declaración, entonces por qué se elige a Tetzave? Y, además, si Moshé condicionó sus palabras diciendo que bórrame solo si no perdonas a la nación, entonces, dado que al final la nación sí fue perdonada, ¿por qué entonces se borró su nombre? El Rosh y el Ba'al Haturim (el hijo de Rosh) respondieron que, si Hashem no hubiera perdonado a la nación por su pecado del becerro de oro, Hashem habría borrado el nombre de Moshé de toda la Torá, pero como Él los perdonó y la condición no se cumplió, pero dado que la maldición de un Jajam (hombre sabio y justo) incluso con una condición se cumple, Hashem fue más allá de la letra de la ley y solo borró su nombre de Perasha Tetzave, que es el último Perasha antes. el pecado del becerro de oro. Y el último Perasha que se escribió hasta ahora puede recibir esta descripción de “bórrame de Tu libro”.

 

 Pregunta #3: Había una vela encendida constantemente en el Mishkán (Templo) llamada Ner Tamid. ¿Cuál es la necesidad de tal Ner y qué simboliza?

 

 

Respuesta: La primera entidad especial elegida por Hashem en la creación fue la luz, como dice el versículo: "Y Hashem vio la luz que era buena..." La luz se compara con Shalom (paz). Además, la Neshama (alma) de una persona se compara con una Ner (vela) como dice el versículo: “La vela de Hashem es el alma de una persona”. Y también las Mitzvot y la Torá, como dice el versículo: “Porque una Mitzvá es una vela, y la Torá es luz”.

La luz representa la felicidad y la iluminación de nuestro camino en la vida, la positividad y la benevolencia. Por otro lado, la oscuridad es juicio y depresión como dice el versículo: “Y los impíos permanecerán ociosos en la oscuridad”.

Adicionalmente el Ner Tamid es comandado en Kavod (honor) del lugar santo en el Mishkán para que desplace el vacío porque esta luz saca continuamente a este lugar de su oscuridad que representa la falta de Kavod.

Uno de los signos de Sarah Imenu fue que había una luz constante encendida en su casa, una llama que se extinguió cuando ella falleció y solo volvió cuando Rivka (Rebeca) se casó con Yitzhak (Isaac) y reavivó esta luz cuando llevó a cabo el legado de Sarah cuando llegó. La tienda de Yitzhak. Existía una Menorá (Candelabro) de siete ramas que se encendía constantemente en el Bet Hamikdash y de igual manera tenemos los Nerot de Shabat y Chagim que se establecieron para cumplir con esta ceremonia y exclamación de Kavod y gloria.

Mensaje: En nuestra herencia judía promovemos constantemente el encendido de velas y la asociación de la luz a eventos de honor y gloria. Esto significa que somos una nación que constantemente insta al honor y promueve todos los beneficios de la luz como Shalom, la felicidad y similares integrándolos como parte de nuestras mitzvot (Leyes), que son nuestra conexión más fuerte con Hashem, de la cual somos servidores.

PARASHAT TERUMA     (English)

 

TERUMA

 

Parasha Teruma 

Questions and Answers on the Perasha to be discussed among the family around the Shabat Table. 

 

Question #1: The verse says: “And make for Me a Mikdash [sanctuary] and I shall dwell in them”. 

 

 Hashem commands us to set aside for Him a place that will contain the Shulchan (table) the Menora befitting the glory of man.  The author of the Sefer Nitfe Hamayim asks in the name of almost all of the commentators, Why is there a need for a Mikdash?  Apparently many outwardly verses contradict this that Hashem has a specific dwelling place.  1) In Divre Hayamim 20-2 it says: “The Heavens and the higher Heavens can’t contain You”. 2) In Shemot 13-21: “And Hashem goes in front of them during the day in a pillar of cloud to guide their way.”  3) In Shemot 17-7 Hashem complains about the nation that said: “Is Hashem among us or not?” 4) Also the Navi Yeshayahu 6-3 announces: “His honor fills all the land.”  5) Tikune Zohar 122-2 brings that there is no place empty of Hashem.  

 

Answer: All the intention to build a Mishkan was in order to set aside a place for the revealing of the Divine Presence to the nation.  Because at the time of the Creation of the world through Hashem’s goodness the world was at its perfection , there was no “prosecutor” (the Malach in charge of this) and no bad happenings that created a fear of death like it says in the verse: “And Hashem saw all He had made and behold it was very good.”  Just that when Adam Harishon sinned he destroyed the world because before he sinned he was in charge and understood all parts of Creation to discern and understand all the secrets.  And when he sinned he caused a drastic spiritual downfall like the Gemara in Chagiga 12b says: “And when Adam became corrupted then Hashem placed His hand on him and diminished him.” And the Keli Yakar adds that when they stood by Har Sinai (the Mount of Sinai) their sin was rectified and the nation elevated themselves from the depths of impurity to the highest levels above the serving angels.  However, to our dismay they sinned a second time by the sin of the golden calf and the perfect connection got affected and destruction returned as before.  And even though Hashem forgave the nation like it says: “I have forgiven them like your word [Moshe’s word that he was pleading with Hashem to forgive the nation] nevertheless the sin wasn’t completely erased and the perfect state didn’t return as before.

The powerful light that emanated from Har Sinai hid itself and even though Moshe asked for it to return Hashem answered him partially and it returned to a specific and limited place which is in between the two poles that carried the Aron Hakodesh however it didn’t return as before in an openly fashion.  Hence the commandment of “And make for Me a Mikdash and I shall dwell among them.” (Meaning a place where the Divine Presence can rest in place of the outward revelation that existed before the sin and in the world at its state of perfection)    

 

Question #2: The verse says: “And make for me a Mikdash (sanctuary) and I shall dwell in them.”  The Ohr Hachaim Hakadosh asks why is it that the verse refers to the sanctuary as a Mikdash and then right after it refers to it as a Mishkan since it says in the verse: “...the form of the Mishkan (sanctuary).”? (We see the use of both words in different places)

 

Answer: “And make for me a Mikdash” is a positive Mitzvah (commandment) that applies to all the times whether the Jews were in the desert or when they entered the land; any time the nation of Israel was there in all generations and they needed to do this even during the exile.  Just that we find that Hashem prohibited any other place from building the Mikdash from the time the Bet Hamikdash was built [in Yerushalayim]  therefore it doesn’t say “And make for me a Mishkan” which would sound like the Mitzva given was on the one of the desert..[rather it says Mikdash to refer to the sanctuary of all generations].  But after Hashem commanded A’am Israel about the Mikdash [which refers to the one of all generations] Hashem then commanded in particular about the one of the desert.  And we find that the Rambam says in the first chapter of Hilchot Bet Habechira: “It’s a positive commandment to build a House for Hashem like it says in the verse: ‘And make for me a Mikdash,” [and we know the Rambam is referring to the House for Hashem of all generations that’s why he brings the verse of Mikdash].  Hence, we understand why there is a difference in the use of the words.  (Mikdash is referred to the one of the generations and Mishkan to the one of the desert)

 

Question #3: The verse says: “And make for me a Mikdash (sanctuary) and I shall dwell in them.” Why is there a need for the Shechina (Divine Presence) to come down and pose and dwell in this physical world?  And in the words of the Abarbanel: “Why did Hashem command on the making of the Mishkan and said : ‘And I will dwell in them’ like if Hashem was physical and limited by space which is completely the opposite of the truth since Hashem is not physical"…so how can a space contain Him?

 

Answer: The Abarbanel answers: “Hashem's intention when the Mishkan and its utensils were made was that no one should think that Hashem abandoned the world and His Throne is in the Heavens far away from any human relationship.   Instead, they should say that the Living Hashem is among them and His constant Heavenly vigilance is attached to them, and that is what the verse means to say: 'And I shall dwell among the children of Israel.’ Meaning to say that we should firmly believe that Hashem exists in the whole world, and dwells among the bene Israel.”  With these words the Abarbanel addresses another question which is, Why does it say “among them” and not “in it” (meaning that the verse mentioned above says that Hashem says make for Me a Mikdash and I shall dwell in them, why “in them” it fits to say “in it” referring to the Mikdash.). And according to the Abarbanel it’s coming to teach us that Hashem vigilance exists for the whole nation of Israel in every place and every time and situation.  And Hashem is always among HIs nation and watches and supervises them.  

 

And the Sefer Tzeda Laderech sharpens this thought by saying that the reason it didn’t say “and I shall dwell in it,” rather it said “in them” is to teach us that the Divine Presence doesn’t dwell in the Mishkan because of the Mishkan itself rather because of the nation of Israel.  

 

And the Malbim adds that the verse is teaching and commanding us that everyone should build a Mikdash in the chambers of his heart, and prepare and set himself up to be a Mishkan for Hashem and a stronghold for the strength of the Shechina.  

 

The verse is teaching that Hashem will dwell in each and everyone of the bene Israel if a person knows how to prepare and straighten up himself to be a vessel worthy of accepting the Shechina Hakedosha.    

 

That’s why Hashem’s will is that every Jew give his portion and become an active partner in the bringing of the Shechina to the nation of Israel and thus reinforcing his belief in the connection between Hashem and His nation and strengthen and encourage his attachment to the Almighty.  A partnes reveals responsibility and believes with this that he has to take action.

 

 

 

 

 

PARASHAT TERUMA (Spanish)

 

PARASHAT TERUMA  

 

Exodo 25:1 – 27:19

 

Preguntas y respuestas sobre la Parasha para ser discutidas entre la familia alrededor de la Mesa de Shabat.

 

Por:Rabino Shelomo Meir Elharar S”T

Myrtle Beach 

 

Espanol:Dr. Shemuel Shlomo

 

 

Pregunta #1: El versículo dice: “Y hazme un Mikdash [santuario] y habitaré en ellos”.

 Hashem nos ordena reservar para Él un lugar que contendrá el Shulján (mesa) la Menorá acorde con la gloria del hombre. 

 

RESPUESTA

El autor del Sefer Nitfe Hamayim pregunta en nombre de casi todos los comentaristas: ¿Por qué es necesario un Mikdash? Aparentemente, muchos versos externos contradicen esto de que Hashem tiene una morada específica. 1) En Divre Hayamim 20-2 dice: “Los Cielos y los Cielos superiores no pueden contenerte”. 2) En Shemot 13-21: “Y Hashem va delante de ellos durante el día en una columna de nube para guiar su camino”. 3) En Shemot 17-7 Hashem se queja de la nación que dijo: “¿Está Hashem entre nosotros o no?” 4) También el Navi Yeshayahu 6-3 anuncia: “Su honor llena toda la tierra”. 5) Tikune Zohar 122-2 trae que no hay lugar vacío de Hashem.

Respuesta: Toda la intención de construir un Mishkán fue con el fin de reservar un lugar para la revelación de la Presencia Divina a la nación. Porque en el momento de la Creación del mundo a través de la bondad de Hashem, el mundo estaba en su perfección, no había un "fiscal" (el Malach a cargo de esto) y no había malos sucesos que crearan miedo a la muerte como dice en el verso.: “Y Hashem vio todo lo que había hecho y he aquí que era muy bueno.” Solo que cuando Adam Harishon pecó destruyó el mundo porque antes de pecar estaba a cargo y comprendía todas las partes de la Creación para discernir y comprender todos los secretos. Y cuando pecó, causó una caída espiritual drástica como dice la Gemara en Chagiga 12b: "Y cuando Adán se corrompió, Hashem puso Su mano sobre él y lo disminuyó". Y el Keli Yakar agrega que cuando estuvieron junto a Har Sinai (el Monte de Sinaí) su pecado fue rectificado y la nación se elevó desde las profundidades de la impureza hasta los niveles más altos por encima de los ángeles sirvientes. Sin embargo, para nuestra consternación ellos pecaron una segunda vez por el pecado del becerro de oro y la conexión perfecta se vio afectada y la destrucción volvió como antes. Y a pesar de que Hashem perdonó a la nación como dice: “Los he perdonado como tu palabra [la palabra de Moshé de que le suplicaba a Hashem que perdonara a la nación], sin embargo, el pecado no se borró por completo y el estado perfecto no volvió como antes. La poderosa luz que emanaba de Har Sinaí se escondió y aunque Moshé le pidió que regresara Hashem le respondió parcialmente y regresó a un lugar específico y limitado que está entre los dos polos que llevaban el Aron Hakodesh sin embargo no regresó como antes de manera abierta. De ahí el mandamiento de “Y hazme un Mikdash y habitaré entre ellos”. (Es decir, un lugar donde la Presencia Divina puede descansar en lugar de la revelación externa que existía antes del pecado y en el mundo en su estado de perfección)    

 

Pregunta #2: El versículo dice: “Y haz para mí un Mikdash (santuario) y habitaré en ellos”. El Ohr Hachaim Hakadosh pregunta por qué el verso se refiere al santuario como un Mikdash y luego se refiere a él como un Mishkán, ya que dice en el verso: "... la forma del Mishkán (santuario)".? (Vemos el uso de ambas palabras en diferentes lugares).

 

RESPUESTA: “Y haz para mí un Mikdash” es una Mitzvá (mandamiento) positiva que se aplica a todos los tiempos ya sea que los judíos estuvieran en el desierto o cuando entraran a la tierra; en cualquier momento la nación de Israel estuvo allí en todas las generaciones y necesitaban hacer esto incluso durante el exilio. Solo que descubrimos que Hashem prohibió que cualquier otro lugar construyera el Mikdash desde el momento en que se construyó el Bet Hamikdash [en Yerushalayim], por lo tanto, no dice "Y haz para mí un Mishkan", lo que sonaría como si la Mitzva dada estuviera en el uno del desierto.. [más bien dice Mikdash para referirse al santuario de todas las generaciones]. Pero después de que Hashem le ordenó a A’am Israel sobre el Mikdash [que se refiere al de todas las generaciones], Hashem ordenó en particular sobre el del desierto. Y encontramos que el Rambam dice en el primer capítulo de Hiljot Bet Habechira: “Es un mandamiento positivo construir una Casa para Hashem como dice en el verso: 'Y haz para mí un Mikdash,” [y sabemos que el Rambam estaba refiriéndose a la Casa de Hashem de todas las generaciones por eso trae el verso de Mikdash]. Por lo tanto, entendemos por qué hay una diferencia en el uso de las palabras. (Mikdash se refiere al de las generaciones y Mishkan al del desierto)

 

 

Pregunta #3: El versículo dice: “Y haz para mí un Mikdash (santuario) y habitaré en ellos”. ¿Por qué es necesario que la Shejiná (Presencia Divina) descienda y pose y more en este mundo físico? Y en las palabras de Abarbanel: “¿Por qué Hashem ordenó la realización del Mishkán y dijo: 'Y habitaré en ellos' como si Hashem fuera físico y estuviera limitado por el espacio, lo cual es completamente opuesto a la verdad ya que Hashem es no físico"... entonces, ¿cómo puede un espacio contenerlo?

 

 

Respuesta: El Abarbanel responde: “La intención de Hashem cuando se hizo el Mishkán y sus utensilios fue que nadie pensara que Hashem abandonó el mundo y Su Trono está en los Cielos lejos de cualquier relación humana. En cambio, deben decir que Hashem Viviente está entre ellos y Su constante vigilancia Celestial está unida a ellos, y eso es lo que el versículo quiere decir: 'Y habitaré entre los hijos de Israel'. Creo firmemente que Hashem existe en todo el mundo y habita entre los beneisraelitas”. Con estas palabras, el Abarbanel aborda otra pregunta que es: ¿Por qué dice “entre ellos” y no “en él” (lo que significa que el versículo mencionado anteriormente dice que Hashem dice haz para mí un Mikdash y habitaré en ellos, por qué “en ellos” cabe decir “en él” refiriéndose al Mikdash?). Y de acuerdo con Abarbanel, viene a enseñarnos que la vigilancia de Hashem existe para toda la nación de Israel en todo lugar, en todo momento y situación. Y Hashem siempre está entre SU nación y los observa y los supervisa.

Y el Sefer Tzeda Laderej agudiza este pensamiento al decir que la razón por la que no dijo “y habitaré en él”, sino que dijo “en ellos” es para enseñarnos que la Presencia Divina no habita en el Mishkán porque del Mishkán mismo más bien debido a la nación de Israel. Y el Malbim agrega que el verso nos está enseñando y ordenando que todos deben construir un Mikdash en las cámaras de su corazón, y prepararse y establecerse para ser un Mishkan para Hashem y una fortaleza para la fortaleza de la Shejiná.

El verso está enseñando que Hashem morará en todos y cada uno de los bene Israel si una persona sabe cómo prepararse y enderezarse para ser un recipiente digno de aceptar la Shejiná Hakedosha. Es por eso que la voluntad de Hashem es que cada judío dé su porción y se convierta en un socio activo en traer la Shejiná a la nación de Israel y así reforzar su creencia en la conexión entre Hashem y Su nación y fortalecer y alentar su apego al Todopoderoso. Un socio revela responsabilidad y cree con esto que tiene que tomar acción.

 

 

 

 

 

 

 

PARASHAT BESHALACH 

            פרשת בשלח

‏Question & Answer

By Rabbi Shlomo Meir Elharar S”T

 

‏Question #1: How is it possible that Pharaoh who is engrossed in his evilness and cruelty be attributed with 

‏                     Yetziat Mitzrayim (The Exodus of Egypt) like it says in the Pasuk: “Vayehi  Beshalach Pharaoh et Ha’am” “And it

‏                     was when Pharaoh send out the nation.”  

‏                     And in the words of The Abarbanel: Why does it say “Vayehi Beshalach Pharaoh et Ha’am” And it was when Pharaoh

‏                     sent out the nation.” It would we more proper to say: “Betzet Israel Mimitrayim” "When Israel left Egypt.” Why was it necessary

‏                     for the Pasuk (verse) to let us know that Pharaoh sent them out since it already said earlier  that they left with his permission

‏                     and were sent out of Egypt?

 

‏Answer:  We find in the Medrash in Shemot Raba 20-2 on the Pasuk: "Vayehi Beshalach Pharaoh"—it says in another Pasuk in Tehilim 147-15

‏               “The One who sends His word on the land very quick His word runs.”  Woe is to the wicked that they are Rima and Tolea (two types

‏                of worms) and are annulled from the world and look to annul Hashem’s word.  He (Hashem) said to them: you said: “And also Israel

‏                I won’t send out.” I said: “Send out my nation.” Let’s see who’s word will prevail! At the end Pharaoh stood on his own will and went 

‏                and fell on Moshe’s feet and said to Israel: “And he (Pharaoh) called out to Moshe and Aharon in the night and said get up and leave

‏                from among my nation also you and also Bene Israel and go serve Hashem like you’ve said.” (Shemot 12-31)

‏                Hashem said to Pharaoh and now Pharaoh who’s word stood yours or mine?  That’s why it says in the verse : “The One who sends

‏                His word on the land.” And when is this [that He sends His word]? That’s why it says: “And it was when Pharaoh sent…” (In other words

‏                we answer the question that why was Pharaoh connected to the actual exodus of Am Israel from Mitzrayim? And we explained

‏                it’s alluding to the fact that Pharaoh said he won’t send the nation of Israel out of Egypt and at the end it was he himself who went out

‏                begging them to leave; showing it Hashem’s word that prevails!!) 

 

‏Conclusion: Pharaoh was stubborn by announcing:  "who’s Hashem that I should listen to His word to send out Israel?” And also saying: “I 

‏                     haven’t known Hashem.”  He had to succumb to Hashem Blessed is He and accept that he is The Ruler and All-mighty.  

‏                     When a refuser and boastful being confesses that’s his fall in the eyes of all.

 

 

 

 

 

 

PARASHAT BESHALACH 

            פרשת בשלח

‏Question & Answer

By Rabbi Shlomo Meir Elharar S”T

 

שו״ת  ש׳מ׳ח

 שאלות ותשובות     מפרשת השבוע    

 

  בשלח תשפ״ג    

 

      בחסדי ה׳ מאת

הרב שלמה מאיר    אלהרר סט׳

       בית אל 

מירטל ביץ ארה״ב

 

 

1.שאלה:איך יתכן שפרעה המדופלם ברשעותו ואכזריותו יקבל את קרדיט יציאת מצרים כנאמר

״ויהי בשלח פרעה את העם?

ובלשון האברבנאל:

למה אמר ״ויהי בשלח פרעה את העם״ היה ראוי שיאמר ״בצאת ישראל ממצרים״ ומה לו להודיע ששלחם פרעה שכבר נאמר למעלה שיצאו ברשותו וגורשו ממצרים?

 

תשובה:במדרש שמות רבא כ,ב: ״ויהי בשלח פרעה״

הדא הוא דכתיב(תהילים קמז,טו)״השולח אמרתו ארץ עד מהרה ירוץ דברו״ אוי להם לרשעים שהם רימה ותולעה ובטלים מן העולם ומבקשים לבטל דברו של הקב״ה 

אמר להם:אתם אמרתם(שמות ה,ב) ״וגם את ישראל לא אשלח״  אני אמרתי ״שלח את עמי״ נראה דברי מי עומדים,דברי מי בטלים?! לסוף עמד פרעה בעצמו והלך ונפל על רגליו של משה ואמר להם לישראל

 

״ וַיִּקְרָא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן לַיְלָה וַיֹּאמֶר קוּמוּ צְּאוּ מִתּוֹךְ עַמִּי גַּם אַתֶּם גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּלְכוּ עִבְדוּ אֶת יְהוָה כְּדַבֶּרְכֶם״(שמות יב,לא)

אמר לו הקב״ה:מה,פרעה?!

דבריך עמדו או דברי

לכן נאמר:״השולח אמרתו ארץ״ אימתי? ״ויהי בשלח פרעה

סיכום: פרעה האמיץ שהכריז מי ה׳ אשר אשמע בקולו לשלח את ישראל

לא ידעתי את ה׳ וכו׳

הודה בריש גלי שנכנע לאלקותו יתברך שהוא המושל ובעל הכח כולו 

הודאת הסרבן הגדול והגאותן היא השפלתו לעיני כל

 


 

 

 

 

Wednesday, January 25th at Beth El Myrtle beach

 

 

Rabbi  Elharar in Jerusalem   "I had the honor and privilege  to meet the chief Rabbi of Israel Chacham Yetzchak Yosef shalita received Blessings and advice and also to say Devar Torah in his kolel in Jerusalem." 

Rabbi Elharar  in Jerusalem

 

Special Shabaton  at Beth-El with  the famous international singer YAACOV SHWEKEY

 

 

Thanks to everyone who made this year's Gala event successful

 Annual Gala and Community Celebration

Beth El Orthodox Congregation of Myrtle Beach Invites you to our Annual Gala and Community Celebration. Tickets are available for purchase at the door or ahead of time by many of the participating businesses and local volunteering congregants. Call 786-342-4122 for more information. All forms of payment accepted. For credit card purchases, please go to the "DONATE" Tab on the menu bar of the website and select raffle ticket as the option from the dropdown menu.

Each ticket is a donation to the Synagogue and will get 1 person access to the event. All tickets will be entered into a raffle at the end of the night for a chance to win a (first Prize) Silver Hanukiyah and (second prize) Genuine Megilat Esther.

Extravagant buffet, Open bar, Music, and Raffle
Date: Monday, December 5th @ 6:30PM
Location: 7211 N. Kings Hwy, Myrtle Beach, SC 29572

Ticket Prices:
Single Ticket $120
5 Tickets $555
10 Tickets $1,000

Tax Deductible Donation

 

בית א'ל- הקהילה הספרדית של מירטל ביץ

 

 

Located in the heart of Myrtle Beach, Beth-El is Myrtle Beach’s oldest and largest Sephardic synagogue. Founded in the 1970's, it has grown to serve many families in the community daily and during the High Holidays.

 

Our congregation's history and heritage are rich and varied, as our members are descendants of Jews from the Middle East, Spain, and Latin America.

Though Hebrew is the first language of most of our congregants, it's not uncommon to hear English, Spanish, and Arabic being spoken, sometimes all within the same conversation.

 

We have an active and friendly community, study groups, as well as social, educational, youth and singles' activities throughout the year.

Every Shabbat we provide a hot Sephardic style sit down kiddush luncheon and a shiur program within a warm inviting environment.

We welcome you to be our guest and experience a Sephardic Shabbat with us.

Words and thoughts from the Torah from Rabbi   Elharar

 

 

 .l

 

Sunday School Fun Events at Beth-El

 

High School students of Myrtle Beach  come with Beth El NCSY to Israel this summer. For more information contact the Rabbi or come to the weekly class/meeting every Sunday at 5:30 pm at  Beth El.

 

                     Youth Group at Beth-El     

Successful Myrtle Beach Challah Bake Thanks  to everyone for all the wonderful support and attendance  to make  the   Great Big Challah Bake a successful and fun event for the community. 

 Join us for many more simchot throughout the year and be a part of our warm community.

ANNOUNCEMENTS AND UPCOMING EVENTS

Tue, March 19 2024 9 Adar II 5784